הבלוג של אבו אלמוג

הידיעה האיומה שישראבלוג עומד להיסגר לא הפתיעה אף אחד. היה ברור שהמשבר בתקשורת הישראלית יגיע גם לכאן, ושאם קברניטי קונגלומרט התקשורת 'עמותת ישראבלוג' רוצים לקצץ משהו, זה המקום הקל.

עם היוודע הידיעה, מיהרתי ופירסמתי את הפוסט של מריאט, גם בפייסבוק וגם בטוויטר. עוקבי הטוויטר שלי, שהם משום מה חבר'ה מתוחכמים יותר מבחינה טכנולוגית מאשר חברי הפייסבוק שלי הגיבו בטענות על האיכות הטכנית של הבלוג (קשה לקרוא בסלולרי) והציעו לסייע לי לעבור לוורדפרס או לטאמבלר. כמעט והתפתיתי. אני אחד מכותבי ה'טרקלין' בוורדפרס. בכל פרמטר טכני הפלטפורמה שם עדיפה על ישראבלוג. אז למה להציל את ישראבלוג? אני רוצה שאנשים יוכלו לקרוא אותי בקלות בסלולרי. 

לא אדבר על כך שסביר להניח שהפלטפורמה מחזיקה את עצמה מבחינה כספית. על צד התוכן יש כאן עובדת אחת מסורה, ומה כבר יכולה להיות המשכורת שלה. כל היתר זה תוכן קוראים, הצורה הזולה ביותר (והאיכותית ביותר) של תוכן באתר אינטרנט. על צד החומרה יש פלטפורמת אינטרנט - כאמור לא מאוד מתוחכמת - ששודרגה בפעם האחרונה לפני כמה שנים, ומן הסתם דורשת איזה תחזוקה מינימלית (מוכן להתערב שיש מישהו בנענע שמקדיש לזה עשר דקות בחודש, בין הפסקת קפה להפסקת פייסבוק). מה זה לעומת באנר רץ בעשרות אלפי בלוגים עם מאות אלפי קוראים, שמבשר על הנחה של 15% ב'אגד פאן'? זה שווה די הרבה כסף, ואיך אני יודע? כי במהלך השנים שאני כאן קיבלתי פניות רבות ממפרסמים שרצו שאשתיל תכנים - וואלה אתמול שתיתי קוקה קולה. היה סבבה אגוזים - שלהם בבלוג שלי תמורת תשלום בכסף או בשווה כסף (יוצא עכשיו להתניע את האופנוע החדש שלי. תיכף אשוב). אם יקצצו, זה לא מה שישאיר את עמותת ישראבלוג על הרגליים.

לא אדבר על היתרון שיש להם בחשיפה של דפים אחרים לקהל שלא היה מגיע אליהם בדרך כלל. כאילו תגידו, בעולם של ויינט, איזה סיבה יש לי להגיע לדף של חדשות עמותת ישראבלוג אלמלא עניין אותי תוכן שמגיע מכאן לשם? זה לכשעצמו שווה לכם כסף, לא? ודרך אגב, חמודים שלי, בכל פעם שתוכן שלי הגיע לשם, זה תוכן איכותי שקיבלתם בחינם (אני אסיר תודה על כך שאתם מאפשרים לי להתבטא, וגם מאוד שמחתי על החשיפה, אבל שורה תחתונה זה שימוש בטקסט שלי, שבדרך כלל כרוך בתשלום...), לא שווה לכם משהו?

לא אדבר על היתרון האדיר שיש לי, כבלוגר, בקידום שהאתר הזה נותן לי. זה לא מעניין אותם. יש לי מאגר של כמה עשרות עד כמה מאות קוראים קבועים, שמגיעים לכאן בכל מקרה אחת לכמה זמן. גם הכלים המינימליים שנותנים לי למעקב אחריהם כאן, מראים שזה הגרעין הקשה. אם אני רוצה לפרוץ אותו, יש לי אפשרות להיות יותר אגרסיבי בפירסום הבלוג בעצמי (כמו למשל להיות פחות בררן בבקשות חברות בפייסבוק, להסכים לכל אחד ולפרסם את הבלוג, או להיות פעיל יותר בטוויטר) או להסתמך על הקידום הנהדר שעושים לי כאן, ב'המלצות' בעמוד הראשי ובעמוד חדשות עמותת ישראבלוג. מגיעים אלי משם אלפי קוראים, חלקם נשארים. אבל, כאמור, זה לא משהו שיכול לעניין אותם. 

