הבלוג של אבו אלמוג

ב-19 באוקטובר 2013 נפלתי מהאופניים ברכיבת השבת שלי בחוף בצת. מאז לא עליתי עליהן. יש כמה וכמה גירסאות לנזק שאירע לי באותה נפילה. לפי הגירסה המחמירה, והנתמכת היטב בתיעוד רפואי שאין עליו עוררין, שברתי את העצם הקטנה הזו שמתחת לאגודל, וגם את עצם הלחי השמאלית. לפי הגירסה של ש', מאוד נבהלתי, ואחרי כמה ימים אחותי הכניסה לי שטויות לראש אז הלכתי לרופא שאמר שאין לי כלום, אבל בכל אופן קיבע לי את היד עם הסד הזה, שהורדתי אחרי יומיים. מכל מקום, מאז לא עליתי על האופניים.

הנימוק הטכני היה שבהתחלה מאוד כאב לי. אחרי כן לא הייתי בטוח שאוכל ללחוץ על הברקס כמו שצריך, תנועה הדורשת באופניים שלי פעילות מלאה של האגודל. אחרי כן היה מאוד קר. אחרי כן נגמרו התירוצים. האמת - נורא פחדתי. לתאונה שלי הצטרפה עוד תאונה אקזוטית במשפחתי באותו יום מקולל ממש, ובו גיסתי ד', אחותה של ש', ננגחה על ידי פרה משוגעת כאשר רכבה באזור מגידו. בניגוד לתאונה שלי, זו של ד' הגיעה לכותרות העיתונים, זכתה לכיסוי נאה ב'ידיעות אחרונות' ואפילו טל ואביעד ירדו עליה כמה דקות, ואורלי וגיא התקשרו אליה בשידור ישיר. כל אלו הביאו אותי למסקנה המודעת או הלא מודעת שרכיבה זה עיסוק מסוכן, שהנזהר על חייו ועל בריאותו ירחק ממנו.

המשכתי לעשות ספורט בשבת בבוקר, והמרתי את הרכיבה בהליכה. אבל ש', חדה כתמיד, אמרה שזה לא אותו דבר, והזכירה לי עד כמה הייתי נהנה מהאופניים, ואיך יצאתי לרכב בכל שבת ובכל מזג אוויר. הייתה לי איזו פנטזיה לחזור בקיץ, כשיהיה קצת יותר חם. אבל הבנתי שאם לא אעלה על האופניים מה שיותר מהר, זה כבר לא יקרה, ושכל שבת שעוברת בלי רכיבה, מקטינה את הסיכוי שאוסיף לרכב.

'נשל הנחש' של מאיר אריאל הוא שיר מתועב. בגלל השורות - 'הייתה לי פעם בחורה, קצת פראית קצת לא ברורה, לא הגיע לה שאשתגע. ואז במכונית שכורה, הרסתי לה את הצורה, ועכשיו אני מתגעגע". ככל שנרמזת מהשיר הזה אלימות כנגד נשים, עליו להיגנז, ככל יתר השירים - חלקם מאוד אהובים עלי אגב - המטיפים או מתארים בסלחנות, אלימות כנגד נשים, נוסח היי ג'ו של הנדריקס. אבל הוא גם שיר מאוד חכם, והפתגם 'תעזבנו יום יעזבך יומיים' הוא מאוד נכון. זה יגיע למצב שלא תהיה לי שליטה מתי אני חוזר לרכב, וחבל.

אז פשוט קמתי הבוקר ורכבתי. החלטתי ללכת על בטוח. לעשות את המסלול המינימלי - 12 קילומטר של חוף בצת הלוך ושוב. המסלול הרגיל שלי מתחיל הרחק דרומה משם בסער, ועושה גם כל מיני עיקולים וסיבובים דרך אזור התעשייה מילואות, ומושב לימן, וכאלה. אבל החלטתי ללכת על המינימלי. ולא טעיתי. הייתי מאוד חלוד. כל דבר לקח לי בערך כפל הזמן, וכפל המאמץ. מישהו אמר לי פעם שההבדל בין הליכה לבין אופניים הוא שבהליכה הרווח הקרדיו וסקולרי - מבחינת סיבולת לב ריאה, מתחיל רק אחרי 40 דקות, כשבאופניים זה מתחיל מייד. הייתי מה זה לא בכושר! בקושי סחבתי את העליות המינימליות שיש שם. המסלול של 24 ק"מ שאני עושה בדרך כלל לוקח לי בין שעה ורבע לשעה וחצי. הפעם רכבתי 12 קילומטר בשעה. היד לא ממש כאבה, אבל התעייפתי נורא מהר.

כל מה שנראה לי בדרך כלל יפה ונחמד שם נראה מעצבן ומאיים. אבל היו חמש דקות בערך לקראת הסוף, שהיינו רק אני והגלים והרעש של הים, שהיה מאוד נחמד. הגעתי קצת לפני הבחור שמאכיל את השפנים, אז הם לא היו שם. לא ממש התגעגעתי, האמת. אני כבר לא אוהב שפנים. בשבוע הבא ארכב יותר.

כמה עידכונים שוטפים שלא קשורים לעניין הזה -

* הצעת הדוקטורט בעריכה לשונית. זה דורש פוסט נפרד, שבאמת יגיע אחרי שאראה את התוצאות של העריכה. היא פחות או יותר הבטיחה לי לסיים עד סוף השבוע אבל זה לא קרה. אז אני ממתין למייל, ובינתיים יש לי שבת פנויה מלימודים. פרופ' ח' שמשום מה ראה את ההצעה, העיר את הערותיו, והשתלט לי על החיים, העביר לי באמצעות הבן שלו אבו א', שני מאמרים מרתקים באנגלית וספר של קרל שמיט, אבל אני אשים אותם בצד ואתבטל שבת אחת. מגיע לי. אם נהיה הוגנים, פחות או יותר קראתי את המאמרים אתמול, ומה שרציתי זה לרוץ קצת עם הביבליוגרפיה, ואולי קצת לקרוא את שמיט. אבל הוא נאצי מתועב, שמיט, ואני כל כך סובל מהסגנון שלו. יש משהו באנגלית מתורגמת מגרמנית שממש עולה על העצבים. כמו חריקה של מתכת על זכוכית או משהו כזה. אז אני לוקח לעצמי חופש משמיט. יימח שמו טפו טפו טפו שייקבר בקבר השחור.

* בר המצווה של פ' מתקרבת. זה כנראה יהיה אירוע די מצומצם. אנחנו לקראת הישורת הסופית. 

* מי שקרא את הפוסט הקודם שלי על אריק שרון, מוזמן לקרוא גם את זה. זה ההבדל בין כתיבה פובליציסטית, שעד כמה שהיא זועמת, היא באיזה מקום באה מהראש, מהאינטלקט, ומדברת אל האינטלקט, לבין כאב וזעם אמיתיים. תשכחו את מה שכתבתי ותקראו את רוני. זה פוסט שיהיה צריך להקריא על הקבר שלו, בבוא יומו. הספד אולטימטיבי. יש הרבה אנשים כאלה שמסתובבים בינינו, כמו רוני, שאריק שרון בשבילם הוא לא דמות מהחדשות. 

* ממתק אמיתי -

נו באמת...