הבלוג של אבו אלמוג

השבוע החליטה הכנסת שוב לדחות הצעת חוק לייסוד מוסד של נישואים אזרחיים.

האמת, אני מכיר בית אחד באשחר שהייתה בו אנחת רווחה, ושנצמדו בו אל ערוץ הכנסת כמו אנשי היישוב ב-כ"ט בנובמבר. "אפגניסטן - נו!" כי עד כמה פאתטי יכול להיות להגיש עבודת תזה שאומרת שבישראל אף פעם לא יהיו נישואים אזרחיים, ושהמילט ישרור כאן לנצח, וחודש לאחר מכן להתבדות בצורה נוראית כל כך. אבל יש אנשים שמאוד התאכזבו.

יש חבר'ה נחמדים שקוראים לעצמם "ישראל חופשית"שיש להם דף חמוד בפייסבוק, ושכנראה נורא התאכזבו. האמת היא שאחרי 'ישראל היום', 'ישראל שלנו', 'ישראל אחת', 'ישראל ביתנו' וכל החרטא הזה, אני קצת חשדן לגבי אירגונים שיש להם שם בן שתי מילים שמתחיל ב'ישראל'. אבל הם נראים הדבר האמיתי, זאת אומרת לא איזה גונגו (GONGO - אירגון לא ממשלתי ממשלתי. אין לי כוח להסביר מי שיודע יודע) או עמותת קש של הימין הקיצוני שמתחזה למשהו אחר אלוהים יודע למה, אלא באמת חבר'ה שרוצים "חברה חופשית, פלורליסטית ודמוקרטית ברוח הציונות ומגילת העצמאות". טוב, מה הציונות עושה שם אני לא יודע, כי פייר, זה חלק מהבעייה, אבל נעזוב את זה. מגילת העצמאות היא באמת מסמך פלורליסטי ודמוקרטי, והכל בסבבה ואנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו רוצים.

אז הם פירסמו תמונה בפייסבוק שמיליונת'לפים חברים שלי שיתפו, שהולכת ככה. היא מחלקת את חברי הכנסת ל'נאורים', זאת אומרת אלה שהצביעו בעד הנישואים האזרחיים, 'חשוכים' אלה שהצביעו נגד ו'פחדנים', אלה שנעדרו או נמנעו. היה גם טקט נלווה -

"ישראל פחדנית. עם קואליצית הענק של ביבי. בואו תראו מי מחברי הכנסת הוא נציג החופש, מי נציג החשיכה, ומי פשוט פחדן או שקרן. הצהרות יש וחקיקה אין. אין גאווה בכנסת ישראל. מעכשיו אנחנו לא מוותרים. הגדלת הקואליציה הפכה את הכנסת לחשוכה יותר וחופשית פחות. אבל בעיקר ליותר פחדנית וחסרת מילה. הרוב הדומם מתעורר. ישראל חופשית."

אז העניין הפרסונלי מעניין, ואפשר להתחיל לבדוק מי היה בעד - שזה שלושה ממרץ, שלושה מחד"ש, דניאל בן סימון, שלי ובוז'י מהעבודה, ולקישוט נינו אבסדזה שבאמת יפה מצידה. אה... וסעיד נאפע מבל"ד.

אז די התבאסתי שנציגי האישי בכנסת חנא סווייד בחר להיעדר מההצבעה, אבל אולי הוא קידם את השלום והשוויון במקום אחר, יותר חשוב. בכל אופן שלושה מארבעה של חד"ש זה לא רע, וזה עדיף על שלושה משמונת ננסי העבודה. או האחד של קדימה או של בל"ד.

אבל מה שמעניין כאן הוא הסבטקסט של התמונה, כי פייר, התוצאות של ההצבעה, איך לומר, קצת צפויות. חוץ מאבסדזה. אני לא מבין מה אישה כל כך נאורה וליברלית נמצאת איפה שהיא נמצאת, אבל יש הרבה דברים שאני לא מבין, ודי אפשר לסכם אותן באוקסימורון "שאול מופז".

אז "הרוב הדומם" מתעורר. נו, שוין. איזה רוב? ראבק. מישהו חושב שההצבעה הזו בכנסת לא משקפת בצורה מאוד מדוייקת את מאזן הכוחות? שבאמת יש יותר מ-10% בערך שתומכים במיסוד נישואים אזרחיים? אז ככה. הימין נגד, והדתיים נגד. העבודה לא ממש בעד - נא להראות לי תמיכה בנישואים אזרחיים במצע שלהם. וכך גם קדימה. אז איפה הרוב? הדומם? ומי הבטיח לכם בכלל משהו? מי הפר את ההבטחה? האם יש חבר כנסת אחד שהצביע נגד שרץ על מצע של בעד? ומה בכלל הקשר לקואליציה? האם לו הייתה ההצבעה נערכת לפני שבועיים הייתה תוצאתה שונה? ופייר, ישראל חופשית, אם בניתם על דליה איציק, רוני בראון ורונית תירוש (החבר'ה מקדימה שהצביעו נגד) ואחרי זה נורא התאכזבתם, אז אולי כדאי שתרכשו מינוי לעיתון יומי, או שתורידו כבר את משקפי תלת המימד, כי אין לי מושג באיזה סרט אתם חיים, אבל זה מדע בדיוני.

