הבלוג של אבו אלמוג

חמש שנים אני כותב כאן!

הלכתי והסתכלתי בבלוגולדת קודמים והם כולם שמחים ומאושרים.

מה שקרה בחודשיים שלושה האחרונים הוא שהנושאים שאיני יכול לכתוב עליהם קיבלו פחות או יותר את קדמת הבמה בחיים שלי, והם לא גורמים לי שמחה ואושר. שהדוקטורט שהיה מקור להשראה לכתיבה גם כאן וגם לכתיבת הדוקטורט עצמו הפך למעין מועקה בלתי פוסקת וייסורים מתמשכים, ושהמדינה הלכה פקאקט. וכך, למשל, נדונתי היום לשמוע שיעור במדע המדינה מח"כ איילת שקד, שיודעת יפה מאוד מהי הפרדת רשויות ומיהו הריבון, ואפילו שמונטסקייה ובודן חושבים אחרת, למה מי הם בכלל? טוב זה אזכור ל'חוק עוקף בג"צ' שועדת השרים לחקיקה החליטה לאשר, מה שאומר שחרויות האזרח של כל אחד ואחת מאיתנו נמצאים בסכנה חמורה, מה שאומר שהפוסט הולדת השישי הוא לא משהו סגור ובטוח. מה שמאזן את כל אלו זה שיש פחות ופחות קוראים, כך שאני יכול לקטר עד מחרתיים ואף אחד לא ישמע!

היום למשל עברה בראשי המחשבה שבאמת לא יהיה אסון אם מחשבותי הבלתי מעובדות המערבבות את תורתו של ז'אן בודן (זה שאיילת שקד לא ממש מכירה) עם כתביו של שייח' אל אסלאם מוסטפא סברי אפנדי - זה שהורה על ביטול חוק המשפחה העות'מאני במדינה העות'מאנית ב-1919, ומייד לאחר מכן הבריטים באו וקיבלו את אותו החוק עצמו כאן כחוק המדינה - לא תקבלנה את הגושפנקא האקדמית ותמשכנה לשעשע אותי בלבד. אבל כתבתי בכל אופן שעתיים על התחולה של החקיקה הירדנית בעניין הנזאע והשיקאק, ולרגע היה לי קצת נחמד. אבל אז שבה תחושת המועקה - האם מישהו באמת יקרא את זה אי פעם?

מצד שני הורדתי לפלאפון משחק מאוד מטומטם על פרות שעוברות מוטציה, שצריך לזווג אותן זו עם זו וליצור מוטציות חדשות והגעתי עמוק לתוך המסך השני. יש נחמה אדירה בדברים האלה. טעם לחיים ממש. אני צריך לבדוק את הטלפון אחת לארבע שעות כי אחרת כל הכסף שנצבר ממה שהפרות שגידלתי מחרבנות (באמת. זה המשחק. ואני דוקטורנט למשפטים, בחיי!) הולך לטמיון. אז יש למה לצפות ולא הכל אבוד.

מה שכן יומולדת חמש זו הזדמנות נהדרת להביא לכאן שוב את החבר שלי דודו. האמת, הבוקר מת ג'ק ברוס, שהוא מגדולי הגדולים וענקי הענקים ואני עפר לרגליו ומאוד אבל. אבל איכשהו הקרים זה משהו שנורא אוהבים בגיל 14 - ואני הייתי מת על הקרים בגיל 14 עוד כשברדיו קראו להם 'הקצפת', ומתי שהוא מתבגרים את זה ומפסיקים לאהוב קצת. אז שלום לעפרו של אחד מגדולי הבאסיסטים עלי אדמות, אבל אם יש יומולדת חמש אז הטבעי ביותר זה דודו. הגישו פינג'אן והגידו, היש עוד פלמחניק כמו דודו?