הבלוג של אבו אלמוג

נו, באמת... אני צריך להסביר עד כמה לא צריך את השיקוץ המשומם הזה בספר החוקים שלנו? כל מי שקורא את הבלוג יכול לכתוב פחות או יותר את דעתי, בסגנון שלי, כולל הממתק בסוף. אני לא צריך להסביר איך זה לחיות במדינה שהיא קודם כל משהו אחר ורק אחרי כן דמוקרטית. יש לזה שמות נורא לא יפים במדע המדינה, שחס וחלילה טפו טפו טפו שהמדינה שלנו תהיה כזו.

ובכל אופן, דוקטורנט למשפטים. אז נלך לקטע המשפטי. ולו רק בגלל שאני סבור שחברי הכנסת הנכבדים אילטוב, שקד ולוין שהגו (אם נאחד את מוחם של השלושה האלו האם נגיע ליאיר לפיד אחד? כמידת המינימום האפשרית למנת המשכל? האם זה נמדד במיקרו לפיד? נוסח - יש כאן בחור נחמד הבן דוד של המנכ"ל, עם שלושים וחמישה מיקרו לפיד. אני חושב שנשלח אותו למחלקת פירסום ויחסי ציבור, הוא יעשה שם פחות נזק.) את הדבר המזעזע הזה לא כל כך מבינים על מה הם מדברים.

אז זה המשפט העברי. ושלא תבינו לא נכון אני ממש חובב. מה זה חובב? מקצוען ומוסמך. כאילו בשנה א' משפטים הכל היה מבואות. ונתנו לבחור מקצועות בחירה לפי ההצלחה במבואות. אני לא ממש הצטיינתי כי הייתי עסוק בלרדוף אחרי ש' ולשבות את ליבה (עבודה של 24 שעות ביממה שאני עובד כבר עשרים ושש שנים ועוד לא סיימתי) ולא היה לי ראש לפיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי מהו. מהו באמת? עד היום אני לא יודע. האמת שגם יתר הדברים לא ממש דיברו אלי. הייתי נער פרוע. אז סיימתי פלילי עם 57 הירואי (אז זה היה עובר) וחוזים נדמה לי עם 65 וכל מיני כאלה. לבחינה במשפט עברי שהייתה האחרונה הגעתי עם בקבוק וודקה בתוך בקבוק של מים מינרליים וישבתי ליד חבר שנקרא ע' שהיה אף הוא שותף לחיבתי לוודקה ולמשפט העברי, כשהבקבוק בינינו ומדי פעם מי מאיתנו משיב בו את רוחו, כי פחות או יותר הבנו שנינו שהעניין אבוד. אין לי מושג מה קרה לע' כי לא כל כך ראיתי אותו אחרי כן כי הוא לא המשיך לדעתי ללמוד, אבל איכשהו הוודקה העלתה אצלי באוב את רוחם של זוגות התנאים שמעיה ואבטליון וכאלה וסיימתי עם 85 שהיה בערך עשרים נקודות מעבר לממוצע שלי באותה שנה, ומאז במשך שלוש השנים הבאות נתנו לי ללמוד רק משפט עברי. אז אני מבין על מה אני מדבר וגם ספץ גדול, ומי שרוצה לדעת מה קורה עם ביצה שנולדה ביום טוב, או מה  זה מיגו או למה מרחיקין את הדג ממצודת הדג כדי מלוא ריצת דג מוזמן להרים טלפון. ואני לא סגור שה"ה אילטוב שקד ולוין עברו את אותה חוויה אז נאיר את עיניהם.

אז ככה. המשפט העברי, תאמינו או לא, נכנס בדלת הראשית של המשפט הישראלי בשנת 1981 כשנחקק חוק יסודות המשפט שאומר משהו כמו "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל."

אז זה פחות או יותר סבבה, כי אני אגלה לכם סוד קטן (שברק כבר גילה לעולם כולו בפסקי הדין הנדלס, קניג וז'רז'בסקי) שאשקרה אין שאלה משפטית הטעונה הכרעה שאין לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש. אז באמת אם נתקלתם בכזו חיה מוזרה, אפשר להטיל מטבע או לפנות למשפט העברי ומה שיוצא אני מרוצה.

