הבלוג של אבו אלמוג

מי שלא עוקב אחרי הבלוג הזה משנת 2009 (אתם לא חייבים להזדהות. או להתוודות. רק לשבת בפינה ולהתבייש ומייד להשלים את הקריאה) ודאי יופתע לשמוע ששלושת הפוסטים הראשונים הוקדשו לניתוח של הסידרה הנהדרת 'האמן ומרגריטה' ששודרה אז בערוץ נישה רוסי נידח ששמו 'יס ראדוגה'. ב-2009 השידור היה ללא תרגום, כך שראיתי כשהספר פתוח וכך עקבתי אחר הדיאלוגים. היה נהדר, ולא הרגשתי בחסרונו של התרגום. היום זה משודר בערוץ 9 עם תרגום, והחוויה עדיין נהדרת, אולי אפילו יותר, כי המאמץ בצפיה הוא פחות בהרבה.

מי שעדיין לא ראה צפוי לחוויה נהדרת. הם משדרים שני פרקים ברצף ושעתיים בולגקוב ביום שישי זה בדיוק מה שאני צריך בשביל לגמור את השבוע כמו שצריך. אנחנו כבר אחרי שישה פרקים, אבל לא להתייאש. בשבוע הבא צפוי הנשף של השטן, שזה השיא של הסידרה, והסצינות הכי טובות שאי פעם שודרו בטלוויזיה לדעתי, כולל פרק ה'סופ נאצי' של סיינפלד, וחיים יבין אומר 'ובכן, רבותי, מהפך'.

מה שכן זה כמובן גרם לי לקחת שוב את הספר ליד. את 'השטן במוסקבה' בתרגום סערוני (העדיף בכל פרמטר על 'האמן ומרגריטה בתרגום קריקסונוב) השאלתי לפני מספר שנים לידיד (איני זוכר מיהו. נדמה לי שהיה גבוה מעט, לבוש בז'קט משובץ, חבוש בכובע מצחיה של פרש מרוצים ובמשקפי מצבט) ושוב לא ראיתיו, כך שנותר בידי רק התרגום הארוך יותר והפחות טוב, ועדיין -

"החושך שבא מן הים התיכון כיסה את העיר השנואה על הפרוקורטור. נעלמו הגשרים התלויים שחיבור את בית המקדש עם מגדל אנטוניוס המפחיד, ירדה מן השמים תהום רבה והציפה את האלים המכונפים מעל להיפודרום, את ארמון החשמונאים עם חרכי הירי שלו, את השווקים, הפונדקים, הסמטאות והבריכות. אבדה עירשלם, העיר הגדולה, כאילו לא הייתה קיימת בעולם."

הסנטימנט הזה של טינה לירושלים, המשותף לבולגקוב ולגדעון לוי, לא פסח גם עלי בימים האחרונים, ואני דור עשירי בערך לירושלמים, וגרתי ארבע שנים בירושלים. מה היה אומר פילאטוס - זה הבולגקובי, הפילוסוף העגמומי, אכול רגשי האשמה, איש העט והספר - לו היה מקבל את תפקיד נציב יהודה בירושלים של היום? האם היה יושב כוולנד בתיאטרון הווראיטה ואומר לעצמו - "מה לעשות, הם בסך הכל בני אדם... אוהבים כסף... אבל הלא כך היה תמיד... בני אדם כבני אדם. באופן כללי הם מזכירים את אלה שקדמו להם... ורק בעיית הדיור קלקלה אותם."

ויש עוד סיכוי. שמישהו יבוא ויאמר לי שזה באמת לא קרה, וסתם דמיינתי את זה, כפי שמספר האמן לפילאטוס בסוף הספר. ומישהי, רחומה, תגיע ותאמר 'ודאי שכך, הכל נגמר והכל מסתיים, ואני אנשק אותך במצח והכל אצלך יהיה כמו שצריך."

ממתק?

למי שלא יראה את הסידרה (רוב קוראי פוסט זה, אני חושד) הנה טעימה - המנגינה המלווה את הקטעים בהם מופיע וולנד (השטן) שכתב גאון אחד בשם קורנליוק.