טוב, אחרי שהוכתרתי כ'לא בלוג הדעה הטוב ביותר' אני פטור לגמרי מלכתוב על מה שקורה בעולם. ובאמת, על מה אני אכתוב? על האינתיפאדה השלישית? שזה יהיה כמו הסנדק 3? שאחרי השניים הראשונים שהיו מצויינים באה נפילה? שסופיה קופולה איכזבה בתפקיד הראשי, והייתי רוצה לראות שם את וינונה ריידר? שאלי ואלאך בתור מאפיונר גוי זה בדיחה שהורסת את הסרט? שאנדי גרסיה קטן מדי לסחוב את זה על הגב? על המו"מ הקואליציוני? שמה שיוצא אני מרוצה? שאיזה ממשלה שלא תהיה לנו - ביבי ימין ימין חזק מרכז, או ביבי ימין חזק ימין מרכז מרכז או ביבי ימין ימין הזוי אופורטוניסטים, או ביבי אופורטוניסטים חרדים, אנחנו הולכים ליפול על הפרצוף בדיוק בתוך ערימת הבוץ של האינתיפאדה השלישית שלאף אחד מהנושאים ונותנים במשא הקואליציוני אין מושג איך להתמודד איתה? אז זהו שלא, ולא בא לי לכתוב על זה ואתכם הסליחה.
הלימודים שלי מתחילים בעוד שבוע בערך - תורת המשפט למתקדמים, עמנואל קאנט, ועוד סמינריון שאני לא סגור מה בדיוק אבל לא יהיה מלבב כי כל המקומות הטובים בדברים המעניינים נתפסו - והפרוייקט שלי עם אבו אבשלום דורש ריכוז ועיון ברמות שאני לא מסוגל אליהן, ואיתו ועם ל' שאני נורא אוהב ורוצה לקדם את ענייניה הסליחה, והשעה המתה מדי יום בין ארבע וחצי לחמש וחצי בבוקר עדיין מתה, אז נכתב די מעצמו רומן חדש בשם 'הנסיכה'. זה לא דורש מחשבה, זרם תודעה כמעט. יש כבר שלושים עמוד. זה פחות או יותר הנפח שמאפשר המשך. אז בין היתר ב'נסיכה' אחת הדמויות הראשיות היא טרנסג'נדרית גאורגית בשם ללינדה לליאשווילי. מה שמייד הריץ אותי ליוטיוב לחפש את "לולה" של הקינקס. אז שמעתי אותו שוב ושוב, ודי פירקתי אותו לגורמים. טוב - יש סופרת ספרדיה בשם לוצ'יה אצ'ווריה שחושבת שהם גדולים מהסטונס ומהביטלס. אני לא סגור על זה, וצריך גם להשוות לדקלון בשביל להיכנס לרשימה של הגדולים שלי, אבל בכל אופן, כבוד. אז שמעתי את 'לולה' איזה מיליונת'לפים פעמים, ופתאום שמתי לב לבנג'ו. אז הנה הגעתי לעניין. חמשת קטעי הבנג'ו הטובים ביותר בפופ וברוק.
הבנג'ו הוא לא כלי של רוק או פופ. הוא משהו עממי. מתאים יותר לבלוגראס או קאנטרי או פולק או כל הזוועות האלה שרק אמריקאים מבינים. אבל יש כמה מקומות שהוא לוקח את חזית הבמה, ואז זה די כיף גדול. גם לשמוע אותו משתלב ברקע, ולפעמים מפציע, כמו ב'לולה' הולך. אז נתחיל -
מה חשבתם? זה כמובן הדיואלינג בנג'וס מ"גברים במלכודת". לא ממש רוק, אבל קטע הבנג'ו הידוע ביותר שאני מכיר. 'גברים במלכודת' הוא אחד הדברים שהגדירו את שנות השבעים. אמרת 'גברים במלכודת' אמרת הסבנטיז. הקטע הזה הוא פחות או יותר מה ששרד מהסרט, שלא מחזיק מעמד עד ימינו, והתפרים, שהיו גסים למדי בשנות השבעים, נגלים לעין כיום בצורה יותר בולטת, אבל יש משהו בקטע הזה שהוא כנראה על זמני.
