הבלוג של אבו אלמוג

אפילו לא לשנייה, וטוב שיש את בנצי גופשטיין והחבר'ה הנהדרים האלה מ'להב"ה' ששומרים על העניינים. כאילו לאן נגיע אם ואגינות יהודיות כשרות תחוללנה על ידי אברי מין ערלים? טוב, ערבים הם לא ערלים בדרך כלל אבל העקרון ברור.

אז היום יש את החתונה של מחמוד ומורל, ובאמת מזל טוב, וכל הכבוד ובסבבה. עולים מזה מיליון נושאים (כמו איך מתאפשרת פעולתו של ארגון גזעני שבינתיים הולך וכובש את הרחוב, בירושלים, לפחות, ומתי מישהו יבין שיש כאן משהו ממש ממש לא טוב ולא נעים, וישים לזה סוף ואם אז לא יהיה כבר מאוחר מדי) אבל אנחנו חוזרים לנושא האהוב עלי - הסדר העדה הדתית, ומי שלא בא לו, שלא יקרא.

אז ככה - יש ישראל הרשמית, ויש ישראל החוקית. ישראל הרשמית, שזה נשיא המדינה, מברכים, ומגנים, ועושים כל מה שהם יכולים, כי באמת גזענות זה לא בסבבה, ויש הוד והדר ביתרי, ושם ירווה לו בשפע ואושר בן ערב בן נצרת ובני. ושאפו ריבלין עד עכשיו הצדקת את הבחירה שלך, אבל זה רק ההתחלה. אבל יש את ישראל החוקית, שזה ספר החוקים שלנו. והוא אשקרה קובע שיהודיה לא יכולה להתחתן עם ערבי. באמת! סעיפים 47 עד 55 לדבר המלך במועצתו. ילדים, זה חומר חזק, לא לקרוא בלי השגחת מבוגר. אז בנצי, חמוד, אתה לא לבד. החוק איתך. תפגין בסבבה. האמת שמי שצריך להפגין זה אני, בקטע שימחקו את התועבה הזו מספר החוקים שלנו, אבל זה לא יקרה, כי סך הכל נראה לי שהעם עם בנצי ולא איתי. אחרת אין הסבר לכך שהתועבה הזו נמצאת אצלנו כבר מ-1922 ואף אחד לא עושה עם זה כלום, אלא להיפך, זה הסעיפים הכי קדושים בספר החוקים, וכשכל דבר המלך הזה כבר נהפך על הראש מאה פעמים, וכל מיני סעיפים בוטלו, זה עדיין עומד שם כמו שצריך, ולא נראה שזה הולך לאף מקום בקרוב.

במקרה של מחמוד ומורל הבנתי שהבחורה התאסלמה, כדי לאפשר את הנישואים, כך שלמעשה אין מניעה חוקית. אבל אני מניח שמרבית קוראי הפוסט הזה מסכימים שצריכה להיות אפשרות להתחתן גם בין בני דתות שונות מבלי שאחד ימיר את דתו לדת של השני, נכון? ומי שלא שיעמוד בצד ויתבייש. כן, אני נוזף בקוראי, אבל זה כלום לעומת הנזיפה של האלילה חנה ארנדט (לא משכה את ידה מהערל, ונתנה דוגמה אישית. האמת, אני מבין אותה. פילוסופים עושים את זה יותר טוב, ואם כבר פילוסופים אז היא לקחה את זה למקום הכי גבוה והלכה על היידגר, שהוא באמת הטופ שבטופ למרות שהייתה לו את הנפילה הקטנה עם הנאציזם, אבל זה כבר סיפור אחר.) בספר אייכמן בירושלים (עמ' 16, תרגם מאנגלית אריה אוריאל, הוצאת בבל) - הסכיתו ושמעו:

"היה משהו עוצר נשימה בתמימות שבה גינתה התביעה את חוקי נירנברג הידועים לשמצה משנת 1935, אשר אסרו נישואי תערובת ומגע מיני בין יהודים לגרמנים. אלה מבין העיתונאים שהכירו את הנושא היו מודעים היטב לאירוניה שבדבר, אבל לא הזכירו זאת בדיווחיהם. זה לא הזמן המתאים, הם סברו, למנות בפני היהודים את הליקויים בחוקיה ובמוסדותיה של מדינתם." 

מעניין מה חנה הייתה אומרת על הפגנה סוערת של ארגון ימין קיצוני אל מול חתונה של יהודיה ומי שאינו יהודי. אולי 'נעים להיזכר'? אולי 'אמרתי לכם'? 

בקטע של 'אמרתי לכם', זו לא הפעם הראשונה שאני מביא כאן את הקטע של ארנדט, וגם האמירה שהחוק בישראל הולך עם הגופמנים לא חדשה לקוראי הבלוג, אבל אני לא מתייאש. זו האמת שלי, ואומר אותה שוב ושוב. והיי, ב'אייכמן בירושלים' זה עוד הקטע הפחות מרושע ויותר אוהד כלפי מדינת ישראל. לא חסכה מאיתנו את שבטה, חנה, אללה ירחמה. יש לי המון הארות חנה ארנדט בזמן האחרון, מאז שביליתי נסיעה שלמה לצ'כיה בחברת המומחית מס' 1 לאדולף אייכמן בעולם, פרופסור חנה יבלונקה. וזה גם הביא אותי לראות את זה שאם יש לכם שעה פנויה, ויכולים לשמוע גרמנית עם דיבוב לאנגלית זו פחות או יותר השעה הכי מרתקת שיש בכלל ביוטיוב (אבל אמאל'ה, כמה האישה הזאת מעשנת! אפשר למות מעישון פאסיבי רק מלראות את הקליפ), אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד, וזה יקרה כשאעבד את העניין למשנה סדורה, וגם כשלא אצטרך להגיב על ענייני השעה.

נסיים במשהו קטן וחמוד. מחמוד, מורל, הרבה הרבה מזל טוב. אבל בעצם, למה לכם? תקשיבו לז'ורז' בראסנס. עדיין לא מאוחר... אבל אם לא השתכנעתם, תתחתנו, בסבבה. ברכותי ביום חגכם!