הבלוג של אבו אלמוג

יוצא עכשיו לעבודה. טמקא מבשר לי על מהומות בשפרעם, בעראבה ובנצרת. אתמול נסעתי כרגיל. רק חשבתי פעמיים אם לתדלק בכפר מנדא, ובסוף סחבתי עד דור אלון בצומת יובלים. הבעלות וכל העובדים ממשפחה בסח'נין אבל זו טריטוריה יהודית יחסית. אכן, עולם חדש אמיץ!

אני רואה את זה קורה ואזלה ידי. אני רוצה להתקשר לס' שהיה לי כאח, שעברנו ביחד כל מה שאפשר לעבור מ-1996 כשפגשתי אותו לראשונה. או לז' שהבת שלו הייתה לתקופה קצרה החברה הכי טובה של אלמוג. אבל אני יודע שכמוני, גם ס' וגם ז' לא מעודדים את האלימות. הם לא אלו שישרפו צמיגים, שיזרקו אבנים על מכוניות, כשם שאני אינני כזה. גם הם יסבלו כשזה יבוא, ואולי יסבלו יותר. ואז אני מבין שאם גם אני וגם ס' וגם ז' נחזיק את עצמנו ואת הסביבה הקרובה שלנו, ונשמור על עצמנו ועל סביבתנו מלהידרדר למקומות שאסור להידרדר, אז אולי בסופו של דבר הכל יהיה טוב.

יהיה טוב? שום דבר לא יהיה טוב יותר. מה שלא האמנתי שיכול בכלל לקרות קרה. לא בגלל 'יהודים'. אלו מסוגלים להכל כשם שערבים מסוגלים להכל. בגלל האופן הנורא, הסתמי, שזה אירע. לחטוף ילד ולשרוף אותו. דבר כזה לא היה כאן. זה לוקח את הסכסוך למקום שהוא לא היה בו. לשני מקומות - אל מעבר לקו הירוק הלא קיים, כסכסוך בין 'יהודים' ו'ערבים' ולא בין 'ישראל' ל'חמאס', ואל תהומות של אכזריות שאי אפשר לצאת מהם. אז טוב לא יהיה. אבל אפשר לנסות ולשמור על השרידים של השפיות, של החברות, של מה שהיה, כמו אדם שמציל פריט אחד, אהוב, מביתו העולה באש. כמו האם משועפאת שממש מוציאה ממכונית הרוצחים, בכוח, את בנה בן התשע שכמעט נחטף.

ומה הלאה? צפוי לנו סיבוב נוסף, ונהדר, בדרום, עם עוד מוות נוסף. כי כשם ש'עופרת יצוקה' הפסיק את הטרור לנצח נצחים, ו'עמוד ענן' הכרית את הטרור לתמיד והכניע את החמאס, כך גם הסיבוב הנוסף - עוד מוות שלאחריו עוד קצת מוות בתיבול של עוד מוות, ואז נרגעים שנה שנתיים עד המוות הבא. יש לך רעיון יותר טוב? כן. כמה. כי זה, כנראה, לא עובד. 

אופטימי? בטח! אני אופטימי שאגיע לעבודה למרות שאני מתכנן לעבור דרך הכביש הראשי הסמוך לכפר מנדא. מאוד אופטימי שאחזור. אופטימי שאני והאהובים עלי יחיו לראות את היום הבא, וזה הכי חשוב, אם כי מתחיל להיות לא ברור מאליו.

אז הנה הארט אוף גולד של ניל יאנג. אני כבר לא כועס עליו שהוא מופיע כשאני בצ'כיה בשבוע הבא. הוא סגר את זה מראש עם שוקי וייס ושוקי לא טרח לתאם איתי. אני בטוח שהוא לא התכוון. אני סולח ומוחל. 

והעיקר - ופרוש סוכת שלום, על זרע ישמעאל בן הגר ועל בני יצחק בן שרה, ואמרו אמן.