הבלוג של אבו אלמוג

אני מאוד אוהב את אורי משגב. הוא כותב ב'הארץ' וזו כבר סיבה טובה. הוא יורד על כל האנשים האלה שקוראי הארץ, ובכללם אני, מאוד לא אוהבים, וזו סיבה נהדרת. לפני יומיים הוא הכניס לבנט בקטנה, ואחרי כן בנט החזיר לו בהפוכה וכאלה. אני אוהב את משגב ולא אוהב את בנט, אבל במריבת הפייסבוק הזו (אין לי שום סיבה לקרוא לזה משהו אחר, למרות שזה התחיל ב'בלוג של משגב' בהארץ. לבנט, אני חושש, אין קיום של ממש מחוץ לפייסבוק. הוא מתנחל שם. - נוט טו סלף - התנחלויות וירטואליות כפתרון לסכסוך - הלאה) אני עם בנט. וכך פני הדברים. משגב כתב פוסט שנקרא 'אם בנט ושקד היו גרמנים' ושם קצת ירד על האמירות הלא ממש חכמות של בנט ושקד בעניין השולץ הגרמני הנואם בכנסת, וסיים את טורו בזו הלשון:

"מה היה גורלם הפוליטי של האחים בנט ובן דהן והאחיות שקד וסטרוק לו היו נולדים כגרמנים לא יהודים בתחילת המאה העשרים. לאיזו מפלגה הם היו מצטרפים שם בדיוק בתחילת שנות השלושים - לסוציאל־דמוקרטים? לקומוניסטים? האם ייתכן שבמעמקי הלב והלא־מודע שלהם הם יודעים את התשובה, וזה מה שאוכל אותם הרבה יותר ממכסות המים ברמאללה?"

התשובה לשאלה הזו מאוד פשוטה. אם נאמר שאנחנו בבחירות של 1930, אז בנט, וגם שקד, הם חברים נושאי כרטיס ב'מפלגת המרכז' הקתולית ימנית, שהיא פחות או יותר המקבילה של 'הבית היהודי' אצלנו. המפלגה אליה רומז משגב היא באותו שלב היסטורי המפלגה של יוצאי הדופן, של הדחויים, של אנשי השוליים. לא מקום בשביל בנט, וודאי שלא בשביל שקד. הם היום המיין סטרים של המיין סטרים. אם משגב רומז לדעות של בנט ושקד כיום, ומנסה להשוות אותן לדעות של אותה מפלגה, גם כאן יש כמה בעיות. המפלגה הנאצית, במיוחד זו המוקדמת, של 1930, היא בעלת 'אגף שמאלי' פלבאי פרולטרי מובהק, לא מקום בשביל ניאו ליברל פטריקי כבנט. היא גם חילונית במפגיע. בנט לא היה מוצא שם את מקומו מבחינה אידיאולוגית. 'העדפת הדם היהודי' עליה קובל משגב במאמרו, וקידוש האדמה, אינם לקוחים מהמיסטיקה הגיאו פוליטית המבולבלת שרקחו היטלר ושטרייכר בשנות העשרים, אלא מכתבי הקודש שזכו לפרשנות קוקיאנית. גם התבשיל הזה אינו לטעמי, ואינו ראוי למאכל, אבל אין המדובר באותו התבשיל.

ומשגב? הוא היה, מן הסתם, איש ה-SPD. השוליים הרדיקליים של השמאל, הקומוניסטים והספרטקיסטים למיניהם, לא תואמים את תפיסותיו, עד כמה שאני מבין אותן. ליברלים ורדרדים נוסח מרץ, לא היו מאורגנים פוליטית ברפובליקה של ויימאר. נראה לי שהוא היה מוצא את מקומו באחד מהאגפים של ה-SPD, מפלגת ההמונים הרחבה, הסוציאל דמוקרטית, מקימי הרפובליקה של ויימאר, ומנהיגיה במשך חלק ניכר מקיומה.

