הבלוג של אבו אלמוג

טוב. חזרה לשגרה. נגמר בלוג הזהב. עבר היומולדת. הדוקטורט צפוי עוד שש שנים... ועכשיו ייתן הבלוג הזה את התשובה המכרעת לשאלה - מדוע הפסידה מפלגת העבודה בבחירות.

טוב - שימו לב.

1. יחימוביץ' ת"א עיתונאית                 2. הרצוג ת"א משפטן          3. כבל ראש העין משפטן

4. מיכאלי ת"א עיתונאית                   5. בן אליעזר ראשון קצין       6. יחיאל בר עסקן ירושלים

7. עמר בר לב קצין כוכב יאיר             8. סתיו שפיר ת"א עיתונאית  9. ברוורמן כלכלן ת"א

10. מרגלית איש עסקים ירושלים         11. שמולי עסקן לוד         12. רוזנטל עיתונאי גבעתיים.

13. בירן מורה ת"א                        14. נחמן שי עיתונאי מבשרת  15. מזרחי שוטר שוהם.

שימו לב. לפי הרשימה הזו גבולות מדינת ישראל אותם מייצגים האנשים הנכבדים שנבחרו מטעם מפלגת העבודה משתרעים מכוכב יאיר בצפון מזרח, לראשון לציון בדרום מערב. אין אפילו נציג אחד לגליל או לנגב, אין נציג להתיישבות העובדת. לא קיבוצניק. לא מושבניק. רק תלביבים.

הוויתור על ההתיישבות העובדת הוא לא רק ויתור על הכוח האירגוני האדיר שלה, וגם בזה אין לזלזל. אני זוכר, כילד, את הבחירות ב-81 ו-84, כשכל אותם קיבוצניקים עזבו לרגע את הבריכות המוזהבות שלהם, ויצאו לשטח. היכולת האירגונית הזו היא אדירה. הסעות, תליית שלטים, טלפונים. יישובים שלמים העמידו את עצמם לרשות המפלגה. טוב? רע? לא יודע. לזרוק את זה לפח - שטות. אבל זו לא הבעייה העיקרית. זהו הוויתור על האתוס. על הקשר לאדמה, להתיישבות, לחקלאות.

כן הרשימה היא צעירה ומגניבה. יש לי סוד - של יאיר לפיד יותר מגניבה. יש שם צעירים יותר נחמדים, ויותר מאגניבים בא' רבתי, וגם יאיר יודע לנגן ביטלס בגיטרה.

אז זורקים לזבל את האתוס, מצמצמים את שדה המערכה למדינת תל אביב רבתי (עם גרורות בירושלים ובאזור כוכב יאיר - שוהם, מזרחית לכביש 6 אבל עדיין לא מחוץ לקו הירוק) ואחרי כן מתפלאים שמי שזה המגרש הביתי שלו מנצח אותכם בהליכה.

הסתכלתי על הרשימה המקבילה של 15 המקומות הראשונים ברשימת מפא"י לכנסת הראשונה. המקצוע שלהם לא ממש משנה, וגם לא ממש ברור. הם הגיעו בתקופה שבה עשייה התיישבותית הייתה כרוכה בהרבה מאוד דברים. אז עבדת קצת בחווה חקלאית. אחרי כן הלכת ללמוד משפטים (כמו בן גוריון, שרת, שפרינצק ובן צבי) הקמת יישוב או שניים במו ידיך. אחרי כן הזדקנת קצת ונכנסת לעשייה מדינית. ישבת במחלקה זו או אחרת של הסוכנות, או במשרדי מערכת דבר. כתבת הרבה, אך אינך עיתונאי. בנית את הארץ במו ידיך אך אינך חקלאי. יש לך תואר במשפטים או הנדסה אך אינך מהנדס. הקדשת את חייך לתנועה אך אינך עסקן. כך גם באשר למקום מגורים. הרצפלד, כמדומני, גר בעיר. אך אין נקודה בארץ שלא היה מעורב בהקמתה. כך גם בן גוריון שהחל את חייו בארץ ישראל כפועל חקלאי בסג'רה וסיים אותם בשדה בוקר, וגולדה שהחלה במרחביה וסיימה ברביבים. ובכל אופן, הרשימה הזו מעוטרת בחיים בן אשר ממייסדי גבעת ברנר, עדה פישמן מעיינות, שלמה לביא מעין חרוד, שמואל דיין מנהלל ויוסף ברץ מדגניה.

מה נותר מזה? כלום. אף קיבוצניק. לא רק ברשימת העבודה אלא גם בכנסת כולה. מרצ, שפעם הייתה מפ"ם. הבית היהודי שפעם היה הפועל המזרחי. אין זכר להתיישבות העובדת. עירונים ומתנחלים. הדבר הקרוב ביותר הוא אורלי לוי-אבקסיס, תושבת קיבוץ מסילות. SIC TRANSIT GLORIA MUNDI.

