הבלוג של אבו אלמוג

חד"ש בחרה אתמול רשימה. הרשימה, בעיני, בעייתית ביותר, מהסיבה שהאישה הראשונה ברשימה היא במקום החמישי, שכפי הנראה אינו מובטח. הליך הבחירה, באמצעות הצבעה גלויה בוועידה בת כמה מאות צירים, גם הוא יכול היה להיות דמוקרטי יותר. למרות כל זאת, אצביע חד"ש גם בבחירות האלה, כשם שהצבעתי בקודמותיהן.

נתחיל מנושא הייצוג הנשי - ביום שישי פירסם דב חנין בפייסבוק את הסטטוס - "הגשתי מועמדות לקדנציה נוספת ברשימת חד"ש לכנסת. מחר יבחרו 900 חברי מועצת חד"ש את הרשימה בהצבעות חשאיות. אני מקווה לזכות באמונם. אני מכהן בכנסת שש וחצי שנים. שש וחצי שנים של פעילות מאומצת כדי לקדם, כמיטב יכולתי, את הערכים בהם אני מאמין." מכיוון שאני מעריך את דב, ואני רואה בו את נציגי האישי בכנסת כתבתי לו - "המון בהצלחה, הייתי מאוד רוצה לראות אישה במקום ריאלי". התגובה הזו שלי זכתה לשמונה 'לייקים' ביניהם 'לייק' של דב עצמו. ביום שבת אחרי הצהרים פרסם דב את הסטטוס - "מועצת חד״ש קיבלה עכשיו החלטה עקרונית להבטיח ייצוג נשי בסיעת חד״ש בכנסת הבאה. תמכתי בהחלטה. הגיע הזמן."

מכיוון שדיוני מועצת חד"ש עדיין אינם משודרים בשידור ישיר בערוץ 2, וממילא הייתי שקוע בשידור חוזר של הטלנובלה 'לוסינדה המתעלפת' בערוץ ויוה פלוס, הנחתי שהדרך לממש את ההחלטה העקרונית הזו היא לבחור אישה לאחד מארבעת המקומות הראשונים, שהם ריאליים על פי הסקרים. הסתבר שלא כך הדבר, ויש איזו הבטחה לרוטציה במהלך הקדנציה, כאשר במקום החמישי נמצאת נבילה אספניולי. ההחלטה הזו לא גורמת לי אושר. זו החלטה רעה מאוד. הרשימה של חד"ש משדרת קיפאון, ומשהו מהימים הישנים, של הכיכר האדומה וקאדר המנהיגים המחזיקים בשלטון מזה עשורים מנפנף למצעד החולף לפניו.

אז אין ברשימה אישה, ועל פי YNET לפחות חלק מהרשימה נבחר בהצבעה גלויה של 'מועצה' ולא בהצבעה חשאית של כלל המתפקדים. ובכל אופן אצביע בעד הרשימה הזו.

חד"ש היא המפלגה היחידה בישראל היכולה להקרא 'יהודית-ערבית'. לא אשכח את שעשתה מרצ בבחירות הקודמות לעיסאווי פריג'. הוא הוצב במקום השביעי המשוריין לערבים (שנראה ריאלי אם כאילו יפיצו המון טריפים של LSD בכל מיני מקומות והמשיח גם יגיע ואולי פתאום כל החבר'ה האלה בהתנחלויות יבינו שזה ממש לא בסדר ויצביעו מרצ בהמוניהם וכאלה) אבל אז צורפו, במהלך גאוני שאין כמוהו בדברי ימי הפוליטיקה, אנשי 'התנועה החדשה' של ניצן הורוביץ ופריג' נדחק למקום העשירי, שלא נראה ריאלי גם על סמי הזיה מאוד קשים. המהלך הזה גם לא היה דמוקרטי מי יודע מה לדעתי. אבל מה שהוא יצר זה שבעשור האחרון, מ-2003 לא היה נציג ערבי מטעם מרצ בכנסת. זו מפלגה יהודית. מקומי אינו בה מהסיבה הפשוטה שאיני רואה עצמי מצביע בעד מפלגה שאינה מבוססת על שיתוף פעולה יהודי ערבי. איני יודע איזה ניסים ונפלאות יבשלו לנו ברשימה לכנסת הזו (אבל אם כבר שואלים אותי אז מוסי רז הוא בחור עלא כיפק, וגם אילן גילאון יש עליו, בהחלט יש) אבל גם כן לא נראה לי שיצליח להשתחל ערבי בין שלושת המקומות הריאליים. על מפלגות אחרות אין מה לדבר. גם אם יש שם לעיתים 'ערבי מחמד' הן אינן מתיימרות אפילו להיות 'יהודיות ערביות'. לא שמרצ מתיימרת, אבל לפחות היא צריכה באיזה מקום להתיימר. זה מתבקש מההגדרה שלה כ'שמאל'.

חד"ש, לעומתה, בוחרת מזה עשורים נציג יהודי לכנסת, מקום בו היהודים המצביעים חד"ש אינם יכולים להביא בכוחות עצמם את המנדט שהם מקבלים. זו עובדה. רוב המצביעים הם ערבים, קאדר הפעילים הוא ערבי, נציג ערבי נוסף שיפולח נכון מגזרית יביא יותר קולות בהרבה מחנין ואלפיים העיגולדים שהוא סוחב אחריו. ובכל אופן בוחרים שם את חנין, ולפניו את גוז'נסקי (גם היא פרלמנטרית מעולה, שלא הייתה כמותה), ולפניהם את וילנר וביטון ואחרים.

