הבלוג של אבו אלמוג

כל המפלגות עוסקות במינויים. מייקל אורן הוא הדיפלומט של כחלון, ואלאלוף מוועדת העוני הוא החברתי. יום טוב סמיה הוא הביחוניסט של 'התנועה - העבודה', ומדברים על עוד טאלנטים שלא ממש סגורים באיזה מפלגה ישרו את טאלנטיותם כמו טרכטנברג שכבר סגר עם כולם מ'עוצמה לישראל' ועד 'בל"ד'.

ואני אומר מה הקטע? סמיה - אם אתה כזה בטחוניסט, וכזה שאקל וקליבר - תרוץ בפריימריז. קיבלת קולות - נכנסת. לא קיבלת? כנראה שאתה לא מספיק ביטחוניסט. אבל... ימחה סמיה. אני אלוף בצה"ל. להתחיל לנשק תינוקות של חברי מרכז? לרוץ לסניף קריית אונו ולברך אותם על פתיחת מועדון הבינגו לקשיש? להשאיר צ'קים בבר מצוות של אנשים שאני לא מכיר ולא רוצה להכיר? זו פוליטיקה, אדון סמיע. לזה אתה נכנס. זה המשחק. לא רוצה? תתרום באופן אחר. יש המון דרכים שביטחוניסט כמוך יכול לתרום. או שתעשה לביתך ותעזוב אותנו בשקט. גם כן אופציה לא רעה.

מדינת ישראל עוברת מפוליטיקה דמוקרטית לפוליטיקה לטיפונדיאלית. למי שתהה, לטיפונדיה זו אחוזה פרטית בלטינית שוטפת. אז חלק גדול מהמפלגות הן לטיפונדיה, מין אחוזה פרטית כזו שמנוהלת על ידי אדם אחד, ואף אחד לא יכול להגיד לו מה לעשות. מדובר בדרך כלל על חרדים, שזה ממש הולך עם מינוי אישי של 'מועצת החכמים' או 'גדולי הדור' או כל צבר עבדקנים עד עבדקן בודד שרגילים להגיד לכולם מה לעשות ולא ממש בקטע של 'דעת הרוב'. גם עם מפלגות מנהיג כמו ליברמן למשל, אבל גם עם מפלגות מצב רוח שקמות מהיום למחר ואחרי כן מתנפצות כמו הלפידים, הכחלונים ו'התנועה'. על לפיד, עם 19 מנדטים, עם פרישת סניפים מכאן ועד הודעה חדשה ועם יומרות ל'פוליטיקה חדשה' אני קצת מתפלא, כי היה זמן להיערך, אבל זו לא רק מפלגת מצב רוח אלא גם מפלגת מנהיג, אם אפשר באיזה מובן מעוות של המילה לייחס אותה ליהיר. 

מה שמעציב זה שזה גם זולג למפלגות הגדולות, עם די הרבה מקומות ברשימות המצומצמות ממילא (היום אין מפלגות גדולות, רק בינוניות) ששמורים למינויים אישיים. דווקא שאפו לבית היהודי. וזו הפעם הראשונה והאחרונה שאני מחמיא לאנשים האלה. אז מפלגות כמו העבודה והליכוד, שתמיד היו עם דמוקרטיה פנימית מפותחת זולגות לכיוון של מפלגות מנהיג, וזה מעצבן ומכוער.

זה מעצבן ומכוער לא רק בגלל שזה לא דמוקרטי, אלא בגלל שזה לא נותן אופציה לנשים (חוץ מהטאלנט מירי רגב הן נוטות להיות עם מינוסים משמעותיים בסעיף הביטחון), ולכל מיני קולות אותנטיים שהטאלנט תופס את מיקומם. הטאלנט הוא בדרך כלל החדשות של אתמול. האנשים בשטח הם האנשים החדשים. אם שמים טאלנט, אז גוזמים את השטח, לא נותנים לו להתבטא, ולא רק שזה פחות דמוקרטי, זה גם קצת הורס את המפלגה מבפנים.

