הבלוג של אבו אלמוג

מחר בשעה 14:00 בחדר 307 בפקולטה למשפטים בתל אביב אשתתף בכנס 'היסטוריונים צעירים של המשפט' בפאנל 'ממנדט למדינה' ואשא הרצאה באנגלית על הנושא "Article 65A of the Palestine Order in Council: The Road not Taken".

טמקא כתבו שזה נורא חשוב שמגיעים חוקרים לארץ למרות החרם האקדמי, ושזה הישג נהדר של המארגנים, ואני נורא מסכים איתם, מה גם שהמארגנים חבר'ה נורא סבבה שאני מכיר ונורא רוצה לפרגן להם. לפני חודשיים אירגנתי כנס מצומצם יותר בהיקפו עם פחות אנשים ופחות ימים וזה היה כאב ראש שבחיים לא היה לי. אני רק יכול לנחש באיזה עבודה כרוך ניהול כנס בסדר גודל כזה. אז נתחיל משאפו למארגנים.

מי שלא ממש ניחש אז הנושא שאני מדבר עליו הוא בעצם שיטת המילט.

זה כנס בינלאומי של המון המון היסטוריונים, ויש כמה פאנלים במקביל. הכנס הוא בן שלושה ימים (יומיים הרצאות יום טיול) רציתי להתחיל ולהאזין להרצאות כבר היום, אבל אני די מושבת עם הדלקת ריאות, ואוסף כוח בשביל לדבר וקשה לי להגיע יום אחרי יום.

ש' שמעה אתמול את ההרצאה ופחות התלהבה. ח' שעובדת איתי שמעה היום נוסח קצת יותר משופשף ואמרה שזה פחות או יותר זורם. העניין בהרצאות באנגלית זה לסמן את המילה הקשה שתוקעת. בהרצאה במכון ליאונרד דייוויס המילה הייתה "Institunalization" שלקח לי משהו כמו עשר דקות להתגבר על המילה הזו ואחרי כן לא נותר לי זמן להרצאה עצמה. עכשיו יש לי בעייה עם "Prescriptive", שסך הכל אם אני מפרק אותה לפרה-סקריפ-טיב ואומר אותה נורא לאט, אז אני יוצא קצת מפגר אבל מבינים מה אני אומר ואני יכול לזרום הלאה.

סך הכל זה יוצא באותו יום של הנאום של ביבי בקונגרס, ולמרות שביבי דובר אנגלית הרבה יותר רהוטה ממני, אני כבר רואה המון צדדים שווים בין שני הנאומים -

* שניהם באנגלית.

* שניהם לא יצליחו למנוע את ההסכם עם איראן.

* סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לא יהיה נוכח בשניהם.

אבל איכשהוא יוצא שלמרות שהנאום של ביבי זה נזק נטו, ושלי זהב טהור, הוא יקבל את הסטנדינג אוביישן ואת השידור החי, ומי שרוצה לשמוע אותי צריך להגיע לאן שאני נמצא. וזה גם למרות שאני יותר מתאמץ כי אני חולה, והקול שלי ממש צרוד, וקשה לי להגיד פרסקריפטיב.

אז אין צדק בעולם.

טוב, לזה אין קשר לכלום, סתם בא לי לשמוע, חוץ מזה שאם שומעים את זה שלוש פעמים רצוף זה בדיוק רבע שעה של ההרצאה שאני צריך לתת.

תיהנו.