במשך מספר שנים שפתחתי כאן בקמפיין מכוער שנבע אך מקנאה כנגד אדם יקר, שעשה ועושה לילות כימים למעני, איש מעמד הביניים. היום בבוקר נפקחו עיני ליום חדש. אני מכה כאן על חטא. אני מצטער. אני מתנצל.
אתמול ראיתי את הסרט המרגש שחשף את הפנים האמיתיות שלו והבנתי - זה הכל מקנאה. אני מקנא ברהיטותו, בהצלחתו, ביכולתו לסחוף את ההמונים. אני מקנא ביכולת שלו לדבר אל הלבבות, בצורה ישירה, ללא מתווכים, לומר את האמת. להגדיר מיהו 'ישראלי'.
'ישראלי'. יש יותר 'ישראל' ממנו? וזה מה שאיבדנו, כולנו, ולא מצאנו. בגל העכור של השנאה ששטף אותנו בבחירות האחרונות, גל שהוא עמד מחוצה לו, מעבר לו, מעליו. הוא היחיד שיכול לאחד. כי הוא מדבר אל מעמד הביניים. כי הוא מרגש.
וכן, גם היופי החיצוני משחק תפקיד.
אנו צריכים אופוזיציה של ממש כנגד הממשלה הזו של ימין - חרדים. אבל האופוזיציה הזו תיכשל אם היא תגיע ממקום פוליטי קיצוני. מהתנגדות של 'שמאל' ל'כיבוש' מרצון ליצור כאן 'מדינת רווחה'. צריך לדבר אל המכנה המשותף, לאחד, להסביר למה בעצם אנו מתנגדים. להראות איך כמו בממשלות שלפני הממשלה הקודמת הכסף הולך לחרדים. ושזו ממשלה שנתמכת על ידי חרדים, ויושב בה העבריין המורשע אריה דרעי. ואם יש מישהו שיכול להילחם בשחיתות זה יאיר, כי הוא נקי והמפלגה שלו נקיה.
קראתי לו 'יהיר'. בזה לכשעצמו היה יותר משמץ יהירות מצידי. - אני מכה על חטא גם בעניין שלומוארצי אבל זה דורש פוסט נפרד - לכל איש יש שם, כתבה רחל המשוררת. שמו יאיר. יאיר לפיד.
ובאיזו קטנוניות נטפלנו לדברים הקטנים. לפילוסוף זנון, ולתעודת הבגרות. מה היה רע לי שאדם מצליח כל כך שהוא מגיע במסלול ישיר לדוקטורט בלי בגרות או תואר ראשון? אי אפשר לבנות כאן מדינה שמתגמלת את מעמד הביניים בלי לטפח מצויינות. אם אדם מצליח - בכתיבה, בידע מעמיק, במחשבה מקורית, למה לקנא? למה להפריע?
אני מודיע בזאת על תמיכתי במפלגת 'יש עתיד' ובמנהיגה יאיר לפיד.
ומתנצל. בפני הקוראים שהטעיתי פעמים כה רבות, לפעמים על בסיס כמעט יום יומי, בפני לפיד עצמו. אני מקווה שיהיה מי שיביא לתשומת ליבו את הדברים. אני מקווה שהוא ימצא בליבו לסלוח לי. בעצם אני יודע. הוא יסלח.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
