הבלוג של אבו אלמוג

יום מוזר בחיים שלי. ביליתי חצי ממנו עם אבו אבשלום, שאמר שאספתי חומר לשבעה פוסטים. הייתי כאן וגם שם, ופיליפ תרגם לי את המסמכים של קורט טוכלר מגרמנית, ואחרי כן ישבתי שעה מאוד נעימה עם יעל, ולמרות שנשארנו עם חילוקי דעות מסויימים בנוגע לדבר החשוב אני חושב שמאוד התקרבנו, ואחרי כן נסעתי הבייתה שעתיים במכונית בלי מזגן, והכל היה מוזר הרבה יותר ממה שזה נשמע. אין לי כוונה לכתוב ולו מילה על הפעילויות האלו, מכיוון שעלו בדעתי שלושה ארבעה דברים. טוב, חמישה שישה -

* בבוקר אני שומע רגע של עברית ברשת ב' בהליכה. זה בערך באותה שעה כמו הפינה של אבשלום קור בגל"צ, שזה חמישה לשש, שעה שבה אנשים שפויים לא ערים בדרך כלל, אבל אתם כבר מכירים את הבעייה. בקיצור רות אלמגור רמון שהיא הסטאר של התכנית הזו עדיפה על אבשלום קור כי הוא מלווה את התכנית שלו בכל מיני שירים מאוסים שנס ליחם, וגם כמעט תמיד מגיע לאיזה משהו שקשור לשטחים, לא משנה מאיפה הוא התחיל את התכנית. ואני חושב שהכיבוש זה פיכסה ולא נעים לי לשמוע שהתנחלות "זבביר" זה לא הקללה הערבית שזה נשמע אלא שזה מילה יחידאית בתנ"ך שפירושה הכוס של האם אמא של בת המלך או משהו. כשאני חושב על השטחים זה מוציא ממני את הפואטיות.

בקיצור לפני כמה ימים ברגע של עברית הסבירו על המילה "כלח" ב"אבד עליו הכלח" שזה מוזכר כמה פעמים בתנ"ך ואף אחד לא סגור בדיוק מה זה. ואז הסבירו שזה "מילת כלח" שפירושו של דבר זה שזוהי מילה שהפירוש המקורי שלה אבד, והיא מוכרת רק בהקשר של צירוף מילים אחד, כמו "השחר הפציע" או "אבד עליו הכלח". ואז חשבתי שאם כך, אז "כלח" שמוכרת כבר בשני הקשרים של "מילת כלח" ו"אבד עליו הכלח" היא כבר לא מילת כלח, ואז אם היא לא מילת כלח אז היא מוכרת רק בהקשר אחד ואז היא כן מילת כלח. ואז נתקלתי ברוחו של קורט גדל והעברתי איתה בסבבה את שאר ההליכה.

רציתי לכתוב אחר כך לרות אלמגור רמון אבל לא היה לי כוח. אולי היא פעם תגגל את עצמה ותמצא את הפוסט הזה. קרה לי יותר מפעם אחת בבלוג הזה שאנשים גיגלו את עצמם ומצאו את הפוסטים שלהם והרימו אלי טלפון. רות, התכנית שלך סבבה. לוקחת את המתחרה בהליכה. גם אם היה בה פרדוקס לוגי בתכנית אחת. אני היחיד ששמתי לב. נשבע לך. את אלילה.

* באותו קטע - השביל אל הבריכות - של חווה אלברשטיין. עוד משהו שאפשר לשמוע רק בשש בבוקר. פעם הייתי כמעט על סף דמעות בכל פעם כששמעתי את השיר הזה. זה והחיטה צומחת שוב תמיד שובר אותי. היום הייתי במצב רוח יותר ציני וחשבתי שאם הוא היה ישן בלילה במקום לקחת אותה לשביל עם הבריכות אז אולי היה לו יותר סיכוי לשרוד בקרב. כך זה עבד אצלי. היה לילה שיצאנו לאיזה ניווט בתרגיל אוגדה ולפני כן הייתי בחדר של אמיר ומאיר ודיברנו כל הלילה, אבל הם היו מדריכים והלכו אחר כך לישון, ואני הלכתי לנווט, וניקרתי כל הדרך והקצין הטירון שלי צעק עלי. שכה אני אחיה סיפור אמיתי. אה... זה היה ניווט רכוב. למי שתהה איך אפשר לישון ולנווט. זו פינת הנוסטלגיה לצבא. אם מישהו חושב שיש לדבר הזה מינון יתר, ומי אמר למי מה בסוללה ב-1987 ומה הדבר הנורא שההיא עשתה זה מעניין את הסבתא שלכם, אז זה דווקא פידבק שאני רוצה לשמוע. בסדר?