אז הנה 'לולה'. צריך כמה שמיעות כדי למצוא את הבנג'ו, אבל הוא שם. טוב. אצ'ווריה, עשיתי לך את היום, נכון? "Girls will be boys and boys will be girls". בישראל העתידית, זו של הבנטים הדתיים לאומיים - והסובלנות הבין מגדרית שלהם זה לא משהו שאפשר לכתוב עליו הביתה - והליברלים מבית מדרשו של לפיד - ראיתי את הבית שהוא גדל עליו. לא חזק בפמיניזם, ותנו לי לנחש שגם הקטע הקווירי לא נתקל שם בהבנה יתרה - צפויות לנו שנים קשות. נתנחם בשמיעה חוזרת ונשנית של לולה ושתיית צ'רי קולה. אה... זה לא הגיע לארץ. יש בזה משהו מתוק מדי לטעם הישראלי. כנראה.
הפתעה, נכון? בכל הקרדיטים כתוב שלנון מנגן שם בבנג'ו. אני מכיר את השיר הזה בעל פה קדימה ואחורה ולא זיהיתי בנג'ו, אבל שיהיה בסבבה. זו סתם סיבה להשמיע שיר כיפי. דרך אגב בגירסה המפורסמת, ששודרה בשידור חי שהיה השידור הלווייני הראשון בעולם לנון לא מנגן בכלום, סתם שר ומוחא כפיים עם יד אחת על האוזנייה. אבל זו גירסת האולפן. הבנג'ו מתחבא כאן. לנון ניגן בבנג'ו. אמא שלו שהייתה נגנית בנג'ו לימדה אותו. דרך אגב, כשהתחתנתי הדי ג'יי שאל איזה שיר אנחנו רוצים מייד אחרי החופה. ביקשנו את 'כשאהיה בן 64' כי זה היה המודל של הזוגיות שראיתי לנגד עיני עם זוגתי האהובה. הוא לא ממש שם לב, זכר 'הביטלס' אבל לא זכר מה, ושם לנו את 'כל מה שאתה צריך זו אהבה'. אז קצת התאכזבתי. כי אני חושב שבקשר זוגי צריך קצת יותר מאהבה. אבל יש לי את זה. כך אני רוצה לחשוב. נמשיך הלאה.
עוד אחד חמוד. סולו בנג'ו נחמד בסוף, של פיט טאונסנד מכל האנשים שבעולם. ה-WHO היו פעם גדולים. היום כל מה שנשאר זה בערך שירי הפתיחה למיליון ספינואפים של CSI. בפרק של 'שני גברים וחצי' שצוחק על CSI (כבר חצי שנה מתבשל אצלי פוסט שמקשר בין שני גברים וחצי, טרנס מאליק, ו'על טעם וריח', אבל זה דורש עוד עיבוד וקצת מחשבה ואולי קצת עראק. אולי היום אחרי מסיבת פורים) שמו את הסקוויזבוקס כשיר הנושא. האמת - לא משהו מאמם או עמוק במיוחד, אבל די כיפי. מריח מסקס, כמו כל שיר טוב. She goes in and out and in and out and in and out. טוב, אחרי שטאונסנד נחשד בפדופיליות גם השיר הזה איבד קצת קצת מטעמו, אבל עדיין סבבה. ועכשיו לממתק האמיתי - סבבה אגוזים - והנה -
מונגו ג'רי היו הלהקה המגדירה של הסבנטיז מבחינתי. תסתכלו טוב טוב על הקליפ הזה. על התסרוקות, והתלבושות, והשפמים, ופיאות הלחיים, וההעמדה, א מ א ל' ה. האמת - כיף ענקי, והייתי חוזר לשם בסבבה. אני נשבע שאני זוכר ואוהב את השיר הזה בתור תינוק. הבנג'ו לוקח כאן את מרכז הבמה, ובגדול, ומנצח. אבל מונגו ג'רי לא היו רק להקה של שיר אחד. הייתה להם איזו השפעה מטורפת על המוזיקה הישראלית. שיתוף פעולה עם גבריאלוב וקלפטר בימים היפים של ג'ריקו ג'ונס. אבל חוץ מזה כבר ארבעים שנה הם מוציאים עשרות אלבומים שנשמעים בדיוק ככה. אז מגיע לנו עוד אחד משלהם, ושיהיה פורים שמח! אז זאת גירסה די מגניבה ל"טוק טוק טוק על שערי מרום" שהיא כמובן הגירסה השנייה במגניבותה לשיר הזה, אחרי הגירסה של מאיר אריאל, ועולה בהרבה על גירסאות יבבניות אחרות כמו גאנס נ' רוזס, שצריך לאסור עליהם לשיר את זה. חקשמח!