מאז שעמדתי על דעתי מבחינה פילוסופית, ואנוכי אך נער קטן, הייתי אתיאיסט. עם הזמן, והדמנציה, וקריאה רבה מדי בהברמס ובולגקוב, זה פינה את מקומו לאיזו פוסט חילוניות מהוססת, המכירה במקומה של הדת בחיי, וכלפי העולם נוקטת בגישה של "there are more things in heaven and earth, Horatio, Than are dreamt of in your philosophy". ובכל אופן, אני יכול להצהיר שני דברים, שהיו ועודם נכונים לגבי. מעולם לא שנאתי דתיים, ויש לי יותר כבוד לאיש המדע הממוצע מאשר לאיש הדת הממוצע.
לא שנאתי דתיים כקבוצה. כלפי הדתיים כיחידים יכולים להיות לי רגשות כאלה ואחרים. כלפי מנהגי דת יכול להיות לי כבוד או בוז. אני יכול לחשוב שפעולותיה של מפלגה דתית - או חילונית הן פסולות או טובות, וכמובן שאני בעד הפרדת הדת מהמדינה. באשר לכבוד לאנשי המדע, המדובר בממוצע. יש לי כבוד רב מאוד לרב ליאו בק, למשל. אני חושב שהוא היה איש דת ומנהיג יוצא מגדר הרגיל, ששימש דוגמה ומופת מבחינה מוסרית לקהילתו בזמן המשבר הגדול ביותר שידעה. בה במידה אין לי כבוד לפרנסיס גולטון, שאני חושב שהוא אדיוט. סתם שתי דוגמאות שקפצו לי לראש לאיש דת מוערך אל מול מדען אוויל. משזה נאמר, דעתי היא שאם ניקח כל דוקטורנט בפילוסופיה של המוסר באוניברסיטה העברית, אל מול רב שכונתי אורתודוכסי ישראלי, נמצא שהראשון הוא בעל השכלה מעמיקה יותר ורחבה יותר, ומהיכרותי עם רבנים אורתודוכסים שכונתיים גם מוסרי יותר, ואם אינו מוסרי, אז הוא אינו מוסרי בצורה יותר מנומקת.
ועדיין, קפץ לי הפיוז בצורה מאוד רצינית, כשחברים שלי בפייסבוק, שלא חשבו מספיק, שיתפו את הציור הנחמד הזה, שנוצר על ידי דף שנקרא "כופר".

מכל מיני סיבות העליתי את התמונה בפורמט קטן, אבל קישרתי לתמונה המקורית. טוב, בואו נתחיל - מצד ימין קרל סייגן, איין חרסי עלי (פעילה הולנדית נגד מילת נשים), איינשטיין, הוקינג, דרווין, תומס פיין, כריסטופר היצ'נס (אתיאיסט מיליטנטי בריטי), פרויד, מרי קירי וניקולא טסלה. מצד שמאל - עובדיה יוסף, תהרגו אותי אבל אין לי מושג, אורן זריף, אמנון יצחק, הבאבא סאלי והרבי מלובביץ'.
אני עצמי זיהיתי את רוב השמאלים, שהם בבחינת ידוענים. בין המדענים מימין לא זיהיתי את עלי, את היצ'נס, ועל פיין וטסלה לא הייתי סגור והייתי צריך להסתכל בוויקיפדיה בתמונה שלהם. ערכתי ניסוי נוסף וקראתי לאדם הכי משכיל שנמצא בטווח המיידי. האדם הזה הוא בעל תואר שני בהצטיינות באחד ממדעי החברה. אותו אדם זיהה רק את איינשטיין, הוקינג, דרווין, פרויד וקירי, ובין הדתיים את עובדיה, זריף, לובביץ' וסאלי. ז"א שהיו לו 50% הצלחה במדענים אל מול 60% הצלחה באנשי הדת והמיסטיקה. אז הוא 10% מה שלא בסדר במדינה הזאת? אנ'לא חושב.
אני מאוד בספק אם אנשים שלא מזהים מדענים הם מה שלא בסדר במדינה הזאת. זה גם לא מה שהמודעה רוצה להגיד. אם נחשוב מי עלול לזהות קבוצה זו ולא קבוצה אחרת, נגיע מהר מאוד למסקנה שאלו כנראה חרדים. אם כי איני סגור עד כמה האדם החילוני הממוצע מהרחוב יזהה את כריסטופר היצ'נס ולא את עובדיה יוסף, ועד כמה ציבור מאמיני אמנון יצחק מכיר את אורן זריף. אבל הליכה לפי הסטראוטיפ תגיע מהר מאוד למסקנה שמה שהפירסום הזה רוצה להגיד זה "החרדים זה מה שלא בסדר עם המדינה במדינה הזאת".
החרדים, כקבוצה, הם לא 'מה שלא בסדר במדינה הזאת'. הם אנשים. שאסור להסית כנגדם. שאסור להדיר אותם. שצריך להקשיב להם. שצריך לחוש בסולידריות כלפיהם. יש ויכוח. קשה ומר אפילו. אבל לבודד אותם ולאמר שהם 'מה שלא בסדר במדינה הזאת', זה דבר מכוער. זו שטחיות, זה לפידיזם במירעו.
ערכתי רשימה של מה שלא בסדר במדינה הזאת, ואני משתף אותכם בתוצאות -
* שנאת חינם.
* התנשאות.
* אטימות.
* חוסר סולידריות.
* שטחיות.
* קנאות מיליטנטית.
* אי הקשבה.
* חוסר פירגון.
אז אני עכשיו מחפש קבוצה מתאימה לעשות פוסטר ולהעלות לפייסבוק שלי. רעיונות, מישהו?