כמובן שלשלושת האילטוב שקד לוין זה לא מספיק. הם צריכים שההיקש יהיה 'מובהק'. אז בחוק שלהם הם כתבו - "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל." אז כאן אין לי ממש ויכוח איתם, כי מיום שנוסד המשפט, מחמורבי ועד חכמי העולמאא ועד השופט ברק ועד בכלל לא קם המשפטן שיבחין בין היקש 'מובהק' לבין היקש 'לא מובהק'. מובהק זה מילה שיש לה משמעות מובהקת רק בנושא של סטטיסטיקה ומתאמים. אז אם זה מה שעושה להם טוב, נלך על זה. נעשה להם קצת נעים בגב, שלא יקומו ויכתבו איזה חוק שריפת מסגדים שמשמיעים מואזין בניגוד לחוק או משהו.

אבל הם לא מסתפקים בזה, ורוצים גם ש"המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל." זה כבר פחות סבבה.

לא ניכנס כאן להוראות מהותיות של המשפט העברי שהוא קזואיסטי - מין שיטה כזו שהפסיקו להשתמש בה בערך בתקופה הניאוליתית המאוחרת כי כשגילו את הברונזה גם גילו שזה לא עובד, ויש בו כל מיני דיני עבדות וכאלה, וממש לא מסכים שאישה, חרש שוטה וקטן יעידו (כמה משלישיית אילטוב לוין שקד זה פוסל לעדות? צריך בדיקת שמיעה?) או חושב שהאישה היא חמת מלאת דם ופיה מלא צואה. 

אי אפשר להשתמש בו להשראה (מה זה בדיוק? ההשראה שלי זה עראק. אז אני יכול לחוקק שלכל שופט יהיה בקבוק במגירה?) כי זה משהו נורא לא מובן, שכתוב בארמית, אי אפשר להכריע בו, יש תשע מאות דעות על כל סוגיה, אין ערכאת ערעור, והעניין של 'עשה לך רב' אומר שאם הרב שלי חושב שאפשר ושלך חושב שאי אפשר אז שלי תופס.

אתם יודעים מה - מישאל חשין כתב את זה לפני. הוא גם מוכשר יותר ממני בכתיבה אז תקראו ותתענגו - 

"על היקפו האדיר של המשפט העברי ידענו כולנו: מקרא ומפרשיו, משנה וגמרא, ראשונים ואחרונים, רמב'ם וטור, שולחן ערוך ונושאי כלים, ספרות אדירה של שאלות ותשובות - וכל אלה שולחים את פארתיהם ומתפרשים על פני מאות בשנים ומלוא ארץ כבודם, מקצה עולם ועד קצהו. אחר שמענו דברים אלה, חיל ורעדה יאחזו בנו, נעתקו מלים מלב, היינו לאבן. אכן, כחוק הנסתר הוא המשפט העברי, לא ידענו מבואותיו ומוצאיו, קשה הוא בהשגה תרתי משמע, ובחלקים ניכרים בו אף שפתו - שפת שנער - לא ידענו. 'ואולם, אין בכל אלה אלא תנאי מהותי מוקדם והכרחי לעסוק בו, ואין הוא תנאי מספיק להשלטתו של המשפט העברי עלינו. עד שכך נעשה, עלינו להעבירו בכור מצרף משלנו, לבדוק אותו, לחוש אותו, למשש אותו, ללמוד אותו. אם טוב ומיטיב הוא לנו – נעשה בחוכמתנו. ונזכור שהדרך להחייאתו של משפט עברי צורכת אף היא בדיקה: אם בלימוד נעשה, אם בחקיקה ואם בכל דרך אחרת. ואולם לא נקבל עלינו עול משפט עברי קודם שנדע מהו. זה המבדיל והמבחין בין המאמין – שכפו עליו 'הר כגיגית' וקיבל עליו – לבין אחרים'

בקיצור - זה עניין נורא מסובך, אף אחד לא מבין אותו, ואם אתה לא מבין אותו אל תתעסק איתו, כי אז אתה כופה את דעתך (לא דעת המשפט העברי הכתוב בלשון שנער שכאמור אתה לא מבין) הר כגיגית על מישהו אחר.

הבנתם, אילטוב, לוין ושקד? די בטוח שלא. לא יותר ממאה מיקרו לפיד בין שלושתכם וזה עוד הערכת יתר. 

אז כשהדבר הזה יהיה בספר החוקים, ואיזה שופט שבחיים לא פתח דף גמרא יזרוק מישהו לכלא כי הוא לא הבין נכון מה שכתוב בחושן משפט אל תבואו אלי בטענות. אני את שלי אמרתי.

ערב טוב. אין ממתק. ביום שבו לוקחים את הדמוקרטיה לגרדום לא מחלקים ממתקים.