לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אבו אלמוג


Dum spiro - spero

Avatarכינוי: 

בן: 57



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2014    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

5/2014

בר יוחאי, נמשחת, אשריך!


נעים להכיר, יסמין חיאכ,  הערביה הנוצרית הראשונה שהוסמכה כקצינה בצה"ל. זאת אומרת, זה לפי צה"ל. מה שאני מפנה אליו זה דף הפייסבוק הרשמי של צה"ל, שפירסם את התמונה ובו הגיבה קרוליין רחמן שקדמה לה בדרגת הסג"מ, אבל למה לא לפרגן? גם השנייה זה סבבה. על פי התמונה יסמין היא צעירה נאה, בעלת חיוך קורן, הגאה במדיה. התגובות לפוסט הזה היו, איך לומר, קצת פחות מתלהבות.

 

מסתבר שגם המעודדים בעדה הנוצרית את שירות בניה ובנותיה בצה"ל, וגם אלו שהגיבו בפוסט אינם מבינים את האמת הפשוטה שמדובר במנגנון מילטי של הפרד ומשול שנועד מצד אחד להפשיטם מזהותם הפלסטינית, ומצד שני לשמור עליהם במעמד של אזרחים סוג ב' כיאה לערבים, וכך אני צופה לגב' חיאכ בעלת המראה המצודד אך הערבי בעליל, עתיד נהדר בתורי הבידוק בנתב"ג, כשהיא מסבירה שהיא הייתה קצינה בצה"ל, באמת. אבל אי אפשר לצפות שכולם יקראו את איאן לוסטיק, נכון? אז באמת אנשים לוקחים את זה קדימה, ואומרים וואו, עכשיו הם משרתים בצה"ל ועוד מעט יהיה להם שוויון זכויות. אז ערבי, אפילו שהוא מתחפש לנאמן הוא כזה הטוב שבנחשים רצוץ את ראשו, ואין כמו דף הפייסבוק של צה"ל כדי להפגין את זה. וכך ידידי, דובי קננגיסר (חבר פייסבוק אבל אנחנו מחליפים תגובות פה ושם כבר שנים. בחור נהדר ורץ פעם לבחירות במפלגת העבודה יחד עם יוני קלינגר וכשל) אסף כמה תגובות משעשעות מבין מאות התגובות שם, אבל אתם מוזמנים לדפדף בעצמכם. יש המון פרגון, נכון, אבל אני מדפדף ולא צריך להתאמץ - "ערבי נשאר ערבי והארץ הזאת ליהודים.", "מעט זהירות לא תזיק, כבדהו וחשדהו", "אוי ואבוי שיהודים מפרגנים לדבר כזה שהיא ערביה, ארץ ישראל לעם ישראל", "לערבים אין מקום בישראל", "לא מאמינה באף אחד מכם כולכם חותרים לקחת את המדינה שלנו".. להמשיך? זה ממשיך ככה חמש מאות תגובות. כאמור, לא כל החמש מאות שליליות, אבל אחוז הגזענים הכהניסטים המרימים ראשם הוא גדול (חייב להכניס תגובה משעשעת אחת. אחת המגיבות הגזעניות טענה שהיא 'עובדת את בורא עולם'. בתגובה השיב לה מישהו 'אז תתפטרי'.)

 

מה היה לנו? אפליה, גזענות, שנאה, הפרד ומשול. הפתרון? הד'אהריזם בגירסתו הדיאלקטית.

 

היום, ל"ג בעומר, הוא יום חגם של הד'אהריסטים. החג האמיתי שלנו הוא אותו פורים שני בו הביס ד'אהר בגבורתו את חילות הסולטן בשערי טבריה, כשהוא נעזר ביהודי העיר. אבל בל"ג בעומר נהגה רעיון המדינה הד'אהריסטית, כאשר הח"מ, כשראה את שיירות האוטובוסים העולות צפונה, חשב על סגירת הגבול אי שם בצומת ואדי ע'ארה, וגביית 'אגרת השתטחות' מכל אחד שרוצה להגיע למירון, שתוכל לפרנס ממלכה שלמה של מגדלי זעתר רב תרבותיים בצפון.

 

כן, היום זה היום המאוס הזה שכל הכבישים פקוקים. עקרונית אני מתחיל במחוזי חיפה, ולא צפויות בעיות - וגם לקחתי מקדם היסטריה של חצי שעה ביציאה - אבל הדרך חזרה צפויה להיות סיוט. 

 

ד'אהריזם זה מהו? אתן כאן תמצית לקוראים החדשים, וביניהן ש' א' שממש שאלה אותי מי הדמות הערבית הזו שאני כותב עליה כל הזמן. בשתי מילים הד'אהריזם הוא אידיאולוגיה ספרטיסטית גלילית המבוססת על משנתו של ד'אהר אל עומר, שליט הגליל במאה ה-18. עיקריו של הד'אהריזם הוא סגירת הגליל והפיכתו לסולטנות חוקתית נוסח האימפריה האוסטרו הונגרית, שבה ישררו השלום והאחווה בין הלאומים על בסיס של שוויון, והתנגדות לכל כוח חיצוני כופה, כשם שבצבאו של ד'אהר לחמו יהודים, נוצרים ומוסלמים יחד כנגד השער הנעלה מקושטא. מדינת הגליל תקויים כלכלית מ'אגרת ההשתטחות' והמונופול כמעט שיש לנו על קברות קדושים, ומבית הדין העולמי לנישואים ללא מילט וגירושים ללא אשם שיוקם בצפת. אנחנו צנועים בדרישותינו הכלכליות וגם מחירי הדיור אצלנו לא בשמיים. אה... ועכו היא בתחומי הסולטנות, כך שנוכל היטב להיעזר בנסיונה הצבאי של הקצינה הראשונה (?) הנוצרית בצה"ל. למה לא? 

 

למי שעדיין מהסס, חבר הביא בפני את המאמר הזה על 'משכב זכר בחברה היהודית העות'מאנית'  המביא בין היתר את סיפורו של אנדרוני פאצ'ל ביי, שהיה נכדו של ד'אהר וחי חיים נורא מעניינים באיסטנבול, ואף כתב את 'ספר הנערים היפים, החביבים'. אמנם בסולטנות גיל ההסכמה הוא 17, כך שיצטרך להתאפק קצת עם הנערים, אבל מסתבר שהד'אהריזם הוא גם גיי פרנדלי! חשוב ביותר. בואו בהמוניכם. ואם אתם ממש ממש מפקפקים, אז יער הגאווה הוא גם בתחומי הסולטנות, וגם על עלייה לרגל לשם (מנהג שיש מחברי הגאים באזור המרכז שנוהגים בו) בכוונתנו לגבות 'אגרת השתטחות' גם מבאי היער. דרך אגב המאמר הזה הוא פנינה אמיתית ואני שובר את הראש כבר כמה ימים איך להכניס אותו לביבליוגרפיה של הדוקטורט. 

 

ליהגנו מספיק. האמת היא שצפוי יום קשה ומאוס, של נהיגה עצבנית. לו הייתי באמסטרדם, טנז'יר או אדינבורו! ולו רק ליום אחד. ולו ריד מסכים איתי.

 

 

 

נכתב על ידי , 18/5/2014 07:20  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבו אלמוג ב-18/5/2014 18:06



121,471
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבו אלמוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבו אלמוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)