הבלוג של אבו אלמוג

שווער צו זיין אן עראבער. קשה להיות ערבי.

לפני כמה ימים אירעה לי תקלה. בבוקר העליתי פוסט זועם על 'חוק המשילות' שעבר בקריאה ראשונה, ובו ניבאתי שהעלאת אחוז החסימה ל-4% היא הרס מוחלט של הדמוקרטיה ושל יחסי יהודים ערבים. כמה דקות לאחר מכן עלה איתן לדף הפייסבוק שלי והעיר ביובש שהצעת החוק שעברה את הוועדה לא כוללת את הסעיף של ה-4%. נו. מייד התנצלתי, תיקנתי, נתתי קרדיט. הבטחתי שלא יקרה. התחננתי שתמשיכו לקרוא את הבלוג. ומה עושה הממשלה? שבוע לאחר מכן רצה ומעבירה את הסעיף השערורייתי הזה בכנסת, כאילו כלום לא קרה.

אז ככה. העלאת אחוז החסימה ל-4% פירושה כנסת ללא מפלגות 'ערביות' (על אף שחד"ש מוגדרת יהודית-ערבית). העלאת אחוז החסימה ל-3% פירושה מחיקת שתיים משלוש המפלגות ה'ערביות' בל"ד וחד"ש. מי שזה מעניין אותו יכול לראות את המספרים וניתוח מעניין בבלוג החשוב והמעניין של טל שניידר כאן.  מי שמנוי כאן ולא מנוי שם זו העדפה מוזרה, אבל מילא. 

אז מה? כאילו אף אחד לא אמר שהחקיקה הזו היא נגד ערבים. פשוט אלו המפלגות שלא מגיעות ל-4%. זה הכל. אז סיפור מעניין. פעם היה בירושלים 'בית פתוח' להומואים וכאלה. וביקש מעיריית ירושלים תמיכה כספית. עיריית ירושלים אמרה לו שהכל טוב ויפה, אבל אנחנו מחלקים תמיכה כספית לפי קריטריון גיאוגרפי, ואתם, הומואים יקרים, מפוזרים שווה בשווה בכל מקום. אז נורא מצטערים וככה יצא. ההומואים, כמו הומואים, לא ויתרו, ועתרו לבג"צ. שם ישב שופט חכם ואמיץ שדן בעע"מ 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ. עיריית ירושלים, ושמו בישראל יצחק עמית. ועמית אמר דבר כזה. אין 'ככה יצא'. אם יש קריטריון שמחלק לכולם ולא מחלק להומואים, סימן שמי שקבע את הקריטריון כנראה רוצה להפלות הומואים. אז שופט בבג"צ לא מדבר ככה, ומה שהוא בעצם אמר זה - "כשם שאין להתעלם מקשר אינהרנטי בין קבוצה מסוימת לבין תבחין המתקיים רק בה, כך אין להתעלם מקשר אינהרנטי בין קבוצה מסוימת לבין תבחין אשר אינו מתקיים רק בה. זאת, מאחר ששימוש בתבחין מסוים עלול לשמש כאצטלה להפלייתן של קבוצות מסוימות באוכלוסייה." אבל זו הכוונה. אז לפי היהודי החכם הזה מי שקובע קריטריון שמעיף מהכנסת רק ערבים (כמעט. יש גם את מופז אבל הוא כל כך פאתטי שזה לא נחשב), מתכוון להוציא מהכנסת ערבים. לא לחזק את המשילות, לא להגביר את הדמוקרטיה. להעיף מהכנסת ערבים. 

נו שוין, אתם אומרים. אז שיתאחדו. ביחד יש להם 10 אחוזים והם עוברים יופי. אז ככה. ראייה כזו רואה את כל הערבים כמקשה אחת. בואו ניקח את המקרה של מוחמד, ערבי מוסלמי השייך לתנועה האיסלמית, התומך בפלג בראשותו של ראאד סלאח, סבור שיש להשליט בארץ את ההלכה האיסלמית, ושנשים צריכות להסתובב עם רעלה, ואיבתיסאם, קומוניסטית ערביה נוצריה מיפו, שחושבת שהיא רוצה מפלגה בה יש שותפות עם יהודים, ושיש לתת שוויון זכויות לנשים. נכון. שניהם ערבים. אז הגיוני להכריח אותם להצביע לאותה מפלגה.

