הבלוג של אבו אלמוג

עוד פוסט שרובו עדכונים ושוטף, וזרם תודעה בלתי נסבל, אבל יש שם לקראת הסוף הודעה חשובה, אז כדאי לקרוא:

* המשפט המבויים אתמול היה נהדר. ארבע הסטודנטיות שלי (שלוש וסטודנט בעצם) נתנו הופעה נהדרת, ועמדו בחקירות צולבות של לא פחות מטובה שטרסברג כהן אימת בית המשפט העליון לדורותיו. היה דיסקו. 

* וכאילו לא חסר לי צרות מהסוג הזה בחיים לקחתי מייד על עצמי את אירגון כנס הדוקטורנטים בנובמבר. עוד תשמעו על זה.

* עוד חודש בדיוק אני בטלץ'. מסביר שם לגויים על הרצל. הם יסבירו לי על מסריק. כנס אקדמי כזה. בהתחלה חשבתי שזה בברנו. אחרי כן הסתבר שזה בטלץ' שזה עיירה כזו מקסימה מימי הביניים עם 6000 תושבים. משכנים אותנו במנזר ישועי.

* וזה נופל בול על הגמר של המונדיאל. אבל אני בטוח שיימצא הפאב בו ישודר המשחק ואוכל לראות אותו על בירה צ'כית נהדרת.

* מה רע?

* קורא את הביוגרפיה של פוקו. היה מין יריד כזה באוניברסיטה שכל ספרי ידיעות אחרונות ואחוזת בית בעשרים שקל. זה הדבר היחיד שמצאתי שמאוד רציתי. מדהים לחשוב כמה אני לא מתחבר לאיש הזה. זו ביוגרפיה בלי רגע אחד של חסד. אני בטוח שאם הייתי מכיר אותו בחיים האישיים הייתי שומר ממנו מרחק. יש ביוגרפיות שקראתי שמאוד התחברתי בכל רמה לגיבור שלהן. פרויד למשל. את פוקו אני לא סובל מהרגע הראשון. שום דבר שהאיש הזה אמר או עשה לא מוצא חן בעיני.

* ובכל אופן - ברגע שאני קורא משפט כמו "השאלה בספר הזה היא של המרחב, של השפה ושל המוות, היא שאלה של המבט" אני מתאהב בו מחדש. 

* התזה שלו בדוקטורט הייתה ניתוח של "אנתרופולוגיה מנקודת ראות מעשית" של קאנט. אני לא יכול לחשוב על שני אישים שונים יותר בחייהם ובהגותם, ובכל אופן, לרגע אחד הם נפגשו. לא מאמם?

* התזה שלי מתרכזת כרגע בחוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלימיים הדתיים מיום 25 תשרין אלאוול (אוקטובר) שנת 1333 (1917). ההרצאות האלה שאני לוקח במשפט מוסלמי הפכו את מה שנראה בהתחלה כתיאוריה פשוטה ואלגנטית לנחש עקלתון חמקמק ופתלתל המנכס לעצמו משהו מלשונה הרמה של המג'לה - "לעולם יהא מורא שמיים על השופט, שכן שם הוא עתיד ליתן את הדין על מעשיו בבית הדין". רחמת אללה וברכתוהום!

* המפגש בין פוקו והמג'לה הוא נפיץ ובעל פוטנציאל יותר מהמפגש בין קאנט לפוקו, בהינתן תמיכתו של פוקו במהפכה האיסלאמית באיראן. כרגע אלו שני הפרקים שכתובים אצלי. מעין הערה אפיסטמולוגית שנעה בין הגנאלוגיה הפוסט מודרנית הפרועה של פוקו, ובין הגנאלוגיה הזהירה, השמרנית כמעט של סקינר (וברוחה העדינה של המנחה שלי מאמצת ללא סייג את האחרונה) ומייד לאחריה סקירה גנאלוגית של מושג 'המעמד האישי' המסתמכת מאוד על השיעורים בדין השרעי. הטקסט שמחבר בין שתיהן טרם נכתב.

* בשבת אני מתחיל לכתוב אותו.

* את הספר על פוקו קניתי באוניברסיטה בשתיים בערך ביום חמישי. ופתאום מתחילים כל מיני טלפונים וצלצולים ואסמסים. מסתבר שהייתה תכנית ברשת ב' ואורן נהרי אמר עלי שאני אחד מסופרי המתח הטובים בארץ (יחד עם ליעד שהם, אמנון ז'קונט ודרור משעני, ששניים מהם חברים לא רעים שלי).

* כבוד!!!!

* אז מי שרוצה לפגוש את סופר המתח המוביל, וכמובן לרכוש את ספרו החדש - יחסית - והמאמם - אבסולוטית - 'תגובת שרשרת' אז אני בדוכן של סלע ספרים בכיכר רבין ביום רביעי בשבע וחצי.

* תבואו. לפני שנתיים באו מלא קוראים של הבלוג וכל מיני שמות הפכו פתאום לפרצופים ואחרי כן אפילו לחברים. זה כיף גם לי וגם לכם.

* אפשר לקשקש קצת כשאתם באים. לא חייבים על פוקו. אני די קולט שרק אני מתעניין כאן בעניינים האלה.

* כמו הבת שלי למשל. היום הייתה לה מתכונת בהיסטוריה, והיא טענה ששאלו אותה על 'קומיסר' וזו מילה שהיא לא הכירה ולא מצאה בחומר הלימוד, אבל ניחשה לא רע שזה משהו שקשור בקומוניסטים.

* מה קומוניסטים? צבעונים, אחינו, צבעונים! בכל אשמה החבריה. איבדנו כל אשר יקר היה ולא יחזור עוד לעולם!

* ואניה הו ואניה הו ואניה, קח אותי למלחמה, אתה תהיה לקומיסר אדום ואני לאחות רחמניה.

* שלחתי לה את זה בווצאפ (כמובן שאחרי הבחינה...) ואחרי כן חשבתי שזה לא קל להיות הבת שלי, ושאין שום סיבה שהיא תדע מה זה קומיסר, או תכיר את 'צבעונים', ושכבר כמה שנים אני עושה לה עוול.

* בכל אופן יופי של קליפ. כל מיני סוגים של איקונוגרפיה סובייטית, ואני די אוהב. אז שיהיה בסבבה. הבחורה ב 1:17 די שווה, למרות שסך הכל היא נראית לי איזה סוג של פורנוגרפיה מערבית, ולא משהו אותנטי מאמא רוסיה. תיהנו. שבוע טוב.