הבלוג של אבו אלמוג

אז לפני כמה שבועות היה לי פוסט להיטי (אלף כניסות בערך, שכה אני אחיה!) על איך לנקות שרימפס. כבר אז הבטחתי ליצור את חלק II - האימפריה מכה שנית - איך מנקים קלמרי. ובאמת, מישהו ראה פעם טבעת עגולה ולבנה שוחה בים? ההגיון אומר שזה מתחיל בצורה אחרת לגמרי. אז איך זה עובר מהדיונון לטבעות היפות האלה? חכו ותראו!

הפוסט הקודם כלל את כל ההקדמות בענייני כשרות וטבעונות וגועל נפש, אז נחסוך את זה. רק אנקדוטה - קרובי משפחה שרצו לקבוע איתי בשבת של חול המועד התקשרו לש' בדחילו ורחימו לשאול אם אני נוסע בשבת, לאור כל השמועות על התחזקותי בשמירת המצוות וכל זה. אז אני נוסע בשבת. ואוכל קלמרי. ומנקה אותו בסבבה. וכותב על זה בבלוג. ואם יש חילול השם ברבים גדול מזה שיבוא עכשיו! לא בא. קדימה לעבודה.

יצאנו לבירתו המאממת של דאהר, לעכו, לשוק, ושם רכשנו קלמרי טריים. לא מהדוכן הזה ממש, אבל זה היה יותר פוטוגני. 

אז למוד ניסיון מהשרימפס שקילפתי יום שלם ובסוף יצא חצי כוס, קניתי מראש קילו וחצי. היו שם בערך עשרים דיונונים לא מאוד גדולים, והנה הקורבן שלנו. נקרא לו סקווידוויד, על שם הגיבור מבובספוג, או בקיצור דודו. 

הסכין שלידו כבר רומזת שהסוף לא יהיה טוב. מה שצריך דבר ראשון לעשות זה לחתוך לדודו את המחושים, קצת מעל העיניים. זה פחות או יותר הקטע הראשון שאוכלים, המחושים.

יש לו שני מחושים ארוכים כאלה. נפטרים מהם וזורקים אותם. 

יש לו גם מקור כזה, קצת קשה וקצת מגעיל. הוא בדיוק באמצע בין כל המחושים. חותכים אותו וזורקים אותו. אחרי כן עוברים קצת על המחושים עם האצבע כי יש שם את הפטמות יניקה האלה וצריך קצת להוריד את החלק הקשה שלהם. לא ממש מוכרחים. שוטפים טוב עם מים. זה החלק האכיל הראשון ושמים בצד. התמונה הבאה היא של איפה נמצא המקור. להוריד, זוכרים?

טוב. נשארנו עם הגוף. הגוף זה צינור גלילי עם סנפירים והראש וכל הג'יפה שבפנים.

אז הראש וכל הג'יפה מתנתקים מהגוף אם מושכים אותם בעדינות. את הראש והג'יפה זורקים, ונשארנו עם הצינור והסנפירים. זה החלק האכיל הנוסף, אבל יש עליו עוד הרבה עבודה!

צריך לנקות טוב טוב מבפנים מכל החלקים הפנימיים והדיו. קצת מגעיל, לא נורא. באחד מכל כמה דיונונים נמצאת ארוחת הערב האחרונה שלו, לפעמים במצב שלם כמעט. מצאתי הרבה דגים, כמה סרטנים, ושרימפ קטן. הנה דוגמית -

זה בסך הכל מזכיר לנו שאנחנו בעולם אכזר של אכול או האכל. וכמה טוב שאנחנו בצד האוכל! אבל נמשיך. בתוך כל דיונון יש עצם שהיא קשיחה ולא אכילה וצריך להוציא אותה. זה נראה כמו מין נוצה כזו מפלסטיק, והיא נשלפת די בקלות. אז בתמונה הראשונה רק שלפתי קצת את העצם שתראו מאיפה היא באה, ותמונה אחרי כן הגליל לחוד והעצם לחוד. את העצם אפשר לזרוק. שמעתי שנותנים אותה לתוכים שמחדדים את המקור עליה. אם יש לכם תוכי אתם יכולים לנסות.

טוב, אחרי כן מורידים את העור (שכבה דקה) והסנפירים (שכבה קצת יותר עבה) ושוטפים טוב טוב עם מים מבפנים ומבחוץ, וזה החלק האכיל שממש מוכן.

את זה חותכים יפה לטבעות, והכל מוכן. זה מה שנשאר מדודו, וזה כבר כמעט נראה כמו משהו שמגישים במסעדה.

טוב. כמו שאתם זוכרים, דודו לא היה לבד. היו איתו עוד כמה חבר'ה ויצאה כמות די רצינית. חשבתי בהתחלה בכיוון של פאייה או רוטב לפסטה. עכשיו אני חושב שחצי לפחות אני אטגן עם ביצה ופירורי לחם - או קמח מצה? - בנוסח מה שמגישים בפאבים. אני לא אוכל את זה כמובן כי זה מאוד בזבזני מבחינת נקודות של שומרי משקל, אבל הילדים מאוד יאהבו. ככה זה נראה לפני הבישול. - כמובן שלא לשכוח לבשל...! מעורר תיאבון? אצלי כן. בתיאבון וחג שמח!