הבלוג של אבו אלמוג

"הזכות לחיות גוברת על הזכות לדעת.
**
החיים שלנו בישראל הם נורמלים. קמים בבוקר, מפזרים את הילדים בגן, הולכים לעבוד, קולנוע לפעמים, שבתות וכו. 
**
זה לא מובן מאליו. 
**
ישראל היא המדינה המאוימת ביותר בעולם:
בדרום לבנון יש 60,000 טילים המכוונים אלינו. 
בסוריה מתחוללים קרבות בין אל-קאידה, לכוחות סוריים לכוחות איראניים כאשר הנשק הכימי הסורי עלול ליפול לידי טרוריסטים. 
איראן דוהרת לעבר פצצה גרעינית ומאיימת באופן גלוי להשמיד אותנו. 
בירדן מתחזקים כוחות חתרניים נגד המשטר. 
מצרים עברה מהפיכה והשלטון הנוכחי מורכב מ40% האחים המוסלמים, ועוד 35% סלפיסטים (עוד יותר קיצוניים). 
**
ובכל זאת אנחנו חיים באופן נורמלי. זה לא קורה מעצמו. זה בזכות אנשי הדממה והצללים של כוחות הביטחון החשאיים של מדינת ישראל. 
**
איננו יודעים מה הם עושים. איננו יודעים מי הם. למעשה איננו יודעים עליהם דבר. וטוב שכך. 
אבל הם שם. יום יום. שעה שעה. 
**
וכן, סביר להניח שהם משתמשים בשיטות מאוד לא מקובלות—ולא אנינות—על מנת להגן עלינו. 
ככה זה כשאתה פועל מול גורמי טרור פנאטים הלהוטים למחוק את העם היהודי מעל פני האדמה. 
**
אז קודם כל, תודה לכם, אנשי הצללים. 
שנית, אני פונה לשדרני האולפנים, לכתבים, לעורכים, לכולם: תרגיעו. אנא מכם. יש דברים יותר חשובים מסקופים, ואפילו מחופש המידע. 
הקיום של העם היהודי בארץ ישראל יותר חשוב, למען השם!
**
אני *לא* רוצה שקיפות של שירותי הביטחון שלנו. אני סומך עליהם. כן, צריך ויש גופי בקרה. אך אני חושב שעיתונאים ישראלים צריכים להיות קודם כל ישראלים ורק אחר כך עיתונאים. 
**
במלחמת לבנון השנייה אני זוכר איך בשם "הזכות לדעת", התקשורת סיפרה לנו (ולאויבנו) על הפעילות המבצעית של כוחותינו, בזמן אמת. 
**
הזכות לחיות גוברת על הזכות לדעת."

הטקסט המחריד הזה לקוח מדף הפייסבוק של נפתלי בנט.

אין שום דרך להתמודד עם הטקסט הזה לגופו. לא עם הקביעות העובדתיות העולות ממנו, לא עם ראיית העולם המבצבצת ממנו. פשוט לעמוד, לקרוא את הדברים, ולהבין שהם לא נכתבו בבלוג בישראבלוג של ילד בן 16, אלא של אדם שהולך להיות שר בכיר בממשלה, בעל השפעה של ממש על עתידנו.

שוב, רק כדי לסבר את האוזן - בנט חושב שאין צורך בשקיפות של שירותי הביטחון. הוא סומך עליהם. הוא סומך על גופי הבקרה הקיימים (וכן, הדברים נכתבו בהקשר של עניין האסיר X בו היה כשל טוטאלי של 'גופי הבקרה הקיימים'). הוא חושב שעיתונאים ישראלים חייבים להיות קודם כל ישראלים ואחר כך עיתונאים (ז"א שמי שכן מבקר את שירותי הביטחון הוא, בהגדרה, 'לא ישראלי'). אה, כן, ולפעמים צריך לנקוט בשיטות לא מקובלות ולא אנינות, וזה בסדר לגמרי, סבבה אגוזים, ואפילו לא צריך בקרה על זה.

היילכו שניים יחד בלתי אם נועדו? תאומו האסטרלי של בנט, לפיד (רק הכיפה מבדילה ביניהם, כאמצעי הבחנה בין טווידלדם ותאומו טווידלדי מהבית היהודי), אף הוא 'סומך תמיד על עמדת מערכת הביטחון'. האמת היא שעל לפיד איני מתפלא. המדובר ביושב קרנות, שחשיפתו למערכת הביטחון הייתה מינימלית. בנט, עם הניסיון שלו, צריך לדעת טוב יותר. למשל, הטראומה הנוראית של בנט - מלחמת לבנון השנייה, שתפסה אותנו לא מוכנים. בקרה אמיתית, של עיתונאים שיודעים לשאול שאלות, על צה"ל בתקופה שלפני המלחמה, לא הייתה מביאה לתוצאה טובה יותר? עד כמה שאני זוכר את הדברים, בתחילת שנות ה-2000, בין חומת מגן ובין מלחמת לבנון השנייה, היה תהליך של צמצום הכוח הקרקעי וכוחות המילואים, פירוק אוגדות (וביניהן היחידה שלי ממש) שהתבצע בצורה פחות או יותר גלויה וחשופה. המהלך התבצע ללא כל ביקורת של ממש. כי באותה תקופה הוביל צה"ל את 'ההתנתקות' וזכה לאיתרוג. ההנחה שכוח אווירי יכול להכריע, די קרסה בלבנון השנייה, ובין היתר הסתבר שהרמטכ"ל הטייס לא קולט שיחידת מילואים שנשלחת רגלית לתוך לבנון לא יכולה לחזור לחדר האוכל של תל נוף לארוחת צהריים. לקצינים אחרים הסתבר שבאמת לא ניתן ליישם את תורתו של הסמיוטיקאי הפוסט מודרניסט דלז ללחימה מודרנית, ושיש דברים שעדיף שיישארו בדף הפייסבוק של 'ספר של רסלינג ביום'. מסתבר ש'מי שיודע יותר טוב', לא יודע כלום (אני הייתי צריך רק לראות את הפרצוף של בוגי בטלוויזיה בשביל להבין את זה ב-2005. לפיד ובנט ילמדו את זה בקרוב, על בשרם) ושצריך מישהו שישמור עליו. זה הא' ב' של הדמוקרטיה, וזו הסיבה המדוייקת בגללה ברוב המלחמות שבין מדינה דמוקרטית ומדינה שאינה דמוקרטית, החל ממלחמת העולם השנייה, וכלה במלחמות ישראל, ניצח הצד שבו עיתונאים יכולים לחשוף ולבקר את מערכת הביטחון.

