הבלוג של אבו אלמוג

הפחתי בהרבה את תדירות הפוסטים, גם כי מצב הרוח לא מי יודע מה, בקטע של המדינה הולכת לעזאזל וכולם הורגים אחד את השני, וגם כי אני מאוד עסוק ועמוס. לקחתי על עצמי מיליון מחויבויות בעבודה ובלימודים ומתקשה מאוד להרים את הראש מעל פני המים.

ב-13 ביולי שזה עוד שבוע ויומיים אני יוצא לסמינר דוקטורנטים על הרצל בצ'כיה. סיפרתי על זה לפני כמה וכמה חודשים, אבל עכשיו זה קורה. זה יהיה בעיירה שנקראת טלץ', ויהיה ממש יופי לפי התכנית (לא שכחו לארגן צפייה מאורגנת בגמר המונדיאל ביום פתיחת הכנס... למרות שלפי רשימת המשתתפים אין שם אף נציג למישהו שהארץ שלו משתתפת במונדיאל. אנחנו ישראלים, צ'כים והונגרים.) אז אני מתחיל להתארגן וכאלה. אני כבר מריח את אווירה המתוק של צ'כיה, וסך הכל כנס מעניין, ואם מישהו באמת רוצה לדעת מה הקשר בין הרצל לבאהים, או משהו על הלאומיות בסין (שתי הרצאות מתוך עשר הרצאות שניתנות שם) אז אפשר לשאול אותי אחרי 18 בחודש. ההרצאה שלי עוסקת בנושא 'מה יכולים הישראלים ללמוד מהניסיון הצ'כי' בעניינים של לאומיות ואיך הם הסתדרו או לא הסתדרו עם הסלובקים וכאלה, אבל ייתכן שאני אאבד בטעות את ההרצאה ששלחתי מראש ואדבר שעה שלמה על איזה אחד, DAHER AL-OMAR  שזה שם שאני די סגור שאף אחד מהצ'כים וההונגרים לא שמע עליו וגם בטח לא הישראלים, אולי חוץ מהבחור שמדבר על הרצל והבאהים, שהוא די מומחה להיסטוריה של חיפה. עם המבטא שלי באנגלית אף אחד בטח לא ישים לב על מה אני מדבר. אבל עשיתי מצגת פאואר פוינט נחמדה עם תמונה מאוד יפה של דגלי ישראל וצ'כיה בתור רקע.

אז ככה. פעם בשבעים שנה בערך ניל יאנג מגיע לארץ להופיע ואני לא שם. זה רע מאוד ואני ממש נוזף בניל שלא היה יכול לחכות יום יומיים עם ההופעה וחייב לקבוע אותה יום לפני שאני חוזר. בתור עונש אני לא אשים את הארט אוף גולד כממתק, למרות שממש בא לי.

ועוד משהו, מין הוראת קבע לקוראים, איך להסתדר בלעדי - אם המטומטמים השולטים בנו יחליטו לפתוח באיזה מלחמה, בדרום, בצפון או במזרח - לא שולל שום אפשרות על הסף, פשוט תקראו פוסטים ישנים שלי מעמוד ענן, כי אני בטח לא אייצר חדשים כי אני מאוד אהיה עסוק בלשמוע את ההרצאות בכנס ואדחה את כל היזע והדמעות המזרח תיכוניות האלה לרגע שהטיסה תנחת שוב בנתב"ג.

אה... ואם מישהו יודע איזה סוג של חיבור לחשמל יש להם בצ'כיה שיכתוב כאן, כי עברו בערך שלוש עשרה שנים מאז הביקור האחרון שלי בפראג ואני לא זוכר.

בטח אכתוב כאן שוב בשבוע הבא. נראה לי. זו לא פרידה וכאלה, סתם הצהרת כוונות. והיי, אולי אצליח לתפוס את המלחמה ו/או הרצח הגזעני המזעזע ו/או הפיגוע הנורא עוד לפני שאצא ולכתוב עליו. אי אפשר לדעת. ויש למה לחכות.

היום פרשת בלק ואני דורש. בלק בחור נחמד עם כל המה טובו, ואפשר להגיע גם לעגנון ולתמול שלשום עם כל מיני מדרשי שמות, ואתון מדברת זה בכלל להיט מימי בלק ועד שרק, אבל אני הולך לדבר על פינחס. את הנזק שהבנאדם הזה עשה לעם שלנו במכת רומח אחת, אלף אירגוני חמאס לא יעשו. ופייר, פינחס, לא חראם על המדיינית? מי שיגיע היום לתפילה יכול לצפות לדרשה שכולה חזיז ורעם.

וזאת הממתק - אנטה לנגרובה שזכתה בכוכב נולד הצ'כי, ודי בצדק לפי הקליפ הזה, למרות שאי אפשר לדעת איך היו המתחרים, ואולי גם הם היו שווים כמו אנטה. אבל נשמה כמו שירי מימון אין ולא יהיה גם לצ'כים. נכון? נכון? נכון?

אז שבוע טוב לכולם, וכמובן, עדיין - לא יועיל לא יזיק - בקטע של ראבק תפסיקו לירות אחד על השני ו/או תגיד להם שיפסיקו - איש איש לפי אמונתו ו/או חוסר אמונתו - פרוש סוכת שלום, על זרע ישמעאל בן הגר ועל בני יצחק בן שרה, ואמרו אמן.