מה שמעניין הוא מה שהיה קורה עם אלו ועם אלו לאחר 1933. כאשר השוליים חדרו למרכז. כאן אני צופה את אותו המהלך הן לגבי בנט והן לגבי משגב. העובדה ההיסטורית מספרת שבבחירות של ספטמבר 1930 הצביע רבע מהמצביעים עבור ה-SPD. אותו רבע לא נעלם ב-1933. לא עזב את גרמניה, לא הוכנס כולו למחנה ריכוז. חלקים גדולים מאוד מאנשים אלו שיתפו פעולה מרצון או מכורח עם מנגנון הרשע הנאצי. למעשה בלי החלק הזה של החברה הגרמנית היה קשה מאוד לנאצים להמשיך ולשלוט. מהו שהיה עושה משגב? כאן אנו צריכים להיעזר בסטטיסטיקה. מעט מאוד יצאו חוצץ כנגד הנאצים. מעט מאוד עזבו את המולדת. מעט מאוד הסתכנו במאסר במחנה ריכוז. אני רוצה לקוות שהיה קם ויוצא חוצץ. מתנגד. אולי נאסר. אולי גולה. הסטטיסטיקה יוצאת כנגדו. ייתכן שהיה בין הרוב השותק. ייתכן שהיה בשלב מסויים כלשהו נסחף לפעילות כלשהי - תופס את המקום במערכת של חבר יהודי שעזב. נהנה באיזה אופן מהחרמת רכוש יהודי. אנחנו רק בני אדם. לו הייתי שואל לגבי עצמי, הייתי חייב לתת בכנות את אותה התשובה עצמה בדיוק.

אין די באמירה השטוחה שבנט הוא 'ימין' ולכן לו היה בגרמניה בשנות השלושים היה נאצי, ומשגב הוא 'שמאל' ולכן לו היה בגרמניה בשנות השלושים לא היה נאצי. היה צורך במשהו מעבר לזה כדי שלא להיות 'נאצי' בגרמניה של שנות השלושים והארבעים. היה צורך לקום, באופן אקטיבי, להסתכן, להתנגד. משהו שמעטים מסוגלים לו. בראייה הזו האמירה של משגב לגבי בנט היא לא יותר מגידוף, ואינה חכמה בהרבה מהאמירה של בנט בנוגע לאותו שולץ. 

אני חושב שאת השיח הציבורי שלנו צריך לנקות מהשוואות לנאצים, מתהיות מי נאצי ומי דומה לנאצים. יש לנו אידיאולוגיות ממאירות משלנו, מייד אין איזראל. אנחנו לא צריכים ייבוא זר. 'סהרונים' ו'חולות' הם נוראים מספיק גם בלי להשוותם לאושוויץ. שיטת המילט גורמת כאן מספיק סבל גם בלי להשוותה לחוקי נירנברג (למרות שאני עצמי נפלתי בהשוואה דומה לפני כמה פוסטים), ההתנחלויות הן איוולת במובן הטוכמני של המילה ועוול היסטורי ממשי גם בלי להגיע ללבנסראום. הגזענות של הרגבדנונים היא שפלה מספיק גם בלי להשוותם לגזענים אחרים. ההשוואות האלה מלמדות יותר על המשווה מאשר על מי שמשווים אותו. זה המקום הקל ללכת אליו. אני יכול להסביר טוב מאוד למה המדיניות של בנט בנוגע למים ברמאללה היא רשעות ואווילות לכשעצמה. איני צריך את היטלר לשם כך. שינוח לו בקבר השחור. לי יש צרות משלי. נפתלי בנט, למשל.

ברטולד ברכט, שהיה אחד מאלו שעזבו, שיצאו חוצץ כנגד המשטר (אבל היה רדיקלי בהרבה ממשגב), כתב "כשהרשע בא כמו גשם נופל, איש אינו צועק עצור". זו אמירה אוניברסלית. אפשר ללכת עם זה. עם ברכט. וזה גם הממתק שלנו להיום. סורביה ג'וני, בביצוע הנהדר של לוטה לניה. בגרמנית שבנט כל כך לא אוהב לשמוע.