הבלוג של אבו אלמוג

נעזוב את יאיר לפיד כמה זמן. הפוסט על מלחמת לבנון ולפיד לוקח המון זמן כי צריך המון קריאה. צריך לחבר כתבות שלו לאירועים בשטח, לראות על מה כתב ועל מה לא כתב, וכיוצא בזה. רוב האירועים שהוא כותב עליהם נשכחו, ולא כל כך ברור מי היה נגד מי ולמה. זאת עבודה די מרתקת, אבל זה לוקח ימבה זמן, וייתכן שאפילו חודש פברואר לא יראה את הסוף של זה. אם מישהו מכיר מקור טוב למה היה איפה אחרי סיום הלחימה בלבנון - נאמר אחרי סברה ושתילה פלוס מינוס, אז אני מאוד אשמח לשמוע.

מחר יום ההולדת שלי. נעזוב את הקיטורים הרגילים נוסח 'אדם זקן, מה יש לו בחייו, הוא קם בבוקר ובוקר בו לא קם' וכיוצא בזה, כי אני קם די סבבה בחמש בדרך כלל, וכותב שעה שעתיים לפני שמישהו בכלל ממצמץ בבית שלי. כן, 44 זה מאוד זקן, ונשיפתו הקרה של הקבר קרובה מתמיד, אבל אין מה לעשות ועוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן וגו'.

יש איזה ספר של קרל היאסן, שבו הגיבור מסמן את האנשים שהוא 'עבר' אותם. ומודע מאוד לסלבריטיז שמתו בגיל שהוא נמצא בו כרגע. אז ככה, לפני שנתיים עברתי את אלביס, השנה את ג'רי גרסיה, למרות שאתם יודעים, הרגלי האכילה שלנו די דומים. טוב, עוד לא הגעתי לפיצוץ של הסנדביצ'ים המוזרים עם חמאת בוטנים בננה ובייקון של אלביס, אבל אני די בטוח שהחליפות היו עולות עלי, וכבר מתחיל להתאמן ב"I DID IT MY WAY". השנה אני מנסה לעבור את הרצל. נראה. אולי מכון כושר או משהו עוד הפעם.

טוב, החיים שלי, כל עוד הם נמשכים, הם בעצירה מסויימת. אני ממתין לחזרת התזה מהבודק החיצוני, וזה נמשך כמו מסטיק. ב-16 בדצמבר הרכזת האקדמית של התזות הבטיחה לי שהבדיקה תימשך חודשיים וחצי נוספים, מה שאומר שאני צפוי לשמוע מהם בתחילת מרץ. זה בלתי נסבל לחכות את זה. ג' המנחה המאמם שלח לי לא מזמן מייל, וכמעט התעלפתי עד שפתחתי, ואז הסתבר שהוא רצה לשמוע מה דעתי על הסקר של מכון גוטמן ש-80% מאמינים באלוהים, אבל 65% תומכים בנישואים אזרחיים. כתבתי לו שאחרי שאקבל את הציון בתזה גם אני אאמין באלוהים. בסך הכל הסקר הזה די תומך בתזה שלי - אם כולם רוצים נישואים אזרחיים, אז למה זה לא קורה? כי האישיו הוא בכלל לא שאלה דתית, וכיו"ב. הוא די חמוד, ג'. בטח לא התכוון לאכזב אותי עם המייל. בסך הכל יש לנו הרגלים מגונים של מיילים ואסמסים מתי שבא לנו, והיחסים שלנו זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות בין מנחה וסטודנט, והמייל הזה היה כנראה סוג של "ערה?" אקדמי, ונורא נחמד שהוא חושב עלי וכל זה. רק העיתוי כשאני מחכה למייל האמיתי כמו אנ'לא יודע מה, הוא קצת בעייתי.

אחרי שזה יקרה אני חושב על דוקטורט, ויש לי אפילו עובר של נושא. אבל זה ממש לא לעניין כרגע, כי יכול להיות שברגע זה הבודק החיצוני קוטל אותי לגזרים. אם לא אקבל על התזה 90 - 95 אין על מה לדבר בנוגע לדוקטורט. לורן, שהיא מאמי, והייתה עם התזה המצטיינת בסוציולוגיה בשנת 2011 וקיבלה את הפרס של האגודה הישראלית לסוציולוגיה אמרה לי "קיבלתי מאה, וגם אתה תקבל". זה מאוד אופטימי. וגם היה נחמד עם המבטא הצרפתי וכל זה. אבל היא כתבה משהו מאוד עמוק על דורקהיים באנגלית, ואני כותב בעברית על אביגדור ליברמן וברית הזוגיות. לא ויתרתי גם על זיקוקי דינור רטוריים כמו "הערל שבשופטים" וכיוצא בזה, וזה היה כיף לכתוב, אבל בטח יתנקם בי בבדיקה.

אז יש לי איזה רשימת משימות לשנה הבאה - לסיים את כל העניין של התזה. אם זה הולך טוב - לנסות לראות מה קורה עם הדוקטורט. ספר הילדים שלי ושל רוני צריך עוד ארבע חמש שעות עבודה, אבל אני לא מצליח להיכנס למוד. ספר האימה הפורנוגרפי על דאהר הולך ומקבל נפח, וייתכן שיעבור לקידמת הבמה מבחינת הפרוייקטים שאני צריך לקדם. טוב, ועבודה - וילדים - וזוגיות - וכל זה. סך הכל לא קל. אה... רוח צפונית מועמד לכל מיני פרסים ספרותיים. ביום חמישי צלצלו אלי מההוצאה בעניין פרס ברנר. זה יכול להיות נחמד.

ואורי - לא שכחתי אותך. יש את המייל שקיבלתי ממך עם אתה יודע מה. אבל אני צריך חצי שעה בשקט לבד בשביל זה וזה לא קורה.

ולענייננו - ש' ואלמוג קונות לי מעיל כי אלמוג ברוב חוכמתה איבדה בסמינר בירושלים את המעיל שלי שקניתי בצרפת בשמונים פאקינג יורו, ומאוד אהבתי. אז זו מתנה מאוד מחממת לב וגוף ובטח זה יהיה מאוד יקר ואני צריך וכל זה. אז זה מסדר אותי מבחינת פרטי לבוש, וחוץ מזה אם יש מישהו שקורא את זה ומכיר אותי מחוץ לבלוג ומאוד רוצה לקנות לי מתנה ליום ההולדת, אז 'בלשי הפרא' הולך בסבבה, וגם הדיסק החדש של יו לורי, וגם החדש של טום וייטס שנקרא BAD AS ME, בתקווה שאספיק לקרוא / לשמוע אותם לפני שגורלו של הרצל ישיג אותי.

אז אני חייב לסיים כי אני בדרך לנהריה. ושמו שם את כל המצלמות החדשות בדיוק בצמתים שאני עובר בהם. שיהיה לכולם יום נפלא.