וכמות העיתונאים האדירה ברשימת 2013! שליש מהנבחרים הם עיתונאים. יש שני מקצועות מאוד מושמצים שפיארו פעם את הרשימות. משפטנים וחיילים. שני העיסוקים פינו את מקומם לעיתונאים. חיילים אין כמעט ברשימה פרט לבר לב, וגם הוא, איך לאמר, לא מאוד בכיר. משפטנים יש, ברוך השם, אבל הם קצת נסוגו בפני העיתונאים. איש צבא בדרגה בכירה צריך להיות בעל כישורי הנהגה, יחסי אנוש מעולים, כריזמה, ויכולת ניהול לא מבוטלת. וגם הבנה של מערכות שלטון ותקציבים. משפטן נדרש להיות אקדמאי, ונדרש להבין מהו חוק. כל אלו כישורים רלוונטיים לעיסוק כחבר כנסת. ועיתונאי? עיתונאי מדווח. משקף. מדברר. אין המדובר בעשייה, אלא בדיווח על עשייה. הכנסת ה-19, וסיעת העבודה אינה היחידה שלוקה במחלה הזו, עזבה את העשייה לטובת הדיווח על העשייה. שלא תבינו לא נכון. רוזנטל נהדר. הקדשתי לו כאן פוסט שלם. מיכאלי סבבה אגוזים. אין לי שום דבר נגד נחמן שי, סתיו שפיר, ויחימוביץ'. הבעייה זה המינון.

נסכם - יש לנו רשימה של יושבי קרנות בבתי קפה במדינת תל אביב. עם זה לא עולים כיתה. לזה יש תקרת זכוכית של 15 מנדטים.

ואפרופו - איזה רשימות אחרות השכילו לשלב את תושבי הגליל? בואו ונראה. נספור את כל חברי הכנסת שהם תושבי מחוז חיפה ומחוז הצפון, בגבולות המשוערים של הסולטנות הדאהריסטית -

בל"ד: זחאלקה, כפר קרע; זועבי, נצרת; גטאס, ראמה.

חד"ש: ברכה, שפרעם; סוויד, עילבון; אגבריה, א.א. פחם.

קדימה: חסון, קרית טבעון.

הליכוד: לוי אבקסיס, מסילות; עמאר, שפרעם.

רעם תע"ל: גנאים, סח'נין.

יש עתיד: פרנקל, נהריה.

התנועה: מצנע, חיפה; שטרן, הושעיה.

ש"ס: אזולאי, עכו; וקנין - יערה.

15 ח"כים. 12 וחצי אחוזים. הרבה פחות ממשקלנו המצטבר בכלל האוכלוסיה.

לא סופרים אותנו. לא איכפת מאיתנו. מוכרים לנו עיתונאים ותלביבים, ואנחנו קונים. אני אישית לא, זאת אומרת, כי הרשימה לה הצבעתי מורכבת מ-3/4 דאהריסטים ותלביבי אחד, וביניהם שני שכנים ממש משפרעם ומעילבון. ובכל אופן. מעליב קצת. מעליב הרבה.

אח... הפרלמנט הדאהריסטי. לו היה לי פרלמנט המורכב מחברי הכנסת האלה, מה הייתי יכול לעשות! אפשר לסגור עניין בכמה אופנים. ללכת אתנית, ולסגור את שמונת הערבים בקואליציה, ולהוסיף את אורלי לוי כשרה יהודיה. או אידיאולוגית, לפסול את הקיצונים הדתיים רעם תע"ל וש"ס, ולנסות לסגור על ממשלת שלום עם אנשי התנועה ויש עתיד. האמת, שלאחר ההתבטאות של הריקא לפיד על ה'זועביז' לא בא לי לעשות איתו עסקים, אבל פרנקל, כמו רוב חברי הכנסת שם ברשימה, נשמעת סימפטית.

בבניין הגליל במו ידינו ופדלי אופנינו ננוחם.

