הבלוג של אבו אלמוג

היום נדדו מחשבותי ל-33 ההרוגים בקרב הסאלוקי. אלו שנשלחו כבשר תותחים לאש החיזבאללה כשכבר הוסכם על הפסקת האש, בניסיון לקבל 'תמונת ניצחון' בכושלת במערכות שניהלה מדינת ישראל - מלחמת לבנון השנייה. 

ראש ממשלה מסוגל לקבל החלטה מעין זו. ראש ממשלה צריך לקבל החלטה מעין זו. אבל ראש ממשלה המקבל החלטה מעין זו צריך להיות נקי מכל רבב. צריך להיות אדם שיסתכל למשפחות השכולות בעיניים ויאמר - לא דרשתי מכם שום דבר שאיני דורש מעצמי. 

אולמרט לא היה כזה. גם לפני התפוצצות פרשת טלנסקי היה ברור שהמדובר בסביבה מושחתת ברמות שטרם נודעו. הגנב הירשזון, הנגבי המורשע בקלון, עבריין המין רמון, היוו סביבת עבודה מאוד מפוקפקת. עוד בטרם נודע ברבים השם 'שולה זקן', נחשפה סביבת העבודה הזו בפרשת רמון והנשיקה. התיאור הזוועתי, כיצד זה נכנס רמון אל ישיבת הממשלה, בדרכו נושק בכפייה לחיילת בלשכה, ולאחר מכן, במהלך הישיבה בה הוא מחליט על מלחמה שתביא למותם של מאות ישראלים ואלפי לבנונים, מכניס את פרטי הקצינה עליה כפה את נשיקתו לתוך הטלפון הסלולרי שלו, מראה על השחץ, היהירות וההיבריס בהם התקבלו ההחלטות בחצרו של אולמרט. לא האנשים האלו הם שצריכים היו להחליט על היציאה למלחמה, לא כשידיהם מגואלות בשלמוני טלנסקי (שאכן לא ברור כי נועדו לשימוש פרטי) והולילנד (חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו), ולשונם בכפיית רצונם על חיילות (כאן דווקא יש הרשעה, אבל ללא קלון. עבירת מין שאין קלון בצידה). 

ועתה נחשף הכל. הכל נגלה במערומיו. כל המסיכות הוסרו. הכל נגמר. גם אם יצליח בתעתועים משפטיים להימנע מן הכלא (לזכותו ייאמר שהוא משפטן מוצלח בהרבה, וכפי הנראה מנהל ענייניו בתחכום רב יותר מהנשיא תחתיו שירת, ויש להניח שהצוות המשפטי שלו יעשה כל מה שהוא יכול, והוא יכול הרבה, להמנע מלהכניסו לכלא) הרי שהעמדת הפנים המכובדת של ראש הממשלה בדימוס, מועמד נצחי לראשות הממשלה פעם נוספת, שיבוא 'להציל את המדינה מביבי', האיש שיש לו מה לומר ומה להטיף בשער על המשא ומתן עם הפלסטינים ועל אלוהים יודע מה עוד, כל זה נגמר. בין אם יורשע ובין אם לאו, ברגע שנפתח, להרף עין, החרך למה שאירע בינו ובין זקן, העמדת הפנים הזו תמה. את שארית שנותיו יבלה, כך אני מקווה, גם לאחר סיום ההליכים המשפטיים, בעוד מספר שנים, גם אם יסתיימו בזיכוי מחמת תעלול טכני זה או אחר, כמצורע הגדול של הפוליטיקה הישראלית. כמוכתם. כמי שאין להתקרב אליו. כפאריה.

וכאן אני חייב לומר מילה טובה על ביבי נתניהו. הוא עדיף על אולמרט. בהרבה. ממשלתו פחות מושחתת. סביבת עבודתו האישית בעייתית, אולי בעייתית מאוד, הוא אוהב את החיים הטובים, וגם את אשתו שרה, כפי שמספרים ב'מצב האומה', אבל אין שם מעטפות כסף. הכל גלוי, על פני הדברים, חוקי. חזירי, מקומם, מכוער, אבל לא פלילי. ככל הידוע לי. גם כראש ממשלה הוא טוב יותר. את קציר הדמים של אולמרט במלחמת לבנון השנייה וב'עופרת יצוקה' עדיין לא עבר. אולמרט, השמאלן הגדול, לא פינה ולו התנחלות אחת. לא חתם ולו על הסכם אחד עם הפלסטינים. בשורה התחתונה שלוש שנות כהונתו הביאו שתי מלחמות מדממות, האחת בראשות שותפו העסקי דני חלוץ 'מכה קטנה בכתף', והשנייה לאחר שזה הודח בחרפה, בראשות גבי אשכנזי, שממתין לתורו ביחידת לה"ב 433. יחידה שטרם הכירה אנשי צבא, אבל חצרו הביזנטית של אשכנזי (שהתחרתה בחצר הביזנטית המתחרה של ברק והפסידה) הביאה כבר למעצר של תת אלוף ודובר צה"ל ואלוף משנה, ועוד היד נטויה. אתם שמים לב שאיפה שלא נשים את האצבע בין השנים 2006 - 2009 אנחנו נתקלים בשחיתות פלילית? אצל ביבי אין את זה. והוא שפך פחות דם. סטטיסטית. עקרונית - פחות דם זה יותר טוב. הרבה יותר טוב. 

אז הוא היה ראש ממשלה מושחת ורצחני, הראשון - פרט לרבין שאהרן ברק הוציא לו כרטיס אדום על משהו שאולמרט היה מתבייש להיתפס בו - שנאלץ לפרוש בשל שחיתותו, וזה שבכהונה קצרה וכושלת הצליח לדחוס מה שיותר מבצעים צבאיים, שנודעו בנזק הסביבתי האיום שגרמו.

אז? אז למה אנחנו בוחרים את האנשים האלה פעם אחר פעם? למה אנחנו מסתפקים במועט? מה הייתה התאונה ההיסטורית שהביאה את אהוד אולמרט ותאומתו הסיאמית שולה זקן לעמדת הכוח הזו? למה אנחנו לא דורשים ממנהיגינו צניעות ודוגמה אישית כשם שדרשנו מהם בעבר? למה אנחנו בוחרים את הראוותנים שבמושחתים, ממליכים אותם עלינו, ולאחר מכן, בריטואל מפחיד, מורידים אותם מאיגרא רמה לבירא עמיקתא במשפטים פומביים? מה קרה לנו? 

בפעם הבאה שנמליך עלינו מלך (לאחר שייגמר עידן הביבי, שכידוע אין לו מתחרים) נזכור את הרגע בו החליט אולמרט לשלוח את אותם 33 אנשים אל מותם. נשאל את עצמנו האם הבנאדם שאנו בוחרים ראוי לעשות את ההכרעות האלו. האם הוא נקי כפיים וטהור לבב, או שמא זכאי מחמת הספק, או אפילו מורשע בדין.

ולקינוח -