הבלוג של אבו אלמוג

תיאוריית קונספירציה נחמדה, לתחילת השבוע, וגם די הרבה פייסבוק.

אז ככה, אתמול היה את ההפגנה של מבקשי המקלט. היו שם כמה עשרות אלפים מהם וכל הפיד שלי בפייסבוק רגש בעד ונגד. מעורר מחשבות, לא? ראש ממשלתנו כתב בעקבות ההפגנה את הטקסט מלא החמלה והמרגש הבא:

"לא יעזרו הפגנות ולא יעזרו שביתות. בלמנו לחלוטין את ההסתננות לישראל ועכשיו אנו נחושים להוציא מפה את מסתנני העבודה הבלתי חוקיים שנכנסו לישראל. בשנה שעברה הגדלנו פי שישה ליותר מ-2,600 את מספר המסתננים שיצאו, והיעד השנה הוא להגדיל את המספר הזה עוד יותר."

הטקסט הזה מעורר מחשבה בהמון כיוונים. כל שמאלני הרשת מייד שמו לב לכך שההתפארות פורסמה רק בעברית ולא באנגלית כמנהגו של ראש ממשלתנו. אבל אותי זה לא מעניין. ברור שזה לתצרוכת פנימית. אני פשוט שואל את עצמי, לנוכח המספר הגדול שהצטופף אתמול בכיכר, מה יעזור גירוש של 2,600 איש בשנה ועוד כמה אלפים בודדים בהמתנה בסהרונים ובחולות? הרי במונחים דמוגרפיים (או אפילו גיאו-פוליטיים אם לשאול קצת ממשנתו של האוזהופר שנראית קצת רלוונטית פתאום) רק הריבוי הטבעי של החבר'ה האלה זה יותר מזה.

ובוא נדבר דוגרי, כמו שאומר ראש ממשלתנו - כל עוד משרד הפנים לא בודק, והוא לא בודק, את הבקשות שלהם לקבל מעמד של מבקשי מקלט, אי אפשר לגרש אותם. אפשר לקרוא להם 'מסתנני עבודה בלתי חוקיים'. חלק גדול מהם לא כאלו, ורוה"מ יודע את זה.

אז? תימהון? התימהון הזה מתפוגג משהו אל מול הטקסט הזה, פרי עטה של מירי רגב -

"שבוע טוב ויום טוב, המסתננים ממשיכים להפגין ולעשות מהומות בסיוע השמאל. החוק לגבי המסתננים יצא ולא יעלה על הדעת שהשמאל יצא נגדו. השמאל צריך לזכור שדמוקרטיה זה לא אנרכיה. ואנו נמשיך ונעשה הכל שמסתננים יחזרו לארץ מוצאם ויפעלו לפי החוקים במדינת ישראל."

טוב. מה זה דמוקרטיה היא לא מבינה. זה לא מאתמול. לא נתחיל לנתח את כל הדקויות, שחוק לא 'יוצא' אלא נחקק. שמהות הדמוקרטיה היא גם למחות כנגד החוק אם אתה חושב שהוא לא צודק, ושהחוק הזה 'יצא' נורא דומה לחוק קודם שבג"צ פסל, ושבשוק ההימורים מה יאמר בג"צ על החוק הזה הסיכויים הם שקולים, לפחות, שהחוק ייפסל. ושהדבר הראשון שצריך לעשות כדי ש'מסתננים יחזרו לארץ מוצאם' זה לבדוק את בקשות המקלט שלהם, ולמרות נכונותנו לעשות 'הכל' (להשקיע מאות מיליונים במתקני כליאה שלא נותנים אפילו פתרון חלקי, למשל) את זה, דווקא לא נעשה. כמו ששר מיטלואף - I would do anything for love, but I won't do that.

מה שמושך את העין שלי זה 'בסיוע השמאל'. הנה הרציונל. יש כמה עשרות אלפי מבקשי מקלט. את רובם אי אפשר לגרש. מה לעשות - חוק בינלאומי. הם לא ממש מפריעים לאף אחד, ולהיפך, תפסו נישה מאוד נחמדה של חוטבי עצים ושואבי מים מאלו אין לנו אף פעם מספיק. יותר מהם לא יבואו כי בנינו גדר, ש'בלמה לחלוטין את ההסתננות לישראל'. אז זה המצב, וזה כנראה יישאר המצב. אבל אפשר לנצל את זה.

זו 'אגדת הסכין בגב' החדשה. אסמול. אסמול הביא לכאן את הכושים. אסמול אשם. לא שנים של הזנחה, לא מדיניות מכוונת של זניחת הפריפריה המנטלית והגיאוגרפית, והעדפת העשירים, לא משק מטורף עם פערים ברמה של עולם שלישי. לא ניאוליברליזם. אסמול. אסמול אשם כי הוא הביא לכאן את הכושים. אנחנו היינו יכולים לפתור את הבעייה בצ'יק, ואז פתאום שכונת התקווה הייתה נהפכת לסביון, ולכל התושבים היו מקומות עבודה, הפשע והסמים היו נעלמים מהרחובות, והמרצפות היו מרוצפות בזהב. אבל אסמול מפריע לנו. מצטערים.

מבקשי המקלט נשארים כמסמן לאשמת השמאל. זה התפקיד שלהם. הם ממש טובים בזה, דרך אגב. כי אין שום דבר שמקפיץ לשמאלני המצוי את הפיוז יותר מהיחס אליהם. אבל נעזוב את זה. אין מה לעשות לגבי מבקשי המקלט, אבל לגבי אסמול יש הרבה מאוד מה לעשות, ובאמת כאן אין חוק בינלאומי שיפריע. יש הרבה מאוד שמצטטים את השיר של מרטין נימולר בקטע של 'היום הוא, מחר אתה, בסוף אני'. אני רואה כאן את השרשרת הלוגית שמובילה משלילת החירות ללא משפט של מס' 9868544 מבקש המקלט שנכלא בסהרונים, לשלילת החירות שלי.

ממתק לסיום? למה לא, יום שני, אי אפשר רק לכעוס כל הזמן. רז שמואלי זו לדעתי הבחורה עם התספורת המטורפת מ'דה ווייס'. את זה שמעתי אתמול ברדיו, ומאז אני לא מפסיק לשמוע את זה. משהו קלאסי, לשנים ארוכות. על זמני. למה לא? כל עוד מירי רגב לא דופקת בדלת ולוקחת אותי למעצר ללא משפט בשל סססמולנות, אני יכול לשמוע מוזיקה. מין ויקטור קלמפרר כזה, אבל זו כבר האסוציאציה הרביעית כאן לרייך השלישי אחרי האוזהופר, סכין בגב ונימולר, אז עמכם הסליחה ותיהנו מהדבר הנפלא באמת הזה.