אדבר על דבר אחד - על חופש הביטוי. בעולם של 'ישראל היום' יש חשיבות רבה מאוד לכל מקום שמפרסם תוכן עצמאי. לכל כלי תקשורת. סגירתו של אחד כזה הוא מכה לדמוקרטיה. יש לכם, אדונים נכבדים מעמותת ישראבלוג, אחריות לכך, כפורטל אינטרנט מוביל. הכספים שאתם מרוויחים באים עם אחריות. קחו אותה. חופש הדיבור, במציאות קפיטליסטית ניאו ליברלית, הוא זכות שניתנת לבעלי העוצמה והכסף. העמדת פלטפורמה לביטוי חופשי שכל אחד יכול להביע בה את דעתו בחינם, אינה עניין של מה בכך. היא מעשה נדיר של אזרחות טובה. המעשה הזה נעשה בלי הגבלות - הבלוג שלי מפרסם דעות שאפשר להגדיר כ'שמאל קיצוני'. ראיתי כאן בלוגים שמפרסמים כל סוג של דעה או מצב אנושי - בלוגים מימין, משמאל וממרכז. החופש המוחלט הזה אינו מובן מאליו. הוא יקר והוא חשוב. אם יסגרו את ישראבלוג יסתמו לרבים מאוד את הפה. נכון, הם יוכלו לעבור לוורדפרס או לטאמבלר או לתפוז, אבל אז איבדנו עוד רכיב חשוב - את רכיב הקהילה. אני בטוח שהבלוג שלי בוורדפרס יקבל עוד קוראים, אם בשל השיפור הטכני שיחול בו, והאפשרויות הנרחבות יותר שיעמדו בפני, ואם בשל כך שזה יאלץ אותי לעשות את המאמץ הפירסומי. אבל הקוראים האלו יהיו מסוג מאוד מאוד מסויים. שמאלנים דעתנים ואקדמאים כמותי. לא אפגוש שם את האנשים הנהדרים מכל שכבות החברה שאני פוגש כאן, והשיח בינינו, שהוא חלק נכבד מאוד מהבלוג, אם לא העיקר שבו, יהיה עקר. זה יהיה שיח פנימי של שמאלנים מכורים. נורא מעניין וטוב לראות את ההשתקפות שלך במראה. אבל לא יוצא מזה שום דבר. אני אוהב לחשוב שאני מעשיר את העולם של שכני הבלוגרים כשם שהם מעשירים את העולם שלי. אם יסגרו את ישראבלוג זה לא יקרה.

אז קהילה של אנשים המתבטאים בצורה חופשית היא דבר שצריך להילחם כדי להחזיק בחיים. שצריך להיות מעל לשיקולים כלכליים. שצריך לחשוב טוב טוב מאיפה מקצצים במקומות אחרים - אם צריך לקצץ - ולא לגעת בה לרעה. הניחוש שלי הוא שהעלות השנתית של ישראבלוג שווה לתקציב הליפ גלוס של 'היפה והחנון' בפרק אחד. תתחילו שם.

מה עושים? מחזיקים אצבעות למריאט. מפרסמים את הפוסט הזה ודומיו בכל מקום אפשרי. עוקבים אחרי מה שקורה. מצטרפים לפרוייקטים כמו 'פרויקט צילום מצילים את ישראבלוג'. חותמים על העצומה באינטרנט. ומקווים לטוב. לא תסתמו לנו את הפה. זה לא טוב לנו, אבל גם לא לכם, ובמיוחד לא לחברה הישראלית, שאתם חלק ממנה.