הבלוג של אבו אלמוג

הפוסט הזה לא יכלול דעה על מותו של הרב עובדיה יוסף. אחרים עושים זאת טוב יותר. אנסה רק לקשור שניים שלושה דברים שנראים לא קשורים - לפיד והיורדים, ביבי והג'ינס, בנט וסאיוטה, והלווית הרב עובדיה.

ראש ממשלתנו שוב הוכיח את חוסר היכרותו עם שכנינו ב'נאום הג'ינס' בו קרא לצעירי איראן למרוד בממשלתם על מנת שיוכלו ללבוש ג'ינס ולשמוע מוזיקה מערבית. מה שהוביל לתגובת נגד משעשעת של צעירים איראנים שהצטלמו ברחובות טהרן כשהם לובשי ג'ינס. הבעייה הזו, שנתניהו הוא חסר כל ידע באשר למתרחש סביבו במזרח התיכון ולתרבות שאינה שתיית ג'ינס ולבישת קוקה קולה אגב האזנה לג'סטין ביבר, מלווה אותו שוב ושוב. כבר בספטמבר 1996 אמר על מובארק באיזה הקשר כי הוא, כביכול, "חותך את אפו על מנת לעצבן את פניו" ביטוי אמריקאי שפירושו כי הוא פוגע באינטרסים של עצמו. מובארק פירש זאת באופן מאוד מזרח תיכוני כפגיעה הנוגעת לזכרותו, והיחסים כמעט ונותקו עמו.  

בהקשר דומה, נחשפנו לוויכוח בין האחים, לפיד ובנט, האח הריקא דיבר ברגש כנגד היורדים לברלין  בעוד שהאח הלאומן סבור שעזיבת הארץ לתקופה קצרה היא חוויה מפרה. וכאן המשותף בין שלושת המושלים בנו. שלושתם עזבו את הארץ לתקופה בלתי מוגדרת, עבדו זמן רב בחו"ל, וניתן לתאר שלו היו הדברים עולים אחרת - לו הזדמנויות טובות יותר היו מוצגות בארצות הברית, ופחות טובות בישראל, היו יכולים להישאר שם דרך קבע. אין המדובר בתסריט מופרך לגבי כל אחד ואחד מהשלישיה. 

ואכן, כל השלושה מראים מאפיינים של איזו תרבות בינלאומית שעיקרה לבישת ג'ינס, נגינת שירי הביטלס בגיטרה, או סתם נישואים אזרחיים עם גויה גמורה שהתגיירה בגיור רפורמי ר"ל (ואכן, ראוי היה המספיד למרן, וראוי היה המרן המנוח למספידו, שחטא הן בנישואים אזרחיים לגויה, ועל זה אמרו חכמים מה שאמרו, ואידך זיל גמור, והן בכך שבעל אשת איש שהוא אף איסור חמור יותר). המדובר בשילוב של 'תרבות', וראיית עולם כלכלית, גלובליסטית, ניאו ליברלית, ולפיה מי שמבין ב'כלכלה' (שניים מתוך השלושה מחזיקים עצמם כמבינים ואף בעלי השכלה אקדמית בנושא. הריקא לומד, ויהיה בסדר. יש לנו שבע עשרה מדינות ואפשר להתגלח על הזקן שלנו בתקופת הלימוד), והפנים את סדר היום הניאו ליברלי ואת תפיסת העולם הקפיטליסטית, יכול לשמש בכל תפקיד כלכלי בכל מקום, לרבות שר האוצר של איטליה, כי יש פתרון אחד נכון לכל בעיה כלכלית בכל מקום. ראיית עולם זו עומדת בבסיס הנטייה החוזרת ונשנית ליבא לנו נגידים מכל מיני מקומות בעולם. עם פישר זה הצליח, לא מעט בזכות אישיותו הענווה, עם אחרים כנראה פחות. חבל שלא חשבו בזמן על סטראוס קאהן. היה יכול להיות משעשע. מצד שני - עוד לא מאוחר. כבר מאה ימים (היום!) מחזיק בנק ישראל ללא נגיד במשרה של קבע.

וכאן אנו חוזרים להלוויית הרב עובדיה יוסף. הבטתי אתמול, מרותק, בתמונות מההלוויה ההמונית, ולא ראיתי לובשי ג'ינס רבים. ייתכן שעל ביבי לבדוק את הנעשה בחצרו האחורית בטרם יטיף לאחרים? מכאן עולות שתי תובנות. האחת היא כי באדיקות דתית, בהליכה אחרי 'מנהיג רוחני' והישמעות לדבריו, בניתוק מהעולם המערבי, ירושלים מובילה על טהרן, או לפחות יש לנו שוויון בנקודות. השנייה - עד כמה מנותקים שלושת היורדים בפוטנציה, לובשי הג'ינס, מן המציאות הישראלית שהתבטאה אתמול בהלוויה. ההלוויה הזו נותנת איזה טוויסט אירוני לשאלה הנצחית של הריקא "מה ישראלי בעיניך". חומר למחשבה.

ופטור בלא כלום אי אפשר - לזכר עובדיה בן ג'ורג'יה.