הבלוג של אבו אלמוג

בימים האחרונים נאבקתי עם שילוב חמור ביותר של שפעת ודלקת ריאות, ולכן לא כתבתי כאן. מעת לעת הרהרתי שאם הפוסט האחרון שאפרסם יהיה האחרון שמופיע כאן על הנאומים הפיקטיביים הרי שלא נפרדתי מקוראי כהלכה, ולכן התחזקתי והחלמתי עד שהגעתי למצב בו אני יכול לכתוב פוסט נפלא זה. אגב - אם אשרוד עד יום שני אתם מוזמנים לשמוע אותי מדבר בכנס ההיסטוריונים הצעירים, ואני אפרסם בסוף השבוע את כל הפרטים המדוייקים. אני ממש רוצה לדבר שם, ורק אם אהיה במצב מאוד לא תפקודי, אוותר על זה.

אז ככה, המצב דורש פוסט מפוייס, בלי אף מילה על הבחירות או על נתניהו (אופס...?). ומה טוב יותר מניתוח מעמיק של שירו החדש של שמעון בוסקילה 'למה לי למה לך'?

אז נתחיל דווקא מהממתק ולאחר מכן במהלך מתודולוגי מדהים גם ננתח אותו -

שמעתם, הפנמתם, שמתם לב למילים? אז ככה. בוסקילה חמוד, וחוץ מהפשע הבלתי נסלח של שיתוף פעולה עם שלמה ארצי, אני די מחזיק ממנו. אבל בפשע הזה חטאו גדולים וטובים וביניהם שלום חנוך, אז בסדר, טעה טעינו טועים, עשינו כמה גרושים ממשיכים הלאה. עקרונית הבחור רוכב בהצלחה על הגל של 'מוזיקת עולם', ועושה אותה נהדר, אבל הוא לא האישיו כאן כי אני ב'מוזיקת עולם' או 'מוזיקה ים תיכונית' או חלילה 'מוזיקה מזרחית' לא מבין שום דבר חוץ מאובססיה בלתי מוסברת לזוהר ארגוב (עם סניפים בחבר'ה האלה של שנות השבעים, דקלון, סרוסי, צלילי הכרם וכאלה) שאני מסביר יותר בנוסטלגיה לבופור בשנת 1987 ופחות בהבנה של ממש בסוג הזה של מוזיקה, שדורש באמת הבנה ואוזן רגישה יותר ממה שלי יש.

אבל בטקסט אני מבין. הכותרת: 'מילים: יוסי גיספן' לא מבשרת טובות מבחינתי. אנסה באופן מאוד זהיר להימלט מכל המלכודות הפוליטיות והעדתיות הנפרשות כאן ואומר שמבחינתי הטקסטים שלו נעים בין הבלתי נסבל והבלתי נסלח. ושוב - יש רבים אחרים (הקוראים מופנים לפוסט קודם בשם 'עיונים בשירתו של י. לפיד')  ממוצאים מגוונים שאני מוצא את הטקסטים שלהם בלתי נסבלים ובלתי נסלחים. ועם כל זאת, בשל חותם האיכות של בוסקילה, אנסה להתייחס לטקסט במלוא הרצינות האקדמית הראויה.

והנה - כבר על ההתחלה הפתעה! 'קשה לי בלעדיה אך יותר איתה'. הקורא חד העין בעל ההשכלה הקלאסית ודאי זיהה את הרפרנס למילותיו האלמותיות של מרטיאליס שמופנות כלפי לסביה שלו - NEC TECUM POSSUM VIVERE, NEC SINE TE. מרטיאליס, למי שאינו מכיר, הוא המשורר חד העט ביותר בכל דברי ימי האימפריה הרומית. אני לא סגור על זה שיש תרגום טוב שלו לעברית, אבל האפיגרמות שלו זה משהו מ א מ ם, ששומר על החדות שלו גם אחרי אלפיים שנה. הנה אחת בתרגום שלי - Tongilianus habet nasum, scio, non nego, sed iam nihil praeter nasum Tongilianus habet - לטונגיליאנוס יש אף, אודה, לא אכחיש, אבל מדוע אין לטונגיליאנוס דבר מלבד אף?

