הבלוג של אבו אלמוג

עבודתה של ש' לוקחת אותה לעיתים למספר ימים מן הבית. אתמול, לדוגמה היה לילה כזה, והחלטתי לנצל אותו למה שכל גבר שאשתו נעדרת היה מנצל - מרתון 'בית הקלפים'. הסידרה הזו נועדה מלכתחילה לצפייה מרתונית, וכל פרקיה שוחררו ביחד על ידי חברת נטפליקס. אני איש 'יס' כך שהקלטתי את השידור היומי, ואתמול צפיתי בארבעה פרקים ברצף. בדיעבד החלטה אידיוטית כי הלכתי לישון בשתיים, וקמתי, כהרגלי, בחמש. אבל האימפקט של ארבע השעות האלו של פרנק אנדרווד הוא כמעט בלתי ניתן לתיאור, טלוויזיה במיטבה. אבל לא לשם כך התכנסנו כאן.

בעשר וחצי בערך נתן הטלפון שלי את הצלצול של המייל שהתקבל. בשעה הזו זה בדרך כלל ספאם, אבל הטלפון היה לידי אז הצצתי. זה היה מייל מהמנחה בתזה, ד"ר ג', המנטור שלי, שסיפר לי שזה עתה קיבל מייל ממערכת 'פוליטיקה' על יציאת הגיליון ובו מאמרי החדש. 

אצתי רצתי אל המחשב והנה זה שם - "הסדר העדה הדתית במשפט הישראלי כמנגנון של שליטה ומיון אתני". שמחה גדולה ואור גדול בחיי.

דיווחתי לקבוצת הדוקטורנטיות הסודית בפייסבוק - ששמעו ממני המון קיטורים על שלבי הלידה הקשים של המאמר הזה בדיוק - וחזרתי לפרנק אנדרווד. קמתי בבוקר - וזה עדיין שם. לא חלום.

קשה לתאר את התחושה. זה לא המאמר הראשון שלי שמתפרסם, אבל בהחלט החשוב ביותר עד כה. הנושא יהיה מוכר לקוראי הבלוג הזה, כמו גם חלק מהשמות המאוזכרים (במיוחד הערת השוליים המפנה למאמר של סלבוי ז'יז'ק בעמ' 50 למטה, שהייתי חייב להכניס, כי הבנאדם אליל וצריך לתת לו את הכבוד), אבל דרך הצגת הדברים האקדמית אולי תהפוך את הדברים לקשים מעט לקריאה, וגם אין קליפ וידאו עם שיר בסוף. לא מצפה שמישהו כאן יקרא מהתחלה ועד הסוף (אחותי, למשל, שהיא גם הבוס שלי כידוע, ומשפטנית מאוד מפולפלת, לא הגיעה מעולם אל מעבר לעמוד השלישי בשום טקסט אקדמי שכתבתי, ואני לא מאשים אותה).

אז מי שכן מקצועי וקורא את זה - המאמר הזה נותן איזו אסמכתא או ביסוס לכך שהרציונל לשיטת המילט אינו דתי כי אם אתני, זאת אומרת שכל העניין הזה עם בתי הדין הרבניים לא נועד כדי לאמלל את החילונים אלא כדי לשלוט בערבים. אמרתי את זה בכמה וכמה מקומות, ובין היתר היה לי על כך מעין ויכוחון און ליין כאן ממש ובעוד מקומות עם המומחה מספר אחת לדתות בישראל, תומר פרסיקו. אז אם זה נותן עוד לבנת לגו בבניין של מישהו, אז אפשר לקחת את זה עכשיו כאסמכתא, וחוץ מזה בפעם הבאה שמישהו יתווכח איתי אוכל לומר שיש מאמר שהתפרסם ב'פוליטיקה' שזה הירחון המוביל בעניינים האלה בישראל, שתומך ממש בדעה שלי.

אז אני כותב את כל זה כאן רק כדי שתדעו כמה אני שמח.

ואני נורא שמח.