הבלוג של אבו אלמוג

רק לפני כשבוע כתבתי "הקואליציה שלנו לא תלויה בחרדים. היא בשותפות נחמדה מאוד של הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס, שהם אותה צורה של מפלגה פרוטו-פשיסטית קלירקלית, לאומנית, ושונאת זרים, בגוונים שונים ודגשים שונים של הגוון הפשיסטי או הגוון הקלריקלי" והנה כבר שניים מהרכיבים האלה הצטרפו זה לזה ליצירת המפלגה הלאומית-חברתית הישראלית, "הליכוד ביתנו".

אז זה טוב? זה רע? זה כמובן רע. בכל מקום שיש איחוד הצד המתאחד מנצח. במקום שיש פילוג הוא מפסיד, היסטורית. כך למשל תנועת החרות עלתה לשלטון רק לאחר שהפכה לליכוד, עם הליברלים (והפתק הבלתי נשכח חלטעם) ובבחירות 99 ניצח ברק בראש מפלגה שהורכבה מכל מיני דברים כולל 'גשר' של דוד לוי. אבל זה בייחוד לא משנה. זה ראשים שונים של אותה מפלצת גזענית וחשוכה. זו הקואליציה השלטת, ואיך שתסדר את שלושת הקלפים האלה היא תמשיך לשלוט.

אבל יש הבדלים! איך החירותניקים האמיתיים יסבלו את ליברמן הגזען? וואלה! חירותניקים אמיתיים הם לא דובוני איכפת לי קטנים ופרוותיים. הם חירותניקים. מפלגה שאיך לומר, הגזענות הליברמניסטית לא ממש זרה לה. על הטובים שבהם נאמר "הישמר לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מהעושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפינחס". כך למשל, סמל האינטגריטי והיושרה דן מרידור היה מזכיר הממשלה בימי מלחמת הדמים והשולל לבנון הראשונה, ושר המשפטים בעת הדיכוי הברוטאלי של האינתיפדה הראשונה. איך להגיד - ליברמן קטן על הדבר הזה.

אבל ההבדל הגדול הוא בין החרדים מש"ס לבין ליברמן בעל 'האג'נדה האזרחית'. הצחקתם אותי. בכל מה שנוגע לגזענות ושנאת זרים החבר'ה האלה מסתדרים כל כך יפה ביחד, שאי אפשר לתת לאג'נדה אזרחית להפריד ביניהם. כמובן שיהיו נאומים חוצבי להבות לפני הבחירות כדי שהגזען החש עצמו חילוני יוכל להצביע לזה והגזען החש עצמו דתי יוכל להצביע לזה, אך ההבדל הוא סמנטי. אין שום הבדל בין 'האג'נדה החילונית' לבין זו של ש"ס.

מהי בעצם האג'נדה החילונית? הפרדת הדת מהמדינה בנוסח צרפת או ארצות הברית? לא ממש. היא מתבטאת בשני נושאים. האחד - גיוס בני הישיבות והשני המונופול של הרבנות על הנישואים האזרחיים.

בנוגע לגיוס בני הישיבות ליברמן כמובן תומך ואלי ישי מתנגד. אבל אתן כאן מהלך תיאורטי קצר מאוד, שאפשר להרחיב בו - שניהם לא רוצים לגייס את בני הישיבות. אם נלך בעקבות מורי ורבי שבאמת יצקתי מים על ידיו יואב פלד ב'זרים באוטופיה' השוויון האזרחי האמיתי ניתן רק למי ששייך ל'קאסטה הרפובליקנית' של המשרתים בצה"ל. זכות זו נשללת מהחרדים, אך ניתנת לרוסים שאינם יהודים על פי ההלכה, אלקטורט של כ-300,000 נפש, שחלקו הגדול הולך למפלגת ישראל ביתנו. מהסיבה הזו ליברמן הוא מועמד ריאלי לראשות הממשלה, מה שישי לא היה מעולם ולא יהיה לעולם. ליברמן יודע טוב שברגע שהזכות הזו, לשרת בצה"ל, תינתן לכל אחד, גם לחרדים, ובאותו מהלך מחשבתי גם לערבים, הפררוגטיבה החשובה שניתנת לאלקטורט שלו תישלל, והשירות באמת יהפוך לנטל. מבחינתו אסור שזה יקרה, ולכן הוא לא רוצה לגייס את החרדים יותר ממה שישי רוצה בכך.

מה שיותר מעניין, וכמובן נוגע ישירות לתיזה שלי, הוא היחס למונופול של הרבנות. קצת רקע תיאורטי. בישראל שרירה שיטת המילט העות'מאנית המחלקת את האזרחים ל'עדות דתיות' היכולות להינשא רק בינן ובין עצמן. כך יכול יהודי להינשא רק ליהודיה (ורק ברבנות) מוסלמי עם מוסלמית ודרוזי עם דרוזית. מי שאינו שייך לעדה דתית אינו יכול להינשא. ויש 300,000 עולים מברית המועצות שאינם שייכים לעדה דתית (אינם יהודים על פי ההלכה) ואינם יכולים להינשא במדינת ישראל.

לכאורה, האינטרס הברור של כל מפלגה עדתית רוסית משרנסקי דרך סופה לנדבר עד יולי אדלשטיין וליברמן היה לתקן מייד את המצב הזה. ואכן הרטוריקה כאן פועלת שעות נוספות, ונושאת את 'האג'נדה האזרחית' על פי חברי 'ישראל ביתנו' באשר הם. בואו נראה מה הם עשו עם זה בפועל.