אז ככה. אני לא אוהב, בכלל, ברמות על שקשה לתאר, את העובדה שברשימה שאני הולך להצביע לה אין אישה במקום ריאלי. ההבטחה ל'רוטציה' היא כרגע הבטחה. אני לא בונה על הבטחות. המבטיחים הם אנשי כבוד, וכל זה, אבל אתם יודעים, לדבקות של העכוז במושב יש דינאמיקה משלה. אם ניקח איזו אנלוגיה למשהו מאוד לא 'חד"שי', אז זה כמו מילואים. אתה חייב לקבל את הפטור לפני היום של הגיוס. אם הגעת וחתמת זה אבוד. בדיוק ביום שאתה צריך לצאת לראיון העבודה החשוב, אז נולד לשמעון בן, והאחיין של איציק נפל מקומה שלישית, ואשתו של ז'וז'ו ברחה עם הקבלן פאנלים. אתה צריך להיות עם הנייר ביד.

ובכל אופן אצביע חד"ש. לא שעניין הייצוג היהודי-ערבי מרפא באיזה אופן את תת הייצוג הנשי. זה לא. וזה כואב וצורב. אבל תארו לעצמכם מצב הפוך. תארו מצב שבו בכל המפלגות יש ייצוג פרופורציונלי וראוי לערבים, אבל חד"ש היא המפלגה היחידה המריצה אישה ואינה מריצה ערבי. אני חושב שההיפותיזה הזו עושה קצת סדר בראש. לא, נושא הייצוג הנשי עדיין בעייתי. עדיין יש מספיק מפלגות דתיות, מפלגות פונדמנטליסטיות, מפלגות גנרלים ומנכ"לים, שאינן מציגות נשים במקום ראוי, או אינן מציגות אותן בכלל, אבל, וזה אבל גדול, יש נשים במקומות הראשונים במפלגות הגדולות, יש ייצוג נשי בולט בכנסת, ואי אפשר להגיד את זה על השותפות היהודית הערבית. מפלגה כזו יש אחת, ואני בהחלט מתכוון להצביע לה. את נושא הייצוג הנשי צריך לתקן. אבל למה להתחיל מחד"ש? בואו נלך ליהדות התורה, ולאיחוד הלאומי, ואתם יודעים מה - ליאיר לפיד, ששם יש 25%. שם הכי קל לתקן, כי הכל נמצא בידיים של לפיד ואין גוף דמוקרטי בוחר. תתחילו לזרוק לו סטטוסים לפייסבוק ונראה מה יקרה.

ועוד משהו קטן. יש לנו אישה במקום החמישי. אני לא חושב שחמישה מנדטים זה בלתי אפשרי. אני חושב שעבודה נכונה דווקא במגזר היהודי יכולה להביא את זה. הדרך היא כמובן להפסיק לקטר ולהתחיל להצביע, וגם למחוק מהרשימה של האפשרויות כל מיני דברים כמו דעמ (יופי של מפלגה, אבל בחיים לא יעברו את אחוז החסימה), וירוקים, וגראס, וגראס וניצולי השואה, ונוער נוער נוער בעד מכללה בנתניה. 

ובנוגע להליך הדמוקרטי - נכון, יכול להיות יותר טוב. אבל גם כאן בואו נסתכל לצדדים. המפלגות המקיימות פריימריס לציבור המתפקדים הן מיעוט. בשלוש המפלגות הגדולות (ביחד יכולות להקים קואליציה) - ישראל ביתנו, יש עתיד וש"ס, נקבעת הרשימה על פי הבל פיו של מנהיג כל יכול. מישהו בא אליהם בטענות? אני חושב שדווקא הליך שקרוב מאוד ל'ועדה מסדרת', במפלגה שבסך הכל מתמודדת במקומות שבהם לשיוך עדתי וחמולתי יש משמעות, הוא באיזה מקום מוצדק. ברור שבעולם מושלם היה מקום לפריימריס. אנחנו לא חיים בעולם מושלם. יש אילוצים.

אז ככה. אין שם אישה במקום ריאלי ברשימה. ואין שם דמוקרטיה פנימית ברמה שהייתי רוצה לראות. ונאפע גם אמר מה שאמר על סוריה. והמפלגה לא מספיק התנערה מזה. ובכלל כל ההתנהלות שם מזכירה לי קצת יותר מדי את מזרח גרמניה וקצת פחות מדי את מערב אירופה, א ב ל -

קול שלי לחד"ש הוא -

* קול נטו בעד השינוי החברתי שכולנו צעדנו בקיץ הקודם כדי להביא אותו.

* קול שלעולם לא יבחר נציג שיצביע בעד איזו מלחמה שהיא.

* קול שלעולם לא ימכור אותי בנזיד עדשים קואליציוני ולא ישב בממשלה אחת עם ביבי נתניהו.

* קול לשותפות יהודית ערבית.

* קול שיכניס לכנסת הבאה את הפרלמנטר הטוב ביותר בכנסת הנוכחית.

לי זה מספיק. זה לא הרבה, אבל זה מה יש. בימינו הטרופים גם זה משהו.