הבלוג של אבו אלמוג

היום אני מאוד אופטימי.

בדצמבר 2011 נפטרה קרובת משפחה שלי. בשל מוצאי ממשפחה אדוקה בדתה, יש לי כמה עשרות קרובים מדרגת משפחה זו, ובכל אופן את זו שנפטרה הכרתי היטב, ואפילו חיבבתי, ולכן הצטערתי על מותה צער רב. אני זוכר אחר צהריים נחמד אחד שבילינו יחד, בשיחה על המרפסת אצל סבי ז"ל, בשכונת מקור ברוך בירושלים, שבו התרשמתי שהתוספת החדשה למשפחה היא תוספת חיובית ביותר. מכיוון שהמשפחה גרה במקום מרוחק, הקשר שלי איתה היה רופף מאוד. היינו נפגשים באירועים פעם בכמה שנים (אני ממעט ללכת לאירועים משפחתיים כי אני מיזנטרופ) ואומרים שלום שלום. הג'יני (אתר לעיצוב עצי משפחה וירטואליים) והפייסבוק שבו ואיחדו בינינו. ונהיינו חברים שם וגם כאן, ושמרנו על קשר קצת טוב יותר בשנתיים שלוש האחרונות. כך גם שמעתי על מותה, שאחרת הייתי שומע עליו בדרך הרגילה (הערה של אורית בארוחת הצהריים על משהו ששמעה מאמא לפני חודשיים. המשפחה שלנו מטריארכלית. שולטים בגברים, בין היתר, באמצעות מידור ממידע). כאמור, הצטערתי צער רב. היא הייתה עדיין צעירה, אם כי מבוגרת ממני בכמה שנים, והבנתי שהמוות היה אחרי מחלה קשה. יהי זכרה ברוך.

ובכל אופן, בחודש אוגוסט 2012 התחילו להגיע המלצות בדף הפייסבוק שלה. ב-15 באוגוסט המליצה על טיפול נגד פצעונים, לרגל בוא הקיץ. ב-19 באוגוסט המליצה על טיפול נגד פטריות ברגליים. באותו יום עצמו המליצה גם על הסרת משקפיים בלייזר, ב-15 דקות בלבד. ובימים האחרונים, מה-11 באוגוסט המליצה על הסרת שערות בלייזר, כאשר המבצע הוא 1 + 1, זאת אומרת שעל כל טיפול והסרת שיער מאזור מסוים בגוף, יינתן אזור נוסף במתנה.

מכיוון שהכרתי את המנוחה כאדם רוחני מאוד בחייה, אני מניח שלו הייתה רוצה ויכולה להמשיך לערוך בפייסבוק גם לאחר מותה, היו המסרים קצת פחות מטריאליים ועוסקים קצת פחות בטיפוח הגוף ובמה שכינה החכם מכל אדם "הבל הבלים, הכל הבל". 

ניסיתי לבדוק מיהו שמפרסם את הדברים, שכן מצויין שהפירסומים מתבצעים באמצעות "VODME". הגעתי לאתר של צפייה ישירה בסדרות ובסרטים. אני יכול רק להניח שאולי רצתה או מישהו שמשתמש במחשב שלה רצה לראות משהו, ואחת הלחיצות הקנתה הרשאות לשימוש ולפרסום בדף הפייסבוק שלה. לו הייתה נותרת בחיים, וממשיכה להתכתב בפייסבוק, איש לא היה שם לב להודעות הללו אחת לכמה ימים. מכיוון שהיא מתה, וזה התוכן היחיד שמתפרסם שם, ההודעות האלה בולטות, ואם יורשה לי לומר - מאוד מכאיבות. 

אני כועס ועצוב. אני כועס על כך שמישהו לוקח את הרצון שלנו ליצור אינטראקציה ברשת חברתית עם קרובים ועם רחוקים, ומנצל אותו לצרכי פירסומת. אני כועס על החברה שבה כל עוד אנחנו חיים התפקיד שלנו במערכת הקפיטליסטית הוא לצרוך, אבל גם לאחר מותנו מוצאים לנו שימוש כנשאים לפירסומות. מעין פונדקאים. אני עצוב על זה שכל מה שנשאר מהאדם שאהבתי הוא איזה קול מאוב של פרסומת להסרת שיער בלייזר. ולא שאני צריך. אני שעיר בדיוק במידה הנכונה. זה חלק מסוד הקסם הגברי שלי.

די התלבטתי אם לפרסם את הפוסט הזה או לא. כתבתי אותו כמה וכמה פעמים בשבועות האחרונים, וכמה וכמה פעמים מחקתי. איני רוצה להכאיב למישהו במשפחה (למרות שהסבירות שבני משפחתה הקרובים יקראו את הפוסט היא די קטנה). ובכל אופן בכל פעם שראיתי את הפירסומות הללו עלה בי גל של צער וכעס, והאחרונה, על הסרת השיער, פשוט הביאה אותי אל המחשב לכתוב. אם ציערתי מישהו, אני מצטער. אני מאוד חיבבתי אותה, ואני חושב שהפגיעה בכבודה במקום בו המודעות האלו ממשיכות להופיע בשמה, היא גדולה בהרבה מהפגיעה שכרוכה בפירסום הפוסט הזה, שכל כולו חיבה וכבוד לזכרה.

אני מניח שגם בשמי מתפרסמים הרבה דברים שאיני רוצה שיתפרסמו. כולנו נותנים את ההרשאות האלה, כי אנחנו רוצים לראות את התמונה או הסרטון או לשחק במשחק, ולא ממש חושבים פעמיים לפני שלוחצים. אז כשאמות, אני נורא מבקש פשוט לסגור את הפייסבוק שלי. בטח יש לזה איזה דרך. אני חושב שחן יודעת את הסיסמה, ואפשר לשאול אותה.

אם בכל אופן ארצה לפרסם את עלילותי מעולם האמת, אטרח ואפתח חשבון חדש. אני בטוח שלפחות הפוסטים העוסקים בדאהר אל עומר ישתפרו פלאים, כשאוכל לדבר עם דאהר עצמו, אם כי אצטרך לשפר את הערבית שלי לשם כך. ארבעה נושאים שאין בדעתי לכתוב עליהם, וכך תדעו שזה מישהו אחר שהשתלט לי על המחשב - אקנה, פטריות ברגליים, הסרת משקפיים בלייזר והסרת שערות בלייזר. בעצם, אם יהיה לי פיתרון ממש טוב לאקנה, או לפטריות ברגליים, מין משחה פלאית כזו שמקבלים את הנוסחה בשערי גן עדן יחד עם הפק"ל של כנפיים והילה - או בשערי הגיהינום, ביחד עם הגופרית, אז אני אפרסם אותו. למה לפסול מראש? נחכה ונראה. תהיו בריאים.