* רוני גלבפיש שזו בנאדם שאני מאוד אוהב, ואוהב את הכתיבה שלה, והיא חברה של חברה טובה שלי, אבל לא החלפתי איתה מילה בחיים האמיתיים (כאילו מחוץ לפייסבוק וכאלה) שואלת - "תגידו, גם הפיד שלכם כולו בוער פוליטיקה וזעם, או שזה רק פה? (עזבו אותי מלייקים, אני באמת מנסה להבין אם הארץ באמת שטופת כאב וכעס או שזה רק הפיד שלי)." אז רוני, הפיד שלך היא מי שאת בוחרת לעקוב אחריו או שיהיה חבר שלך. הפיד שלי מלא כל מיני שמאלנים להכעיס, שהתחביב שלהם בחיים זה לקטר. אז לא משנה באיזה שעה יש שם פוליטיקה וזעם, כי גם אני התחביב שלי זה לקטר, ואני באמת טוב מאוד בזה, וכוסאומו (זבביר?) יש ברוך השם תמיד על מה לקטר. אם היית ממלאת את הפיד שלך באנשים א-פוליטיים, אז לא היה שם קיטורים וזעם. אני קורא לפעמים את הפיד של אשתי או של הבת שלי ושואל אם אנחנו חיים באותו יקום. אז התשובה היא לא. הבת שלי חיה ביקום מקביל, ורדרד והורמונלי שאירועי השעה אינם משפיעים עליו. על אישתי נשבעתי שלא אכתוב.

* אפרופו זעם וזה. ביבי עצבן את האם אמא שלי עם הקטע של "אין ארוחות חינם". אז זהו שדווקא הוא ידוע בארוחות החינם שלו. האמת היא גם שהיה לו איזה סיפור עם תקציב הסיגרים של לשכת ראש הממשלה בקדנציה הראשונה שהגיע לאלפי דולרים. אז לפני שהוא מעלה את המחיר של מוצר בסיסי מאוד, שהוא צורך של המון אנשים, ודווקא מהשכבות החלשות, שיחשוף כמה אנחנו משלמים מדי חודש על התענוג האישי שלו.  

* אני רוצה לסיים במילה טובה על אבשלום קור. פעם הייתי שומר בבניין של הטלוויזיה. לא משנה שהעיפו אותי משם אחרי חודשיים על חוסר מיומנות בשימוש בנשק. לא הרגתי אף אחד, פשוט לא הברקתי במטווח. קורה. זה היה סבבה כל עוד זה נמשך, ויצא לי אפילו לבקש מחיים יבין תעודת עובד, שזה כנראה הפעם היחידה שזה קרה לו בחיים והוא נראה די בהלם כשביקשתי. אז תמיד היה שם בקבלה רדיו פתוח. והיה חמישה לחמש וביקשתי ממי שעשה איתי את המשמרת שיחליף תחנה כי זה אבשלום קור ואני לא סובל אותו. אז הדעה שלי עליו הייתה בערך כמו הדעה עכשיו. אז גם הוספתי כהנה וכהנה באמת במילים לא יפות ואני נורא מצטער. ואז השותף שלי עשה לי סימנים היסטריים, והצצתי אחורה וראיתי את אבשלום קור. אז הוא בטח שמע כל מילה שאמרתי. אבל הוא התנהג מאוד קורקטי, והיה עם החיוך הזה שתמיד יש לו, ומאוד הצטערתי, ואפילו ניסיתי לשמוע כמה ימים רצוף את התכנית שלו, אבל יש גבול לכל תעלול.

* עוד משהו אחרון, באמת. פסטה מקמח מלא זה נשמע פיכסה, אבל זה לא. ושומרי משקל מגדירים את זה מזון על. אז כדאי להחליף את הפסטה הרגילה בפסטה מקמח מלא. באחריות. 

יום טוב לכולם. לי יש מזגן וטלוויזיה בחדר השינה. מקווה שגם לכם.