אחד הקוראים כאן, אלכס, שאל אותי בתגובה לפוסט הקודם, שיישאר כאן לדראון עולם וחזה ללפיד 7 מנדטים - "איך אתה רוצה את הכובע שלך, מנה ראשונה או מנה עיקרית"? לא אומר שאיש מבין המגיבים והמהמרים האחרים לאותו פוסט לא חזו את הדבר הזה, ושבפרמטרים אחרים הפוסט צדק ואפילו דייק (מספרי המנדטים של העבודה, ש"ס, מרצ מדוייקים בטווח של מנדט אחד. די צדקתי גם בקשר לבית היהודי. תחזית ממש משמחת, אבל ממש, היא שעוצמה לישראל לא תעבור את אחוז החסימה.). שגיתי, לא הימרתי נכון, ואני עומד מול קוראי הבלוג הזה עירום ועריה (לא בפועל. להוריד את ההתלהבות. למרות שאחרי הכושר והאופניים יש מה לראות. בנות, אין מה להתלהב. הכל משוריין לטובת ש'.) עם זאת אומר שבניגוד לתחזיות אחרות של הבלוג, הרי שהרשימה בפוסט שעבר לא הוגדרה כ'נבואה' או כ'נבואה מאת האדמו"ר הזקן מסטרעטין בשבתו במתיבתא הרעפארמית בסח'נין שעל נחל החילזון', ולכן אינה מחייבת בה במידה. שני פוסטים לפני כן פרסמתי נבואה מחייבת, ולה אני מחוייב, והיא תתגשם אל מול עינינו מילה במילה - 

"גוש הימין הולך להרכיב את הממשלה הבאה. ראש הממשלה הבא יהיה ביבי נתניהו. אנשי המרכז מלפיד ועד מפלגת העבודה יחברו לממשלתו בזה אחר זה. סגור חתום ומנוי. אין דרך לחמוק מזה. כה אמר האדמו"ר הזקן מסטרעטין בשבתו במתיבתא הרעפארמית בסח'נין שעל נהר החילזון." מיטיבי לכת מוזמנים גם לראות את הפוסט הזה שכולל חמש תחזיות מפורטות יותר, שחלקן התגשמו, והאחרות תתגשמנה בימים הקרובים. 

אז מה, זה טוב או רע?

במשך חודשים ארוכים עמל הבלוג הזה להסביר עד כמה בלון האוויר הנפוח של 'יש עתיד' ריק מתוכן. עד כמה המצע הוא חסר משמעות, סותר את התדמית הליברלית של 'יש עתיד' במספר נקודות, ואף מסוכן בנקודות אחרות. עד כמה לפיד עצמו אינו ראוי. עכשיו, משנבחר לעמדת הנהגה משנית, יתגשמו הדברים נגד עינינו, או שלא. ייתכן שכובד האחריות יגרום לו להגיע למוטת הכנפיים הנדרשת. ייתכן ששגיתי בקשר אליו. ייתכן שהוא מוקף באנשים כמו עופר שלח ויעל גרמן, שהם בבסיס אנשים טובים, שיסייעו בעדו להפוך את הממשלה הזו לטובה יותר. ייתכן שלא. אני מקווה שכן. אני מקווה שבעוד שנה, שנתיים, ארבע שנים, יופיע כאן פוסט התנצלות. 

כשחזיתי ללפיד 7 מנדטים כתבתי כי - "כי יש הרבה אנשים לא חכמים בעולם, אבל לא עד כדי כך הרבה." גם על זה אני חייב להתנצל. 19 מנדטים, חמישית מאזרחי המדינה, אינם יכולים להיות מטומטמים. הסתבר גם שביניהם אנשים קרובים לי (כמו א' שנשוי לא' והוא האבא של א', א', א' ו-א'). זה אינו טמטום. האנשים האלו הם אנשים דורשי טובה, פטריוטים ונבונים. אלא שהם - מחפש מילה בעברית ולא מוצא - MISGUIDED. אנשים ציניים ותאבי כוח לקחו את האנרגיות האדירות האלה, את הרצון האדיר הזה לשינוי וניכסו אותו להון פוליטי. זו דרך העולם. אם הדברים לא ישתנו, אם המצב יישאר כשהיה, אותם אנשים ישלמו את החשבון, בריבית דריבית. כך היה עם 'שינוי', עם 'הגמלאים' ואחרים. 19 מנדטים זה הרבה. 19 ח"כים בפעם הראשונה זו סיעה שכמעט לא ניתן לשלוט בה. יהיה מעניין.

אז יהיה טוב? על דבר אחד כבר ניתן לשמוח. אני רואה את הבעייה בממשלת נתניהו בשלושה פרמטרים - הכיבוש, הפערים החברתיים / כלכליים והגזענות. לגבי הכיבוש, אני מאמין שבהעדר מחוייבות חד משמעית של לפיד (איש ימין מדיני בבסיסו) ובהימצאה של מחוייבות חד משמעית ברורה ומוחלטת להמשך הכיבוש אצל שותפיו לקואליציה, איננו צפויים אלא להמשך השליטה הישראלית בשטחים, להמשך ההתנחלויות, ולהעדרו של משא ומתן מדיני. שוב, הלוואי שאתבדה, וייתכן שלפיד ייקח את ביבי (כשר חוץ?) למקום אליו ביבי לא רצה להגיע. מבחינת הנסיון, הידע הפוליטי, ויכולת התמרון, ביבי מכניס את יאיר לכיס הקטן, ונראה לי שאם מישהו משניהם יוביל את השני זה ביבי. לגבי הפערים החברתיים והכלכלה, אין מה לצפות. יאיר עצמו הוא אדם עם הון אישי אדיר, איש של סיגרים וויסקי, ועם יעקב פרי ברשימה, אין לצפות לשום שינוי בקטע הזה.