אם כך, לשולחן המשא ומתן הקואליציוני יושבים אנשים שתומכים במערכת הביטחון, אנשים שמאוד תומכים במערכת הביטחון, ואנשים שמאוד מאוד תומכים במערכת הביטחון. תיכף תיסגר העיסקה. הפרטים כבר מבושלים, רק צריך לשחק קצת את המשחק. כל מי שמתפעל מהנאום של רות קלדרון (וואו! אישה נותנת שיעור גמרא בכנסת!) צריך להבין שהיא קישוט. מי שיושב ליד השולחן הוא הגבר האשכנזי הלבן. זה שיודע יותר טוב. זה שאפשר לסמוך עליו. האישה, האתיופי, האישה האתיופית, יישארו בתור קישוט. שיעורי הגמרא של קלדרון יינתנו באיזו וועדה שולית, ולעיתים יקשטו את המליאה בהצבעות לא ממש חשובות. הגברים יסגרו עניין בחדרים חשוכים, מעלי עשן סיגרים. (לפיד וביבי בקטע. לא יודע לגבי בנט. אני בכלל חושב שהקטע של לפיד הוא פחות או יותר להחליף את ברק בתור מישהו שאפשר לרדת איתו על איזה רומאו חולייטה בייבוא אישי מקובה, ובקבוק של ויסקי ממש טוב. לא אלמן ישראל) צפויות לנו ארבע שנים קשות.

טוב, הם עוד חדשים בעניין, בנט ולפיד. אני רוצה לספר להם שלא תמיד אפשר לסמוך על עמדת מערכת הביטחון. לא נלך ממש רחוק, לראש אופוזיציה שעמד בכנסת וצעק "מדוע לא קרבו את הכלים". אספר לכם על מזימה נוראה שהתבשלה במדינת ישראל, להחזיר את הגולן לאויבינו! הרמטכ"ל השמאלן הנשוי לעיתונאית שמאלנית, מסוג אלו שלעיתים חושפים את מה שקורה במערכת הביטחון, עמד להיפגש עם הרמטכ"ל הסורי, ולקראת זה הוא ביקש מראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון בצה"ל, שהוא מסוג האנשים שעושים את מלאכתם בצנעה, אלו שאפשר לסמוך עליהם ואין צורך לבקר את מלאכתם, או לחשוף אותה, להכין מסמך עם סידורי ביטחון. נייר עמדה. מישהו גיבור במטכ"ל, חשף את הנייר הזה לראש האופוזיציה, וזה עמד והקריא את הנייר המסווג בכנסת. אולי הוא לא הבין שהזכות לחיות גוברת על הזכות לדעת. אולי הוא לא הבין שאנשי מערכת הביטחון מבינים יותר טוב. אבל זה עבד, והמזימה נחשפה קבל עם ועולם. כל השלום שמלום הזה שרק היה מביא, כמו באוסלו, למוות ויגון, התרסק, והמזימה להחזיר את הגולן לאויבינו כשלה. לראש האופוזיציה האמיץ קראו בנימין נתניהו, וכל מי שרוצה לקרוא את הסיפור הזה לפרטיו (כולל בג"צ של רן כהן, חבר הכנסת ממרצ, שדרש להעמיד את נתניהו לדין על שחשף מסמך חסוי בכנסת, ואיך בג"צ מסביר לו שהחסינות המהותית של חבר הכנסת נועדה בדיוק בשביל זה) מוזמן לגגל את צמד המילים "מסמך שטאובר".

ביולי - אוגוסט 2011 צעדנו כנגד הסדר הישן. כנגד מי שחושב שמערכת הביטחון נמצאת מעל לכל בדיקה ובחינה. מישהו לקח את הסנטימנט הראוי הזה, ותרגם אותו ל-19 מנדטים של לפיד ו-12 מנדטים של בנט, כי הבטיחו לו שמשהו חדש מתחיל, ושיספרו לו איפה הכסף. עכשיו הסתבר שזה לא כל כך חשוב איפה הכסף, ומה שהיה קודם צריך להימשך, ורק מדובר בחלוקה מחדש של אותה עוגה לאותם אנשים, ושעוד פעם אני לא אקבל כלום, אבל עכשיו אני גם יודע שאם אתנהג לא יפה, אז אעלם ואף אחד לא ידע מה קרה לי. ייקח זמן קצר, אבל השקר ייחשף. ונצעד שוב.

שבוע טוב לכולם!