הבלוג של אבו אלמוג

אנ'לא יודע. חוויית הכתיבה ב'הטרקלין' ושיש מישהו מהוגן שממש רוצה לקרוא אותי עדיין משפיעה עלי בדרכים שקשה לתאר. בנסיון להניח את דעת הקוראים הקבועים כאן כתבתי שלשום משהו ארוך ומבולבל על חוק איסור לשון הרע, תוך שאני מנסה להכניס כמה שיותר זיקוקי דינור מילוליים, שלבסוף התגבשו לדוגמה ארוכה, תלושה מהקשר ולא מובנת שכרכה את קפקא וצ'ינצ'ילות. אבל זה עוד לא הכל! מאז שהצלחתי לתאר הלך מחשבה סדור באופן מהוגן ואקדמי, אני מתקשה לנסח שלושה משפטים סדורים, ולא מצליח לארוז את מחשבותי לכדי פוסט קוהרנטי שישמור על שלושת כללי אחדות הזמן המקום והעלילה של אפלטון? אריסטו? טוב. נו. מי זה היה מי שאמר את זה? בקיצור, החלטתי לכתוב לסוף השבוע פוסט שיכלול קטעי מחשבות לא מסודרים מהזמן האחרון, שלא קשורים לשום דבר שבא לפניהם או אחריהם. אולי אני ממציא כאן משהו חדש בבלוגוספירה? אז הנה המון משפטים שלא מצאו את דרכם לפוסט מסויים, אבל חבל לא להשתמש בהם. יצקתי מהם נזיד, ויש גם מנה אחרונה מתוקה בסוף.

* ... או בודרילר, כמו שמתעקשים לקרוא לו במערכות.

* ... כשזה התחיל, לפני כמה שנים, אז באמת הרמדאן, כריסטמס וחנוכה יצאו ביחד. מה שהאנשים בחיפה לא לקחו בחשבון זה שהרמדאן כל הזמן זז אחורה. עכשיו הרמדאן ביולי-אוגוסט, אבל כריסטמס וחנוכה נשארו במקום, ו"החג של החגים" יוצא אפילו אחרי עיד אל אדחא. מישהו בעיריית חיפה צריך לשנות את הקונספט, ולקרוא לזה "החג של הרב תרבותיות" או משהו. אבל לא נורא. סיור בסמטאות ואדי ניסנאס בדצמבר זה חוויה נפלאה, ולא משנה איך קוראים לה.

* ...כרמל שאמה הכהן, ששינה את שם משפחתו מחשש שיחשבו שהוא דרוזי, סיפר השבוע באיזה תכנית בגלי צה"ל על החוויה שעבר. שהרב שאליו הלך להביא אישור שהוא כהן התפלא כי בדרך כלל אנשים הולכים להביא אישור שאינם כהנים. אז זו אנקדוטה נאה, שמעוררת המון מחשבות. מה בכלל צריך רב בשביל לשנות שם במדינת ישראל? מישהו במשרד הפנים ביקש את זה? על פי סעיף 16 לחוק השמות, לשר יש זכות וטו על שינוי שם אם הוא סבור שהשם עלול להטעות. זה המקרה? רבות השאלות. בכל אופן אנקדוטה נאה שיכולה להשתבץ באיזה מקום נידח בתזה. בכלל כל הסיפור הזה מעלה מחשבות. שאמה הכהן הוא בין המאוסים, לטעמי, בין חברי הכנסת הצעירים מהימין - וואו! שנייה! אל תיגש עוד לעורך הדין, ותצפה לקבל ממני שלוש מאות אלף שקל. כתבתי 'לטעמי'. טעמי בחברי כנסת הוא ביזארי מאוד. חברי כנסת פטריוטים ואוהבי עמם מאוסים עלי, בעוד שאני נמשך לכל מה שהוא חנין, אם כשם משפחה ואם כשם פרטי. בקיצור, יש כאן רעיון לא רע לחקיקה. איך באמת יבדילו בין יהודים וערבים? אני קורא כאן לשנות את שם משפחתו של כל יהודי ל"כהן", "לוי" או "ישראל" לפי ייחוסו כפי שיימסר על ידי רב מוסמך. כאן יש לנו דבר ראשון הבדלה ברורה, וזה כבר טוב. דבר שני, יש מיזם שיכול לפרנס אי אלו רבנים, ותהיה גם אגרת רישום וכאלה, וים של שוחד מכאלה שרוצים להיות כהנים או לוויים, וכאלה שלא רוצים, ויהיו גם רבני צהר שיתנו את השירות בחיוך, יסבירו בדיוק את ההבדל, לא יקחו יותר ממה שהחוק יקבע, ויעשו הכל בסבבה, כל עוד משרד הדתות ירשה להם, ונרגיש שהם עושים לנו טובה גדולה.

* ...אם נאמר יש לי יומולדת עוד חודשיים, ואני רוצה מאיזה סיבה לקנות דיסק. אז אני אלך על הטום וייטס החדש שהוא כנראה הכי טוב שיצא בשנים האחרונות, או על יו לורי, שכל פעם שאני שומע אותו ברדיו אני רוצה לקנות אותו? אולי קוראי הקבועים יקנו לי את זה ליומולדת?

* ...תא המחתרת הדאהר אל עומרית באשחר מתפרק והולך, אחרי שעשה קולות של תא תוסס ומלא חיים. למרות שלא פחות מחמש משפחות השמיעו קולות שהן רוצות ללכת לסיור בשפרעם ואעבלין, בסוף יש רק משפחה אמיצה אחת שמצטרפת. ב' אני יודע שאתה קורא את זה. יש לך בת מצווה, והכל בסבבה. רק מה, לא היית יכול לדחות בשבוע? בשביל דאהר?

* ...אני נורא אוהב את ש'. לפעמים בבוקר כשהיא עושה את ההתעמלות שלה אני יכול רק להסתכל עליה וזה ממלא אותי אנרגיה לכל היום.

* ...הבלוג של דני אורבך הוא נורא סבבה. טוב, זה לא רק בגלל שהוא מצטט אותי בפוסט האחרון, אלא בגלל שזה בלוג מעולה למי שאוהב היסטוריה, ואני נורא אוהב.

* ... אותו מחוז חפץ מיתולוגי, אסכטולוגי, נשגב - נבי אל עוואדי.

* ...וממתק אמיתי לסוף. בתגובה שלי להייטקיסט לפני איזה שני פוסטים כתבתי שהשיר הזה הוא של 'להקת שוקולדה'. אז אין דבר כזה. זה שיר של איזה 'לאבל', ונקרא מסיבה כלשהי "ליידי מרמלדה" אבל ידוע בשל הפזמון החוזר - "וו לה וו קושה אוועק מוא סה סואר" שזה בצרפתית האם תרצה להשגל עמי הלילה. סוף שבוע מענג לכולם!