אבל, אם כבר אז כבר. אז יש את הביטחוניסט, והמדינאי, והחברתי. אבל יש גם עוד עשרה עשרים מקומות למלא (במקרים של לפיד וכחלון למשל). אז נכנסים אנשים איך לומר - דב ליפמן כאלה (מי יודע מאיזה מפלגה?) וזה די סתם וגמר את הקדנציה ואף אחד לא יודע מיהו ומהו. אז ככה. יש את התופעות האלה בכל מפלגה, של המושחת למשל. אז אם כבר להכניס מראש מושחת, שיהיה מעניין, ועסיסי, ויעשה את זה כמו שצריך, במקום להכניס איזה קירשנבאום ורק בסוף מסתבר אם היא ממש מוצלחת (וכנראה שכן) או שכל האישומים לא ידבקו ולא יהיה כתב אישום. אז הנה הצעתי לתקנים החדשים, שצריך לחשוב למלא, כי די ברור שיהיו כאלה, אז בואו נבחר מוצלחים לפחות.

* המושחת - לא צריך להרחיב במילים. למשל פואד עם הכספת גמר את הסוס בעבודה. אז נכון, חף עד שלא הוכחה אשמתו וכל זה, ואולי הוא זכאי וצח, אבל לעולם לא נדע, ויש עכשיו מקום פנוי, אז בואו נמצא אחד חדש שיעמוד בסטנדרטים? זה לא ממש בעיה. בפוליטיקה שלנו כמעט כל אחד זוכה. בליכוד ובישראל ביתנו כנראה שלא יצטרכו להתאמץ יותר מדי. למשל יש שם סגן שר מסויים ששמו מתחיל בצחי ונגמר בהנגבי שיש מאחוריו איזו הרשעה קטנה עם קלון. אז 'מושחת' זה עניין של טעם, ויכול להיות מישהו עם סטנדרטים אחרים שיגיד שמה שעשה הנגבי זה לא ממש שחיתות, אבל עם קביעה של בית משפט בנוגע לקלון קשה להתווכח, ולא צריך להמר על מישהו שיסתבר שלא יודע אפילו איך מעידים עדות שקר.

* שוטה הכפר - יש אחד כזה לפחות בכל מפלגה. ואם יש עתיד הולכת לרדת בחצי מהמנדטים, אז דווקא בתחום הזה הולכים להיות כמה טאלנטים רציניים עם רקורד מוכח שישתחררו לשוק החופשי. אני חושב שלמשל רות קלדרון פנויה להובלה, ויכולה לקשט כמעט כל מפלגה, חוץ מהחרדים ששם נשים זה אאוט. אז הם יכולים לקבל למשל את טופורובסקי, שסך הכל מה שהשאיר אחריו זה את התמונה הפתיינית בפייסבוק, וחבל שטאלנט כזה יישאר מחוץ לכנסת.

* עבריין המין - נכון, בליכוד הלכו עד האקסטרים עם קצב, אבל סך הכל צריך אחד כזה בכל מפלגה. בניגוד לשחיתות, זה בדרך כלל מילה נגד מילה, ולפעמים יש התיישנות וכאלה, אז אפשר קצת להגמיש. יש כמה מועמדים מאוד רציניים לנשיאות דווקא שעלו נגדם האשמות ורמיזות, וזה דווקא היה מאוד בטרנד ומכובד בימי יוני 2014 העליזים. אבל דווקא מהסיבה הזו אפשר להקל קצת. למשל חיים רמון ודאי יכול לקשט כל רשימה, והיי, מה יצחק מרדכי עושה בימים אלו? מה שכן, אפשר באמת לקחת מישהו מגיבורי פרשת גבעתי, אם יסתבר שיש שם עבירה, ואז יושב הטאלנט של הביטחוניסט באותה משבצת של הטאלנט של עבריין המין, והשתחרר מקום ריאלי ברשימה לטאלנט בנושא 'הדביל המתלהם' או משהו כזה.

אז כן, יש הרבה רובריקות כאלה שאפשר לחשוב עליהן מראש. הדביל המתלהם כבר אמרנו? הגיי בארון? היסטרי. תשאלו את אוחובסקי. היס מן הולך? בטח שהולך. תנאי מקדמי במפלגות מנהיג, למשל. אבל יש גם מקום ל'זה שיתפלג מהסיעה ויצטרף לקואליציה / אופוזיציה שהולכת בדיוק הפוך מהמצע של המפלגה', ל'זה שיתפלג מהסיעה ויברח עם מימון המפלגות', או 'זה שיבלה את רוב הקדנציה בחוץ לארץ' ועוד המון טאלנטים. למעשה אני פתוח להצעות ואשמח לראות מה קורה בתגובות.

ממתק? עוד אחד של ג'ו קוקר. עוד ביצוע של הביטלס שיותר טוב מהמקור, וזה כבר הישג שקשה לחזור עליו.