הבלוג של אבו אלמוג

מה שעשה עמיר פרץ הוא דבר איום ונורא. דבר מגעיל ומכוער. אין מילים.

בואו נניח, לטובת פרץ, כדי שהדיון יהיה ענייני, שלא מסתתר מאחורי זה איזה שהוא מניע אישי ילדותי בנוסח "אני אדפוק את שלי יחימוביץ' ולא איכפת לי מה זה יעשה למפלגה שלי, שעמדתי פעם בראשה, ולסיכויים שלה לזכות בבחירות", אלא שהמדובר בפעולה פוליטית מהסוג הנעלה ביותר. שהוא באמת לא יכול היה להישאר במפלגה שבראשה עומדת אישה שאינה מהווה אלטרנטיבה שמאלית מדינית לטעמו, שסירבה להתחייב שלא לשבת עם נתניהו בממשלה, וששונאת אותו שנאת חינם. (וכאן נשאלת השאלה, האם דעותיו של פרץ במישור הכלכלי תואמות את דעתה של לבני, האם לבני התחייבה שלא לשבת עם נתניהו, והאם לא צפוי שם איזה סוג של שנאת חינם בעתיד הנראה לעין?). ועדיין המעשה של פרץ הוא ראוי לגינוי, ובמילים החריפות ביותר, אם אמצא אותן.

בואו נסתכל על 'התנועה'. פרט לשם המגוחך - שתיים שלוש בדיחות, רק כדי להוציא מהמערכת ולהמשיך עניינית. משטרת התנועה. התנומה. התנוחה. התנודה. יאללה. נגמר. ממשיכים - המדובר במפלגה המתבססת על כך שמועמדת שהפסידה בפריימריס פרשה, וחוזרת לפוליטיקה כשהיא משתלטת על המפלגה הקודמת שלה בנוסח 'הנוסע השמיני' מפוצצת אותה לרסיסים וגונבת חלק ניכר מחברי הכנסת ומימון הבחירות שלה, תוך כדי הריסת סיכוייה לעבור ולו את אחוז החסימה. מעשה מכוער וראוי לגינוי בכל קנה מידה. והנה לא איכפת לה, ללבני, ממפלגות אחרות, כשם שלא איכפת לה ממפלגתה הקודמת, ובמקומות השני והשלישי ברשימה שני מתמודדים על ההנהגה במפלגת העבודה, שנלקחו והוצגו לראווה. מפלגה שכל כולה אקט אנטי דמוקרטי של אגו טריפ מצד כל אחד ואחד מהמסתופפים בצילו של הלווייתן הלבן הגדול לבני.

הרעיון הבלתי דמוקרטי והדוחה ממש, רעיון 'המפץ', הוא תרומתו הגדולה של עבריין המין המורשע חיים רמון לציבוריות הישראלית. בבסיסו של רעיון אנטי דמוקרטי זה עומדת התפיסה שעל חבר כנסת יש איזו חובה קדושה לבעוט בדלי, לבגוד במצביעיו ולחבור לחברי כנסת אחרים מסיעות אחרות, לאיזו קוניוקטורה אד הוק, שמטרתה... נו... לשנות את פני הפוליטיקה! לרוב זה "להוריד את שלטון הליכוד". לעיתים "לבסס מרכז פוליטי בישראל". לפעמים "כנגד השחיתות של מרכזי המפלגות הגדולות". הגוף הפוליטי שנוצר מיישום הרעיון היה המושחת ביותר בתולדות מדינת ישראל. כנגד ראשיו הוגשו כתבי האישום החמורים ביותר. ואלו הורשעו גם הורשעו, כולל רמון, כאמור. מה שנוצר כתוצאה מרעיון שהוא השחתה של המערכת הפוליטית מלכתחילה, לא יכול לשאת אלא פרי ביאושים. 

הבעייה היא, וראינו היטב את פירות הבעיייה הזו בליל הסכינים הארוכות בישראל ביתנו השבוע, שהפוליטיקה הישראלית הולכת ומאבדת את אופיה הדמוקרטי. היא הופכת לצביר דוחה של נחלות פרטיות, לטיפונדיות, המתנהלות על פי רצונו של 'מנהיג' שברצותו ממנה וברצותו מדיח, מסדר את הרשימה כרצונו, ברצותו מעלה עד הכוכבים וברצותו משפיל עד עפר. הרצון להיות 'מנהיג' כזה הוא חזות הכל. על בסיס זה, של רצון להיות מנהיג ממנה ומדיח או בלשון העיתונים 'מספר 1' התנהל הקרב בין לבני ליחימוביץ' ולפיד, כאשר איש מהם לא היה מסוגל לסבול את המחשבה להיות 'מס' 2'. זו הפוליטיקה הלטיפונדיאלית. לזה אנו אמורים להצביע.

