הבלוג של אבו אלמוג

זה כנראה הסתיים. אני מנסה לחסוך לעצמי את הפוסט של מחר בבוקר, למרות שהייתה לו כותרת סבבית, וראו למעלה. טוב, את הכותרת שמרתי.

אני חושב שאקח עכשיו שבוע, שבועיים חופש. רק אני ודאהר. והזומבים.

בקיצור -

מתו המון אנשים שלא היו צריכים למות.

אני מקווה שלא ימותו עוד.

אני מאוד עצוב.

אני שמח שלא הייתה תקיפה קרקעית.

אני שמח שהנעקבים שלי בעזה בחיים, בריאים ושלמים.

אני שמח שהחברים והמשפחה שלי בדרום בריאים ושלמים.

צייצתי לנעקבת שלי, ולאא אל חוסיין - "Its almost over. Glad to see us both alive ather the last week. Wish you well. Thanks for your tweets during this war."

אני לא מצפה לקבל תשובה.

אני באמת באמת לוקח הפסקה מכתיבה.

אולי יבוא לי אחרי האופניים בבית נטופה בשבת בבוקר.

ואולי לא.

תודה לכל מי שקרא את הפוסט היומי. תודה רבה במיוחד למי שהגיב. היו כמה תגובות נורא מרגשות.

לילה טוב.