הבלוג של אבו אלמוג

שנת הלימודים נפתחת מחר!

עקרונית לגבי זה מתבטא בזה שאני עושה את הסמסטר האחרון מתוך שלושה בסמינר הדוקטורנטים, שזה להיפגש עם כל יתר הדוקטורנטים לשלוש שעות אחת לשבועיים וכל פעם מישהו נותן שעה וחצי דיבורים על הדוקטורט שהוא כותב. אני מאוד נהנה מזה כי זו אווירה ממש נהדרת ואנשים ממש חכמים, ומעבירה את זה ש' א' שאני עוזר מחקר שלה ונורא מעריץ, וגם שומעים דברים נורא מעניינים. וזה אומר שמתי שהוא בסוף הסמסטר שזה אולי פברואר מרץ אני אהיה נוכח בשיעור האחרון עם חובת נוכחות בחיים שלי. אני גם אמור לדבר שעה וחצי מתי שהוא בדצמבר על המילט בפני הפורום הנכבד. דוקטורנטים נכבדים, אתם כבר יכולים להכין את אישורי הרופא. אני היחיד בעולם שמתלהב ממש מהנושא הזה.

נתתי את הפרזנטציה של הרבע שעה שאני אמור לתת בכנס בדצמבר בפאב ביום חמישי. היה לא משהו. היה דווקא קהל לא רע. היו בעלי תארים מתקדמים בפיזיקה, ביולוגיה, פסיכולוגיה, ודוקטור של ממש בהנדסת אינסטלציה. גיליתי שכוסית גלנליווט לפני אינה מפקסת ומוסיפה לשמחה ולעונג של השיתוף בידע אלא קצת מוציאה מריכוז, ושאם המרצה הרבה יותר שתוי מהקהל, שמקסימום לקחו שם בריזר שניים ואני כבר בגלנליווט השלישי, אז חוסר האיזון הזה לא ממש מוסיף להרצאה. לא הצלחתי להעביר מה שרציתי בחמש עשרה הדקות, כשבפעמים קודמות בפני קהל קצת פחות ביקורתי (החתול שלי או השפנים והשועלים בהליכת הבוקר) הצלחתי בארבע עשרה דקות ונותרה לי דקה ספייר לשאלות של הקהל. דווקא קיבלתי פידבק מעניין החל מהעניינים הטכניים של הפונט של המצגת וכלה בהערות לגבי הקשר של השקופיות לנושא. מה שכן, כנראה שמי שאינו משפטן מתקשה קצת לצאת מהדוגמא הספציפית אל הכלל הכללי וזה די הרג לי את ההרצאה. כי אני פותח אותה בדוגמה פיצוצית על המרונים שמתגרשים בבירות, והקהל קצת התקשה להשתחרר מזה ולהפסיק לעסוק בדוגמה ולהתחיל לעסוק בכלל.

אבל אני סוטה מהנושא שהוא ברכות לשנת הלימודים החדשה והכי אחרונה בחיים שלי. ואני באמת באמת מאחל כמעט לכולם (פרטים בהמשך) שנה נהדרת.

אחרי כן, אם פ' תעביר אותי לשלב ב' אני רק אמור לשבת ולכתוב. אבל אתם ואתן סטודנטים וסטודנטיות, האמורים ממש לחבוש את ספסל הלימודים, שיהיה לכם נהדר! חוץ מאלה מכם שלומדים MBA (חוץ מהגיס שלי גולן שאני נורא אוהב, וע' ב' שגם אותה אני נורא אוהב) כי יצאו מכם מנהלים כאלה דוחים. אני מבין שיש מקום בעולם גם לכאלה, וגם לעורכי דין, אבל אתם יותר מדי בהשוואה לאחרים, וזה גם לא פייר וגם ממלא את העולם בעוד ועוד מהסוג הזה, לעומת כל מיני סוציולוגים ופילוסופים ומומחים לתולדות האומנות ולספרות ימי הביניים ולשירתו של יהושוע קנז, שפייר אם העולם היה מורכב מיותר מהם אז הוא היה מקום הרבה יותר טוב. היי! ואם אתם הולכים ללמוד פילוסופיה קונטיננטלית או אומנות אירוטית באשור העתיקה וכאלה, אז אל תקשיבו למה שאומרים. תלמדו בסבבה. אתם צעירים רק פעם אחת, ואם תעשו את השגיאה שאני עשיתי ותלמדו משהו שאתם לא אוהבים אז בסוף נורא תסבלו בחיים וחבל. לא הכל שקלים ודולרים. לפחות לא צריך להיות שקלים ודולרים. אם תלמדו משפטים כמו שאמא רוצה אז בסוף תצאו עורכי דין ותמכרו אותה בשקל. תגידו לה את זה. תגידו לה שאם אתם לומדים פילוסופיה אתם תצאו אנשים נורא טובים ומוסריים שאוהבים את אמא שלהם וגם יודעים למה. ואם תצאו מנהלים או עורכי דין אז תצאו אנשים קרים ומרושעים וזה ישפיע על היחס שלכם לאמא שלכם. ברצינות! לא חושב שיש אמא יהודיה אחת שזה יעבוד עליה, אבל כדאי לנסות. מה שכן, אל תנסו את זה עם פסיכולוגיה כי שם כל העניין של האמא זה בלגן.

לסיום דיאלוג בין וונאבי פילוסוף ואשתו המשפטנית:

ש: ערב טוב, מה אתה עושה שם?

ג: קורא. הגל.

ש: איך הוא?

ג: בנקודה הזאת הוא מדבר אלי יותר מקאנט. אני חושב שאני אזנח את קאנט ואעבור להגל.

ש: אז זה אומר שהתעוררת מתרדמתך הדוגמטית, או שאתה חוזר ונרדם?

מי שזיהה סרקזם מושחז היטב בתגובתה של ש' לא טעה. מאז שקאנט נהיה כזה ביג דיל בבית שלנו והתעוררותו מתרדמתו הדוגמטית הפכה למטבע לשון שגור על פי כל, החיים שלה קצת יותר קשים. 

זה קשה להיות נשואה לי או בכלל להסתובב לידי בימים האלה, אבל אני עושה מאמץ.

ממתק? פריג'יד פינק זה להקה משנות השבעים שאני מוכן להתערב על חולצתי האחרונה שאף אחד מכם לא שמע עליה, וגם עכשיו אתם לא מאמינים שיש דבר כזה, נכון? אז הלהיט הכי גדול שלהם זה ביצוע דיסטורשן היסטרי לבית השמש העולה, שאני נשבע לכם שמגיע באמת לרמה של האנימלז, אבל כאן אני מביא את בוזינ' בלוז. גם בגלל הבוזינ' וגם בגלל הבלוז. שנת לימודים נהדרת לכל! גבירותי ורבותי - ורוד קפוא.