אבל כולם יודעים שלהצבעות האלה אין סיכוי. זה ריטואל. זה נחמד לחדד עמדות ולמשוך קולות. מיכאל בן ארי יוכל לספר למצביעים שלו שהפר את המזימה השמאלנית החילונית האיומה, וכך גם ניצן הורוביץ לבוחריו שהוא נתן מאבק רציני למען המטרה. שניהם ישקרו, כי שניהם משחקים את אותו המשחק. והמשחק הוא שאף אחד לא אומר את האמת. כי העניין הוא לא נושא של נישואים דתיים או של הומוסקסואלים, או של זכויות אדם, אלא פשוט של שליטה.

אתם יכולים להאמין לצבי טריגר, שמדובר כאן במנגנון שליטה פטריארכלי / ציוני, או לי שמדובר במנגנון שליטה יהודי על המיעוט הערבי. בכל מקרה, כמו שטריגר כותב במאמר המופתי שלו "יש מדינה לאהבה" - "רפורמה אזרחית של דיני המשפחה, המחוייבת לשוויון מגדרי תהיה אפשרית רק תוך בחינה מחודשת וכנה של ערכיה של ישראל כמדינה ציונית ויהודית". 

אז בואו נתחיל לדייק. אנחנו לא נגד הרבנות, או בעד נישואים מחוץ לרבנות. כי לצד הרבנות פועל בית הדין השרעי, ובתי הדין הדתיים הנוצריים, ששניהם מפעילים את דיני המשפחה המוסלמים והנוצריים, שאיך לומר, נותנים פייט רציני להלכה במי יותר פטריארכלי, יותר מדכא, יותר חשוך. אז זה לא עניין יהודי פנימי. זה עניין יהודי - ערבי. אנחנו מוותרים על חלק מהזכויות שלנו, כדי להמשיך לשלוט בערבים. איך ולמה? קצת מסובך, אבל תסתכלו - דיני המשפחה עומדים בבסיס הסיווג האתני שעומד בבסיס המדינה הציונית. הבסיס והלב של העניין זה הסיווג של אנשים לעדות דתיות. מושג נחמד - נכון? אז בתרגום לשפה קצת יותר מציאותית זה ערבים ולא ערבים.

אז ככל שהחבר'ה של מרצ ממשיכים לספר לעצמם שזה עניין של זכויות אזרח, וככל שהחבר'ה מבל"ד מרשים לעצמם להיעדר מההצבעה - כן, גם את יקירת הבלוג חנין זועבי. מה קרה חנין? לא עניין שלך? עניין פנימי של היהודים שממילא את לא מי יודע מה מחזיקה מהם? וככל שמישהו חושב שציונות יכולה ללכת ביחד עם נישואים אזרחיים, אז העניינים ימשיכו ללכת כמו שהם.

הדרך השנייה היא לומר את האמת. זה לא עניין של זכויות אזרח. זה לא עניין של מגילת העצמאות. זה עניין של שליטה בפלסטינים אזרחי ישראל. זה לא יביא לנישואים אזרחיים בישראל, כי ישראל נהיית ימנית יותר ודתית יותר. אבל יש משהו חופשי באמת באמירת האמת, ואם מישהו רוצה להיות חופשי הוא קודם כל צריך לספר לעצמו את האמת. אז המטרה היא לא שהארי ולארי (ההומואים הנחמדים מהפוסט הקודם) יתחתנו. המטרה היא שלא יהיה רישום במוסד כלשהו של מדינת ישראל שמסווג את הארי (כשדי אוניאטי) לעדה אחת ואת לארי (יווני אורתודוכסי) לעדה אחרת, ואם מישהו מהם יידלק על יוסי או על ג'אגר הוא יצטרך ממש לשאול אותו כדי לדעת אם הוא יהודי, וגם אז לא תהיה לזה חשיבות.

אז כמו שאמרתי, נישואים אזרחיים לא יצאו מזה. אבל החזיתות יהיו חזיתות אמת, וההצבעות יהיו הצבעות אמת, ונפסיק לשקר לעצמנו שאנחנו נציגים של איזה רוב דומם. ואם מישהו רוצה ישראל חופשית באמת - זו הדרך.

ואפרופו חופש מדת, ודת, וכל זה, עוד שאלה אחרונה בהחלט, למי ששומר על יחסים טובים יותר ממני עם הקדוש ברוך הוא. זה שאיבדתי את המשקפיים, וחיכיתי שנה, וקניתי חדשים בהלפרין בהנחה של 64% אבל גם כך הם עלו לי 700 שקל, ואחרי יום מצאתי את הישנים, אז זה פרס או עונש?