איזה צרות עשתה לסביה למרטיאליס אני חושב שאפשר לנחש משמה. הנקמה שלו הייתה מושלמת. הוא חיבר כמה מהאפיגרמות הכי שונאות אדם שלו בהתייחסות אליה. השם 'לסביה' נלקח, עד כמה שאני זוכר, מאהובתו הבלתי מושגת של קאטולוס, משורר רומנטי מתקופת יוליוס קיסר, כמה עשרות שנים לפני מרטיאליס. קאטולוס היה האב טיפוס של הבחור המתוסבך שמתאהב באישה הלא נכונה. לסביה שלו (שמה היה קלודיה מטלי. קאטולוס בחר את הכינוי לסביה בשל הדימוי הרומנטי באותה התקופה לאי לסבוס, דימוי השונה מעט מן הדימוי שיש לו כיום) הייתה רומאית הוללת ונשואה, ואחותו של אחד האנשים המסוכנים והפזיזים ביותר באחת התקופות הרגישות מבחינה פוליטית ברומא, קלודיוס פולכר. עד היום שרדה ההאשמה שהשניים האלו - קלודיוס וקלודיה, ערכו אורגיה של גילוי עריות בהשתתפות בתולות וסטליות. אנחנו די סוטים מהנושא, אבל בשביל לזרוק האשמה כמו 'איני יכול לחיות איתך אבל גם לא בלעדייך' צריך שהמואשמת תהיה מין קלודיה כזו - מאוד לא מושגת, מושכת בטירוף, מושא לאהבה לא נתפסת.

והבחורה של בוסקילה / גיספן? האם היא ראויה להיות המושא ל'איני יכול איתך אך גם לא בלעדייך' או שמא מופיעה שוב הסימולקרה המרושעת במלוא אימתה - מסמן שנפרד מן המסומן, כפתור ריפוד לקניאני שנתלש באכזריות, ועתה זה מעין רפרנס ללא מרופרנס, שאיבד את משמעותו ושוכפל שוב ושוב?

אז ככה. כנראה סימולקרה. הבחורה היא לא קלודיה, גם לא לסביה. בואו נספור את ההאשמות שמטיח בפניה גיספן ביצירתו -

* שרפה לי את הלב וגם את האשראי. 

* לא ישן באלכסון על המיטה.

* רציתי לתת לה כוסית אחת אבל היא שתתה את כל הבאר, ולאחר מכן הייתה כה שיכורה שלא הצליחה לקיים יחסי מין.

תצוגה מיזוגנית למדי. הבחורה היא בזבזנית, שיכורה, ועצם קיומה מונע מהאוהב הנרגש את החופש המיני המוחלט (המתבטא בלישון באלכסון על המיטה) מה גם שלפעמים - תחזיקו חזק - היא אינה זמינה ליחסי מין.

בהקשר הזה, ובהתייחסות ל'נתתי לה כוסית שתתה את כל הבאר, הגיעה הבייתה, נרדמה, ולא הצלחתי להעיר אותה' נא להכיר את סעיף 345 (א) (4) לחוק העונשין הקובע כי אנס הוא הבועל אישה "תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;" סך הכל המשורר לא ציין איך הוא מתייחס למצב הזה, אבל מי שמגיע למצב הזה - תרגיע, תעשה מקלחת קרה. כי אם יקרה שם מצב שבו היית זה 'המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;' ובבוקר היא מגיעה לתחנת משטרה, אתה יכול לבטל סיבובי הופעות בכמה שנים הקרובות.

סך הכל השיר הוא קליל והומוריסטי, עד כמה שמיזוגניות מהסוג הזה יכולה להיות הומוריסטית. הקטע התלביבי כל כך, של מערכות היחסים התלביביות האלה, נוסח יצירתו העל זמנית של אבי אוחיון 'דרך השלום', בו מגיעים ישר לבית של הבחורה בתוך חמש דקות לאחר שפגשו אותה בבית הקפה, מחליף בזמן האחרון את מערכות היחסים הדיכאוניות של הזמר היותר נוגה מהעבר נוסח 'הודיעוני רעי כי ראוה בגיא עם אחר בחשאי'. אני די חושב שב'נוסח החדש' של הפזמונאות הקלה, אם הוא היה תופש אותה עם אחר בחשאי בגיא, הוא כמובן היה מציע שלישיה. ובכל אופן, יש מערכות כאלה שנחזות כמערכות של הסכמה וקלילות במובן הקליל של המילה, ולא נלווית אליהם מיזוגניה. כאן כשל גיספן ועמו בוסקילה כשבחר בשיר זה כלהיט מתקליטו.

שמעון - אתה מסוגל ליותר. רק אל תלך לשלמה ארצי לטקסטים. יש עוד כותבים חוץ משלמה ויוסי. אני מקווה שבקרוב יצטרף לפול הכותבים המחפשים תעסוקה יוצר הלהיטים יאיר לפיד. זה יכול להיות שילוב מנצח. לך על זה.