את נושא ברית הזוגיות קידמה, ולא במרץ רב, 'שינוי' זכר צדיקה לברכה. ב-2004 הביאו להקמת ועדה שחיפשה הסדר לנישואים חילוניים במדינת ישראל. 'ועדת בר און' הציעה ביוני 2004 יצירת מוסד אזרחי של ברית זוגיות שאינו שואב את תוקפו מן הדין הדתי, ושהבאים בו מצהירים כי אינם רואים עצמם כנשואים על פי הדין הדתי, וזאת במקביל לנישואים הדתיים. זה יאפשר פתרון לפסולי חיתון למיניהם, למי שאינו שייך לעדה דתית, ולסתם חילונים שלא רוצים את הרבנות בחיים שלהם. ההצעה הצליחה אפילו להפוך לתזכיר מטעם משרד המשפטים, שזה שלב מקדמי מאוד בחקיקה ואז בדצמבר 2004 פרשה שינוי מהממשלה וההצעה נקברה.

ב-2009 שב הליכוד לשלטון, ויחד עמו 'ישראל ביתנו'. זו, נאמנה לריטוריקה האזרחית דרשה את קידום 'ברית הזוגיות' ואף דרשה התחייבות בהסכם הקואליציוני לכך שתקודם הצעת חוק ממשלתית לפיה 'גבר ואישה ששניהם אינם מוכרים כהודים על פי ההלכה באישור בתי הדין יוכלו להיות מוכרים כבני זוג'. כמו שליברמן טורח להזכיר לנו כל הזמן, מילה של ליברמן זו מילה. ובאמת נחקק חוק ברית הזוגיות.

מה עושה החוק? הוא מאפשר למי שאינו שייך לעדה דתית, לבוא עם שכמותו ב'ברית זוגיות' שמקנה מקצת הזכויות שניתנות על ידי המדינה לזוגות נשואים. כך, למשל, הוראות חוק השבות, חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל החלות על בני זוג נשואים, ומהווים הוראות קריטיות בחשיבותן דווקא לאוכלוסיית 'חסרי הדת' יוצאי ברית המועצות, לא חלות על מי שבא בברית הזוגיות. יש עוד שינויים, כגון דרישת תקופת אכשרה של שנה וחצי בטרם תתקבלנה זכויות של פונדקאות ואימוץ הניתנות למי שנישא בנישואים דתיים מהרגע שנשברת הכוס. אבל הכי חשוב - רק מי שאינו בעל עדה דתית יכול לבוא עם אחר שכמותו בברית זוגיות.

אם 'חסרת עדה דתית' תרצה להתחתן עם יהודי, לא תוכל. היא יכולה להתחתן רק עם מי שהוא חסר עדה דתית כמותה. מספר הזוגות שעונים לתנאי הזה הוא מצומצם. כשנה לאחר תחילת תוקף החוק מצא YNET כי נרשמו לבוא בברית הזוגיות 25 זוגות, ורק אחד השלים את התהליך. החוק למעשה יצר מילט חדש, נקרא לו נאמר, המילט הרוסי. חבריו יכולים לבוא במעין חיקוי לנישואים בינם לבין עצמם, אך לא עם אחרים. לא עם יהודים, ערבים, דרוזים, בהאים, נוצרים מכתות מוכרות שונות.

'ברית הזוגיות' לא ניתצה את השיטה, לא איתגרה אותה, אלא חיזקה אותה. היא נתנה פיתרון למקרים מסויימים, ושימשה כמעין שסתום לשחרור לחץ שפעל לשינוי השיטה. לא 'אג'נדה אזרחית' אם כן, אלא ממש חיזוק שיטת המילט (הפוגעת בראש ובראשונה באלקטורט הרוסי של ישראל ביתנו) והליכה על פי האג'נדה החרדית של ש"ס עד הסוף.

למה, בעצם? לא מטעמי דת. גם ש"ס לא תומכת בשיטה הזו מטעמי דת טהורים. יש טעמים טובים וחשובים לפיהם כפיית נישואים דתיים על אוכלוסיה אזרחית שאינה חפצה בהם היא פסולה מכל וכל. גם לש"ס וגם לישראל ביתנו, וגם לליכוד נוח עם ההסדר המחלק את תושבי ישראל בחלוקה אתנית קשיחה. זה הבסיס לאתנוקרטיה הישראלית הכל כך נוחה להם.

המשחק הפוליטי שמתחיל הוא נחמד. יהיו נאומים ותשדירים וכרוזים. בסופו של דבר המפלצת התלת ראשית - ש"ס ליכוד ביתנו, תמשיך. זו אותה אג'נדה. לא חילונית, לא דתית, לא חרדית. גזענית. אלי ישי, בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן הם שלוש פנים של אותה שיטה. אני לא רואה ששלי יחימוביץ', יאיר לפיד, או ציפי ליבני מאתגרים ממש את השיטה הזו. ביום שהשיטה תעמוד לדיון פומבי פתוח, רק אז תיפתח הדרך להחלפה אמיתית של השלטון בישראל. עד אז הבחירות תמשכנה להיות תרגיל פורמלי - Exercise in futility.