כחצי מחברי הכנסת בכנסת ה-19 לא ייבחרו בהליך דמוקרטי אלא ימונו על ידי מנהיג כל יכול. בואו נסקור את המצב העגום על פי הסקרים. נלך לסקר של ערוץ 10, כי הוא האחרון שאיתרתי, מה-5 ל-12. נחלק את חברי הכנסת ללטיפונדיאלים הנבחרים על פי רצונו של בעל אחוזה קטן, ודמוקרטים הנבחרים בהליך של פריימריס או של ועידת מפלגה (הגיוני למפלגות קטנות) -

הליכוד ביתנו - 37. מהם 12 ישראל ביתנו - לטיפונדיאלים ו-25 ליכוד - דמוקרטים.

העבודה - 20 דמוקרטיים.

יש עתיד - 7 לטיפולנדיאליים.

ש"ס - 10 חברי כנסת לטיפונדיאלים.

בית יהודי ואיחוד לאומי - 11 דמוקרטיים.

יהדות התורה - 6 לטיפונדיאליים.

התנועה -9 לטיפונדיאליים.

קדימה - 2 לטיפונידאליים.

מרצ - 4 דמוקרטיים.

רעמ תע"ל - 4 כנראה לטיפונדיאליים (יש שם הליך מורכב כי המפלגה מורכבת מהמון פלגים, אבל קצת קשה לכנות אותו דמוקרטי, עד כמה שהבנתי)

בל"ד - 3 דמוקרטיים.

חד"ש - 4 דמוקרטיים.

עם שלם - 3 לטיפונדיאליים.

שתי הערות - גם זה לא נותן 120. אבל זה הכי קרוב שמצאתי. את 'המפלגות הערביות' (איזה ביטוי גזעני ודוחה) פירקתי לפי סקרים אחרים.

אז התוצאה -

53 מנדטים לטיפונדיאליים. כמעט חצי כנסת מתמנה על פי רצונו של מנהיג יחיד, בהבל פה.

זו אינה דמוקרטיה. זה מגעיל. זה לא מייצג.

זה גם לא חייב להיות כך. מה מונע מיאיר לפיד להריץ פריימריס למפלגה שלו שהוקמה בפברואר? מפלגה שהוא מתפאר שיש לה 15,000 פעילים ו-110 סניפים? אני מבין שליבני הקימה את התנועה המגוחכת שלה כמה ימים לפני הבחירות, אבל מה הקטע עם קדימה? למה שם אין פריימריס ומה שמופז אומר קובע? ולמה אני אמור לקבל נחלה פרטית של כל מפלגה אחרת כמשהו טבעי? אני אמור להסכין עם כך ש'ישראל ביתנו' הם אנטי דמוקרטיים כאידיאולוגיה ולכן לא לצפות שם למשהו שלא כולל התרפסות למנהיג ועשיית רצונו? שש"ס הם עבדים לרצונו הלא ברור של עובדיה יוסף? שבמפלגות חרדיות אין בחירות ואין ייצוג לנשים באותה נשימה? 

לא, אני לא אמור לקבל את זה. אני רוצה הליך דמוקרטי. הבחירות הקרבות תהיינה דמוקרטיות רק באופן חלקי.

וחזרנו לעמיר פרץ. עם כל הרצון הטוב, מה שהוא עשה המאיס את הפוליטיקה על העם, יצר תדמית למערכת הפוליטית של מערכת של גחמות, אהבות ושנאות אישיות, שאין קשר בינה ובין רצון הבוחר או טובתו (וכן, עמיר, הבוחר לא רצה אותך בראש מפלגת העבודה, או אפילו במקום השני. דמוקרט אמיתי היה מקבל את דין התנועה, מסייע למפלגה ולא הורס אותה מבפנים. אבל הגעת למקום הנכון. ציפי סובלת מאותו דבר בדיוק). כשהמגמה היא כבר מגמה אנטי דמוקרטית שרק הולכת ומתחזקת, ואל מול קולות קשים מאוד בציבוריות הישראלית כנגד מוסדות דמוקרטיים והליכים דמוקרטיים, המעשה של עמיר פרץ קירב את היום שהפוליטיקה בישראל תתנהל גם בלי הפסאדה של בחירות, על פי רצונו הבלתי מעורער של מנהיג, כשם שמתנהלת כבר רובה של המערכת הפנימית בתוך המפלגות.

ויש לי ניחוש לגבי זהות המנהיג הזה - עמיר, זה לא תהיה אתה, וזה לא מישהו שתוכל להסכים איתו.  

שיהיה לכולם בוקר טוב וסוף שבוע טוב. אני הולך לרכב על אופניים. לבדי.