הבלוג של אבו אלמוג

כשיצאתי הבוקר לדרכי מאשחר לעפולה עמדו בפני שתי אלטרנטיבות - דרך צומת המוביל מה שמחייב לעבור דרך כאוכב אבו אל היג'א / כפר מנדא, ודרך סח'נין עראבה דיר חנא עיילבון. בחרתי בכפר מנדא. הייתה נסיעה חלקה. בדרך הבייתה בשמונה בערב כבר הייתה ניידת בחנתון שהפנתה את העוברים בדרך הלאה מכביש 784 החסום בהפגנה אלימה בכיכר בכפר מנדא. נסעתי דרך שפרעם אעבלין. המון ניידות.

עד כמה שברירי הוא עצם קיומי בגטו מוקף הגדר ובו שער צהוב שעל נחל החילזון! הבסיס לקיום שלי, הנסיעה היומית מאשחר לעפולה ובחזרה, בה תלויה פרנסתי, אינה בטוחה. מעולם לא הייתה כזו. אין לנו קיום אם לא נצליח לפרוץ את חומות הגטו ולהשתלב כאחים במרחב הד'אהריסטי שמסביבנו.

מה שכן, אני לא ממש בא לקבוע מסמרות בשאלה מי אחראי למותו של אותו בחור בכפר כנא. הווידאו ברור למדי - רואים אותו בתנועה הלאה מהשוטרים, כשגבו אליהם, במרחק של כמה מטרים טובים, כשנורית היריה הקטלנית לכיוון פלג גופו העליון - אבל צריך לבחון טוב טוב את כל מסכת הראיות. זו עבודה של מח"ש ואני לא רוצה להסיג את גבולם. אבל הזחילה הזו של סטנדרטים שטובים לעימות בשטחים (וגם אז, 'טובים' זה עניין קצת מפוקפק) בשמירה על אוכלוסייה שנמצאת תחת כיבוש, להתייחסות לערבי באשר הוא ערבי, גם אם הוא אזרח מדינת ישראל שווה זכויות להלכה, זה עניין שכבר נמצא כאן.

פקודת 'הדגל השחור' של אהרונוביץ', שמחבל לא יצא חי מפיגוע (על פחות מזה רעדה המדינה בקו 300) יושמה בתחילה בירושלים. ירושלים המזרחית, להזכירכם, שטח שסופח למדינת ישראל. אף מדינה בעולם לא מכירה בסיפוח הזה, אבל נאמר שלפי חוקינו הפנימיים הוא תופס, ומכיוון שכך ה'מפגעים' שמגיעים משם הם אזרחי המדינה. לאלו מתנהגים כפי שמתנהגים למי שנמצא מעט צפונה ומזרחה משם, בשטחים. הורגים בהם ללא אבחנה (אף אחד לא ישכנע אותי שאת כל המעורבים בפיגועים האחרונים לא הייתה דרך אחרת לנטרל ולתפוס פרט לכדור בראש שהם קיבלו), הורסים את בתי משפחותיהם (כבר נעשו ההכנות המעשיות לכך, על אף שרוצחי הנער מוחמד אל חדר, מפגעים לא פחות ואולי יותר, בעלי תעודת זהות שווה בכוחלה, שווים להלכה לדורסי התינוקות בגבעה הצרפתית, לא זכו לכך שבתיהם יהרסו או שיאיימו עליהם בכך. הם נתפסו חיים.) זהו הצינור דרכו מחלחל הרעל של הכיבוש, והגיע לכפר כנא. עד כמה הדהדו באזני השוטר אמירותיו של אהרונוביץ לא אדע. היחס לאותו אזרח המדינה, שפשע, פשע חמור, ותקף בסכין ניידת משטרה סגורה ובתוכה שוטרים, ולאחר מכן נמלט, כ'מחבל' הוא תולדה ישירה של הפיעפוע של הכיבוש לתוך גבולות הקו הירוק.

וזה לא ייגמר בערבים. זה יגיע גם אלי, ואליך. ומהר יותר ממה שאתם חושבים.

סולידריות? ודאי. וכל זאת תוך קריאה בלתי מתפשרת להימנע מאלימות. 

ומחר אכנס שוב למכוניתי, אתניע אותה ואסע לדרכי. יש לי שלושה או ארבעה מסלולים להמר עליהם. ובדרך גם נסיעה חמודה לחדרה דרך ואדי ע'ארה כתוסף חביב להימור. 

ועד אז? רואדהאוז בלוז! שמור עיניך על הדרך וידיך על ההגה, העתיד אינו ודאי, והסוף תמיד קרוב.