הבלוג של אבו אלמוג

ביום ג' בערב אני נותן הרצאה בפני פורום הדוקטורנטים שכותרתה 'כתיבת בלוג אישי ככלי עזר לכתיבה אקדמית'. זה אומר שבבלוג הזה יבקרו בימים הקרובים כל מיני דוקטורים ודוקטורנטים, וצריך להיערך בהתאם.

אז דבר ראשון - כל מה שנאמר בהרצאה לא היה אמת, ובלוג אישי לא ממש עוזר לכתיבה אקדמית אלא מפריע. הוא שואב זמן ומאמץ שיכולים להיות מוקדשים לעיון במשנתו של המשפטן סמואל פון פופנדורף, או בפקודת החברות, או במאמרו של ש.ז. פלר על 'בעילת קטינה ברשלנות עקב אמרת אגב' (רעיון לא רע להציץ בזה שוב, אם אתה אבא של אייל גולן או משהו) ובהקשר זה אפשר אפילו להציץ בחוק הגנת הציבור מפני עברייני מין, התשנ"ו - 2006 (ידעתם שמי שחתום על החוק הספציפי הזה הוא 'נשיא המדינה משה קצב'? שווה להיות דוקטורנט למשפטים רק בשביל לדעת את הקטעים האלה. באמת -). עוד משהו - ברגע שמישהו מהחברים או מהסגל מגלה את הבלוג המאמם, אתה מסומן סופית, אם הדבר טרם קרה, בתור הליצן של המחזור, ולנצח ישאלו את חוות דעתך בנושאים של מערכון לפורים, ושיר לחנוכה, ולא בנקודת ההשקה של שיטת המילט עם משנתו של עמנואל קאנט, למרות שאתה באמת באמת מבין בזה, כי אתה דוקטורנט.

אבל אם אתם כבר כאן אז תבואו, בסבבה. בצד ימין יש רשימה קטנה כזו של קטגוריות, ויש שם 'דוקטורט', אז תוכלו לראות מה אני חושב על כל מיני נושאים אקדמיים שברומו של עולם. רובם עוסקים בכל מיני דברים שקרו לי בלימודי ההשלמה. איש מכם אינו מוזכר בשמו. אין רכילות. רק פרשנות אישית מאוד איזוטרית לכתבי קאנט ופוקו וכאלה, שגויה בעיקרה, וקיטורים על זה שהכריחו אותי ללמוד לימודי השלמה. משום מה אני לא מעדכן את הקטגוריות תוך כדי כתיבה, אלא אחת לכמה חודשים מעדכן לכמה עשרות פוסטים ביחד, אז רוב הסיכויים שמה שיש שם מעודכן שלושה ארבעה חודשים אחורה, ממש לפני שהתחלתי ללמוד את הסמינר ביחד אתכם.

כל היתר, נו... אתם בני אדם נורא רציניים ויש לכם המון מה לעשות. במקרה הבלתי סביר שמישהו מכם ממש מתעניין בקורותיו של ד'אהר אל עומר, זה מקום די סבבי להיות בו, ואל תפספסו את הפוסט על הפרוכת המופלאה שהתגלתה בשפרעם מלפני איזה שנתיים. כל השאר - יש לכם ילדים, עבודה, מנחה על הראש, וסך הכל עוד לא סיימתם את השעה וחצי קריאה שיופי תירוש אמרה שחייבים. יאללה, רוח'ו מן הון.

מי שבאמת מתעניין - הבלוג הזה מטיף לראיית עולם מגובשת הקרויה ראיית העולם הד'אהריסטית, ולהחלתה בסולטנות שתוקם בגליל. במסגרת זו החוק שיחול בסולטנות העתידית הוא מאוד פשוט. המדובר במעין MACHTSTAAT קנטיאנית, במובן החמור של המושג, בה דברו של הסולטן (כרגע הסולטן בן 13. בחמש השנים הקרובות אשמש כעוצר, אחר כך נראה) הוא הדין הפוזיטיבי החל. החוק הד'אהריסטי הוא מערכת פשוטה והרמטית המכילה את עצמה, המתקנת את עצמה, יוצרת את עצמה ומצדיקה את עצמה בעצמה. כך, למשל, יבוטלו דיני המעמד האישי, ובבית הדין נוסח לאס וגס לענייני אישות שיקום בצפת, וישאב כאבן שואבת תיירי נישואים וגירושים ממדינות המילט השכנות, ייתבסס הדין על שני העקרונות הפשוטים והשווים לכל נפש של נישואים ללא מילט וגירושים ללא אשם, מה שיביא לרווחה ולשגשוג לסולטנות כולה, וצדק לתושביה.

לימודי הדוקטורט אף הם יהיו פשוטים בהרבה ויתבססו על מסז' יומי בשמנים ארומטיים תוך כדי שינון המנטרה (שנלקחה מהמחזמר המופלא 'תעלולי נסר א-דין') - 'אזרחים פיצחו נא בשיר, כי אמת וצדק משפטו של גל אמיר'. התואר דוקטור למשפטים, המטעה כל כך (היימליך אני לא יודע לעשות. היימליך! ואני אצטרך לשבת בוועדת הלסינקי ולהציג עצמי כ'ד"ר אמיר'. ומה אם מישהו ישתעל שם וכל הפנימאים במקרה יצאו לעשות פיפי?) יוחלף בתואר 'יועץ הסתרים' בעל הארומה האוסטרו-הונגרית המכובדת.

מי שחדש לבלוג הזה אז אני מסיים כל פוסט בשיר לו אני קורא 'ממתק אמיתי', מסיבה לא ברורה. בהקשר של הדוקטורט שלי עלה בדעתי השיר הזה, למעשה בלי שום קשר לכלום ולא רומז כלום, וכל הרעיון גם מנוגד לתקנון של הפקולטה. אז אני אחזיק את הפוסט הזה עד חמישי שישי בבוקר, אלא אם כן יקרה משהו מאוד מעצבן שידרוש התייחסות. מקווה שנהניתם מההרצאה.