הבלוג של אבו אלמוג

אל תקחו ללב את הכותרת. יום ההולדת שלי לא היום. האמת היא שגם של שמעון פרס לא, הוא נולד בשני באוגוסט, והוא בכל אופן חוגג. אז אני לא בונה על יומולדת תשעים כמו שמעון. בקושי חצי מזה בתכנית, וה-46 לא סגור הרמטית. אז אם אצליח ואגיע ליום הולדתי ה-46, הנה כמה משאלות לב - עשה ואל תעשה.

* דבר ראשון - לחגוג לפני הזמן זה עין הרע. לחגוג יומולדת 90 חודשיים לפני הזמן מזמין צרות. סך הכל - גם כששמעון כזה עול ימים ומלא מרץ, אף אחד מאיתנו לא ממש בטוח. מה יקרה אם קצת לפני המועד האמיתי - 2 באוגוסט - הבנאדם - חלילה וחס, אבל סך הכל שברת את הסטטיסטיקה וכל יום הוא מתנה - הולך לישון ולא קם? על הקשקש של ה-89 ו-11 חודשים ויומיים או משהו כזה? אז מה, נטיס עוד פעם את כל המכובדים להלוויה? נגיש שאריות מהארוחה הממלכתית של אתמול? ברברה לא תהיה צרודה מההופעה בשביל לשיר עוד פעם התקווה באירוע הממלכתי? קלינטון לא מיצה את מלאי הקלישאות? אני מצווה שעד היומולדת ממש אף אחד לא יסתכל אפילו בכיוון שלי. היומולדת שלי שישה בפברואר. צריך לוודא טוב טוב שקמתי בבוקר של השביעי בפברואר ואז להרים טלפון מנומס.

* דבר שני - אל תחרשו שדות בדמותי  - גם הסולטנות הדאהריסטית, בה אני העוצר בכוח, וככזה, לו היו מכירים אותי מספיק תושבים, היו מעריצים אותי לא פחות משתושבי מדינתנו מעריצים את שמעון פרס, היא לא צפון קוריאה. אם ילדה קטנה תגיש לי תמונה עם דמותי נאמר מלשוניות של פחיות, אז סבבה. אבל לא שדות. ולא עזריאלי. זה מביך. אשקרה. 

* דבר שלישי - סך הכל אם מישהו ממש דיקטטור צמא דם, ותומך במשטר בסוריה, ומדכא את זכויות האדם, ורוצח עיתונאים, ועושה כל דבר רע ושפל עלי אדמות, שלא יטרח לברך אותי. שיברך את אסד או את קים הון ג'ונג או מי שבא לו. תחסוך את השיחה ולדימיר. אין לי מה לדבר איתך. לעומת זאת אם החתיכה הדנית שמשחקת את ראש הממשלה בסידרה הזאת רוצה להרים טלפון יש על מה לדבר.

* דבר רביעי - אם זה עולה יותר מנאמר חמישים שקל אל תקנו לי. זה דיסק, או ספר או משהו כזה. או סתם להזמין לקפה. הנה אם מישהו יקפוץ אלי למשרד ויגיד "בוא לארומה נזמין אותך לקפוצ'ינו סויה גדול על חשבוני", אז זה לוקח, וזה גם חסכוני ובריא, וסך הכל אפשר להעביר כמה דקות נחמדות. וזה רק 11 שקל. אז אם מזמינים איזה נואם בחצי מיליון דולר אני לא מוכן. שביל יישאר בבית.

* דבר חמישי - אם מישהו מתכוון לארגן "ועידת האבו אלמוג", תחסכו. לא שאין לי מה להגיד, וסך הכל אני בחור די דעתן, וסוד - אני מבין בננו טכנולוגיה לא פחות משמעון (אבל גם לא יותר. נחשו כמה שנינו ביחד מבינים בזה). אבל אפשר להרים טלפון, או סתם להחליף התחכמויות בפייסבוק או להשאיר כאן איזה טוקבק עסיסי. כי ועידה זה עולה המון כסף, וסך הכל אני לא סגור כמה תועלת זה מביא, חוץ מלאלה שמשלמים להם לדבר ולזה שמכין את הקייטרינג. דעתי על "נוסחת האנושות כתכלית בפסיקת בתי המשפט בישראל לאור הספר 'הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות' לעימנואל קאנט" היא משהו מרתק חדשני ופורץ דרך ברמות על, אבל סך הכל אני מבין גם שרוב האנשים, זאת אומרת כולם חוץ ממני ומפ' המנחה שדרשה ממני לכתוב את זה, לא היו ממש יושבים ושומעים את הדבר הזה בהרצאה או משהו, כי זה משעמם טיכו, וגם רוב האנשים לא מתחברים לעניין של סינתיטי ואפריורי ובטוחים שזה תכונה המשוייכת לבדים של חולצות. אז אפשר כאן קצת לחסוך, גם בכסף וגם בזיבולי מוח. למרות שגם לי וגם לך, שמעון, זה בא נורא בקלות.