אז תהיה לנו כנסת בלי ערבים (חוץ מאלו שרצים במסגרת מפלגות ציוניות. אלו מייצגים אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה הערבית, ולא מייצגים את הזרמים העיקריים באוכלוסיה), אז מה? אז בשתי מילים - מי שלא יכול להתבטא בצורה פוליטית, מי שלא מקבל את האפשרות להכניס ייצוג לכנסת, מי שסותמים לו את הפה, יפעל בדרכים אחרות. זה עד כדי כך פשוט. הציבור הערבי סובל מאפלייה רבת שנים, מהדרה שיטתית ודחיקה אל הצד. ועדיין, רק פעמיים פרצו אירועים אלימים בקנה מידה גדול, וגם הם הסתיימו לאחר זמן קצר עם כמות הרוגים קטנה יחסית. וזאת מדוע? כי תמיד הייתה להם את האופציה הפוליטית. כי הם חשו שיש להם מה להפסיד. שיש להם חלק, גם אם קטן, במשחק הדמוקרטי, בקבלת ההחלטות. ברגע שהערוץ הזה ייסתם יישאר להם רק ערוץ אחד. 

 אני נגד אלימות באשר היא. אני נגד הפגנות אלימות, ונגד דיכוי אלים של הפגנות אלימות. אני לא תומך, אני בסך הכל מזהיר. לפני שבוע וחצי הייתה הפגנה מאוד אלימה ליד משגב בנוגע לתכנית פראוור. תכנית הנישול וההפקעה של אדמות הבדואים בנגב. זה רק פרומו לקיץ של חוקים גזעניים ומפלים, ומתחים בין ערבים ויהודים על רקע המשא ומתן המדיני. ברגעים כאלה צריך לחבק, לאמץ, להבין, להכיל. לא לתת סטירה בפרצוף. אם תיסתם האפשרות לייצוג ראוי של הערבים בכנסת, המוצא היחיד הוא אלימות. בדוק.

עוד הערה קטנה - חלק מהמחאה בכנסת הקודמת הופנתה כלפי החקיקה הימנית הקיצונית והגזענית. למי שיצא לרחוב נמאס שחברי הכנסת עוסקים בחוקים שמטרתם לשלול מאיתנו זכויות בסיסיות, ולהפלות אזרחי המדינה על רקע אתני, במקום בנסיונות לשפר את מצבם של יהודים וערבים. הם צעדו - ערבים ויהודים - בססמאות דומות, ואני, שצעדתי בצפון, בצומת השומרים ובכרמיאל, ראיתי שם גם הרבה שלטים עם כיתוב 'יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים' כחלק אינטגרלי מהאמירה של המחאה. את האנרגיות האלה לקח יאיר לפיד, וצף עליהן ל-19 מנדטים. במקום לתקן את שעיוותה הכנסת הקודמת, לבטל חוקים מפלים וגזעניים, הוא מוסיף את שלו לעניין. את 'חוק המשילות' המעלה את אחוז החסימה יזם רונן הופמן, מומחה לממשל ומדיניות בין לאומית. מתנועתו של לפיד. לא, זה לא היה מקרי שלא היה בתנועה הזו ולו מועמד אחד ערבי. הם לא 'ישראלים' מספיק בשבילו. שישבו בצד וישתקו. 

אז מה עכשיו? יש אנשים שנורא ברור להם לאן הולכים. יש אנשים ש'פתרון שתי המדינות' הוא פאסה בשבילם. רוצים מדינה אחת, מדינת אפרטהייד, בה הערבים הם מיעוט מופלה היושב בצד, חסרי זכויות אזרח בסיסיות משני עברי הקו הירוק שנמחק לעד, ועם האדונים שולט בהם בכוח הזרוע. רוצים רמז מה חושב ראש ממשלתנו ההולך ל'משא ומתן מדיני'? ההסכמה שלו לשחרר את ערביי ישראל היושבים בכלא על פעולות חבלה אומרת הרבה. הרי ממילא אין הבדל. ערבים זה ערבים זה ערבים. ניחוש שלי - מהמשא ומתן לא יצא כלום, וכשהבלוף יתפוצץ, וגם אבו מאזן וקרי יבינו שזה היה תרגיל די שקוף למריחת זמן, אז אנחנו צפויים לאינתיפאדה שלישית. אם ערביי ישראל יישארו מחוץ למשחק הזה, או שיסייעו להצית את האש, זה תלוי רק בדרך שהמדינה שלנו תגרום להם להרגיש - חברים שווי זכויות בקהילה הפוליטית עם שותפות עקרונית בקבלת ההחלטות, או נתינים סוג ג'. עד כדי כך פשוט. 

אז את הפוסט הקודם, ה'שגוי' סיימתי עם משהו של לונא אבו נסאר. אז הנה עוד אחד. להמתיק קצת את הגלולה המרה. אני נורא אוהב אותה.