הבלוג של אבו אלמוג

ההחלטה לשדרג את מעמד הרשות הפלסטינית באו"מ ממעמד של ישות משקיפה למעמד של מדינה לא חברה היא ניצחון גדול למדינת ישראל. ללא כל ציניות. באמת. יש לנו סיבה אמיתית לחגוג ביחד עם שכנינו.

כיום יש שתי דרכים המובילות לפתרון המצב באזור. דרך של שתי מדינות לשני עמים, ודרך של מדינה דו לאומית, שפירושה בתחילה מדינת אפרטהייד, ולאחר שהעולם לא יוכל לשאת עוד צורה זו של משטר, כשם שלא נשא את קיומה במקומות אחרים, אבדן החלום על מדינה יהודית, והטמעתה ברוב פלסטיני עויין. המשך קיומן של ההתנחלויות גורר אותנו בפירוש אל הפתרון השני, כך שניתן לומר שמרבית הציבוריות הישראלית, ממפלגת העבודה ימינה, תומך בפתרון של המדינה הדו לאומית, אך עדיין לא אבדה תקווה למימוש פתרון שתי המדינות, שהוא הסיכוי היחיד להמשך קיומה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית. מסיבה זו הכרזת המדינה הפלסטינית הלילה היא ניצחון גדול למדינת ישראל. היא צעד קטן אך חשוב בדרך להבטחת קיומה כמדינה נורמלית, מוכרת על ידי כלל האומות, ובעלת גבולות מוגדרים. 

ההחלטה שהתקבלה כוללת שני אלמנטים חשובים, שה-HASBARA הישראלית מתעלמת מהם לחלוטין. היא מאשררת את החלטת האו"ם 181, היא החלטת החלוקה, ומאמצת את יזמת השלום של הליגה הערבית מ-2002. קבלתה היא הכרה חד משמעית בקיומה של מדינת ישראל וזכותה לגבולות בטוחים ומוכרים. 

ב-1947 התנגדו כל מדינות ערב, ויחד איתן מדינות מוסלמיות אחרות, וכן קובה, הודו ויוון, להצעת החלוקה. כל המתנגדות הצביעו הערב "כן", ובמשתמע הכירו במדינת ישראל. זהו, לכשעצמו, ניצחון כביר למדינת ישראל. מבין עשר הנמנעות אחת התפרקה (יוגוסלביה), בריטניה ואל סלבדור עדיין לא החליטו על עמדתן מ-1947, ואילו היתר תמכו. גם זה הישג אדיר למדינת ישראל. תאילנד, שנציגה בעצרת ב-1947 לא הגיע להצבעה, עשתה מאמץ מיוחד, התייצבה הפעם ותמכה בהצעה. אבל זה רק שעשוע. בהצבעה ב-1947 השתתפו חמישים ושש מדינות, בעולם דו-גושי שטרם יצא מכבלי הקולוניאליזם. המשמעות של הצבעה זו הייתה מוגבלת. כיום השתתפו בהצבעה זו 188 מדינות. מדינות אפריקה העצמאיות, מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, מדינות שקיבלו עצמאות, מדינות שקיבלו על עצמן משטר דמוקרטי שלא היה קיים ב-1947. כל הצבר הגדול הזה של מדינות הכיר הלילה במדינת ישראל, ואישרר את החלטת החלוקה מ-1947. זהו הישג אדיר למדינת ישראל. לא ניתן יהיה עוד לומר שהמדובר במדינה שהיא פרי החלטה של הממשלים הקולוניאליסטים, תוצר של המאבק הבין גושי שחלף זמנו. היום קיבלנו הכרה מכלל העולם - ממדינות ערב, מהמדינות הבלתי מזדהות, מהמדינות המוסלמיות. מכלל אויבינו בעבר ובהווה. ממדינות שאינן מקיימות עמנו יחסים דיפלומטיים מיום שאנו קיימים כמדינה. זהו ניצחון אדיר למדינת ישראל.

ב-1947 שגו הפלסטינים והערבים שגיאה היסטורית. במקום להכיר בתכנית החלוקה, ולהתחיל בחיים משותפים בשתי מדינות משגשגות הם בחרו להילחם. הם שילמו על השגיאה, וכך גם אנחנו. אנחנו, שלא שגינו. אנחנו שחגגנו בכיכרות. היום אנו שוגים בכך שאיננו שמחים בהחלטה, ואיננו פועלים ליישומה.

במשך חודשים ארוכים פעלה ישראל הרשמית כנגד ההחלטה. קבלתה היא קריסה מוחלטת של מדיניות החוץ של מדינת ישראל, ומראה עד כמה מדיניות זו מנותקת מהמציאות, ומרצונה של הקהיליה הבין לאומית וגופיה המוסמכים. כן, ארצות הברית התנגדה להחלטה, וכך גם קנדה, צ'כיה, ומספר מדינות זעירות באוקיאנוס השקט. בואו נסתכל למצב בעיניים - רובו של המין האנושי הצביע כיום בעד דרך מאוד מסויימת לפתור את הבעיות שלנו. בואו נקשיב לו.

ולמול הקריסה הזו של המדיניות - שקט. מסבירים לנו שזו רק הצבעה רשמית, שלא קרה פה בעצם כלום. שהעובדה שאנחנו רואים את הכוכבים מבעד לעשן אין פירושה שגגו של הבית קרס. אני רק רוצה לנחש מהו שהיה קורה לו היו האדונים הנכבדים המשמשים בתפקיד שר החוץ וראש הממשלה משמשים בתפקיד ראשי האופוזיציה. המדינה הייתה בוערת בהפגנות ומחאות מקצה עד קצה. נאומים נלהבים היו נישאים. הייתה עולה דרישה לכבוש את הגדה בדם ואש ולתלות את אבו מאזן מפנס רחוב בכיכר מנרה ברמאללה. היינו בסרטים האלה בתקופת אוסלו ובתקופת ההתנתקות. קצת קשה יותר לנהל מדינה מלנהל אופוזיציה, כנראה.

אל מול ישראל הרשמית, המפחדת, השקועה בחלום ההתנחלויות, המבודדת מבחינה בינלאומית, היודעת שלאחר הבחירות בהן יזכה הימין הקיצוני ברוב עצום, תעמוד אל מול סדר יום בינלאומי שיכפה עליה את שאינה רוצה לחשוב עליו, עומדים החוגגים ברמאללה. אני מביט בתמונות מהחגיגות בתקווה. זהו הסיכוי היחידי שלי ושל ילדי לחיים נורמליים. האנשים הללו חוגגים, באיחור מסויים, את מה שכשלו לחגוג ב-1947. ב-1947 אחזו אבותיהם של האנשים הללו ברובים. היום הם אוחזים בדגלים. אם יש תמונה המעוררת תקווה הרי זו התמונה הזו. דגלים במקום רובים. 

סימן טוב ומזל טוב ומזל טוב וסימן טוב. יהא לנו יהא לנו ולכל עם ישראל / יהא לנו יהא לנו ולכל עם ישמעאל.

שבוע טוב.