* דבר שישי - מפורסמים - לא. אני נורא אוהב סלבריטיז. אבל ראבק. יגיע נשיא ברצלונה וסגנו ליומולדת. נשב, נלחץ ידיים, וכזה. אז מה אני אדבר איתו אחרי שתי דקות? הרי אוהד כדורגל דגול אני לא. וגם לא שמעון אם חושבים על זה. אני לא סגור אם הוא יודע שברצלונה זה כדורגל, כדורסל, כדורעף חופים או סקטים. ואם יביאו במקומו את יריבו בנפש פלורנטינו פרז הנשיא של ריאל מדריד, שמעון ישים לב? גם אני לא. ואת ספידי גונזלס? מה לי ולשמעון ולהם? וברברה סטרייסנד. כאילו עם כל הכבוד, השירים האלו נורא ארוכים ומשעממים באנגלית, ובלי סולו גיטרה חשמלית, וזה תמיד על רגשות כאלה עדינים. לא הולך. אבל נאמר אפילו שניל יאנג ירצה לבוא, אני גם אז אצטרך לומר לו לא. כי ביני ובינו אין שום דבר משותף. לא למדנו ביחד בבית הספר החקלאי בן שמן (טוב, יזרעאל עפולה, אבל אשקרה הייתה שם איזו מגמה חקלאית ואני זוכר את המורה עזרא ואת השיעורים האלה כאילו היה היום), לא הקמנו ביחד את חיל הים (טוב, אני הייתי תותחן. שמעון גם זה לא. ראש מטה חיל הים אזרח עובד צה"ל או משהו. אבל ניל לא מתחבר גם לזה) ולא את הכור הגרעיני בדימונה (טוב, אני אוהב לפצח. זה אותו דבר בערך) אז על מה אני אדבר עם ניל? הוא בטח כבר שמע שהקטע שלו של 27 דקות באלבום האחרון זה הדבר הגדול ביותר עלי אדמות, ואם כל הקריירה שלו הייתה מתמצה רק בזה, אז די דיינו. אין לי מה לחדש לו. שישב בבית ויקליט עוד קטע כזה, לא יותר סבבה?

* טוב, דבר אחרון. אז שמעון תחייה מה שנשאר לך בסבבה. אוהבים אותך. רק אל תבזבז את הכסף שלנו או של מישהו אחר. אל תנקר עיניים. בן גוריון לא סגר תשעים, אבל אני די סגור שאת השמונים שלו הוא חגג בשדה בוקר עם פולה והעיזים. ולא הזמין את רוזוולט מהפנסיה לנאום בשבילו, ולא הביא לכאן את ננה מושקורי. לא צריך הפקות פאר. תלמד ממני. ארוחה קטנה בפז אעבלין עם כמה חברים, שם על האספרסו מהמכונה, ואחרי כן יש שלושה מנטוס במבצע. ואין שם אף סלבריטי. אז הייתי אומר שתזמין מישהי לצאת, סך הכל עבר מספיק זמן מאז סוניה, ואתה עוד צעיר. יש את הבדיחה של ג'ורג' ברנס ששאלו אותו אם הוא יוצא עם נשים בגילו אז הוא אמר 'אין נשים בגילי'. אבל גם כאן זה לא בעייה. יש מספיק בנות 85 סקסיות שחבל"ז. שמע, תקשיב טוב לפירסומות האלה ברדיו על הבתי אבות האלה לדיור מוגן, ותרים טלפון להנהלה. נאמר של המקום הזה שחיים יבין מפרסם. תזמין את עצמך לאיזה נאום או הרצאה ותראה מי עושה לך עיניים מהשורה הראשונה. לא רעיון?

וזו המתנה שלי ליומולדת שלך, וזה ממש בחינם.

אז הייתי מביא משהו של ברברה אבל אני לא סובל אותה, ומי שמשלם שלושת'לפים שקל בשביל לשמוע אותה אשקרה מגיע לו. הזכרנו כאן את ניל יאנג, אז נלך על משהו קלאסי. קיפ און רוקינ' שמעון!