וכאן אנחנו מגיעים לפרמטר השלישי - עצירת הגזענות. החברה שלנו הידרדרה במהלך הכנסת ה-18 למקומות אפלים וחשוכים. נוראים ממש. ייתכן שהכוח שניתן למפלגת לפיד על חשבון הליכוד ימתן את הגזענות, יחליש את הגזענים, ויחזיר אותנו למקומות שפויים יותר. הכשלון של עוצמה לישראל לעבור את אחוז החסימה הוא החדשה הטובה של הערב. בלי חסינות, יקשה על מיכאל בן ארי לערוך את הפרובוקציות האלו. נותרנו עם נגיף הדנון אלקין רגב חוטובלי המוחלש. עדיין ביכולתו לעשות נזק (ההשוואה למחלה או לווירוס לקוחה הישר מפי הגבורה. נותן להם לטעום מעט מהתרופה שלהם. לא הייתי כותב כך על אחרים), אך לא כל כך הרבה נזק. פייגלין בפנים, וזה יהיה משעשע. אבל זה לא יהיה מה שהיה. מהבחינה הזו אנחנו קמים הבוקר לבוקר חדש. טוב יותר.

נקודה חשובה שיש להבהיר בהקשר הזה - אם הממשלה הזו, ובה בנט ולפיד, וגם לפיד לבד מספיק בעניין הזה, תסמן את החרדים כאוייב, תתנכל להם, ותסית כנגדם, חובתו של כל אזרח הגון היא לעמוד על המשמר ולמנוע את המגמות האלו. כאן צריך להיזהר. 

באשר לנתניהו אישית - התגובות על 'סוף הקריירה' שגויות. ראיתי אותו בימי חיי הקצרים בנקודות שפל איומות, שאיש לא חזה שהוא יקום מהן. אחרי הקלטת הלוהטת. אחרי רצח רבין. אחרי אירועי מנהרת הכותל. אחרי כשלון ההתנקשות בחאלד משעל. אחרי התבוסה בבחירות. אחרי התבוסה של הליכוד בבחירות 2006. הוא תמיד קם וממשיך הלאה. זה האיש. צריך יותר מזה בשביל לסיים את הקריירה הזו. והוא יהיה ראש הממשלה הבא. מה שכן, יהיה עכשיו נחמד בליכוד, מלחמת הכל בכל, קרב ירושה גלוי וסמוי עד הבחירות הבאות, מה שימרר לו את החיים ויחתור תחת יכולתו להנהיג. וזה תמיד נחמד.

משהו אישי - שתי נקודות אור קטנות ובלתי צפויות. האחת היא מקום 19 ב'יש עתיד' רונן הופמן. הבנאדם הוא ילד עפולאי שכל מי שהיה עפולאי בשנות השבעים והשמונים זוכר. הוא היה פעיל פוליטי מגיל צעיר, ואני זוכר אותו עם החולצה הכחולה של 'הנוער העובד'. המדובר באדם מאוד איכותי שכניסתו לכנסת היא ברכה. השנייה היא הפתעה - אני שמח על כניסתה של אורית סטרוק לכנסת. היא אחות של ידידתי חגית. חגית היא אדם נהדר המלא רק ברצון לסייע, ובאנרגיות חיוביות. אם יש לאורית חצי מן האנרגיות האלו והטוב הזה, הכנסת התברכה. בעבודתי כעוזר פרלמנטרי הבנתי שפעולת המחוקק היא רב ממדית, ולעיתים צריך להבחין בין העמדה הפוליטית המוצהרת, וזו יכולה להיות שפלה עד מאוד, ושל אורית סטרוק היא איומה ונוראית (ובמילים אחרות הפוכה מאה ושמונים מעלות לשלי), לבין היכולת לקדם ולסייע בנושאים חברתיים ואנושיים. כך, למשל, למדתי שאם יש צורך בעזרה בנושאים של זכויות ילדים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים, בקידום חקיקה, בהנעת הממשלה לפעולה, חבר הכנסת שיש לפנות אליו הוא יצחק לוי מן המפד"ל, שדלתו הייתה תמיד פתוחה וחיוכו תמיד האיר. ועוד מילה. סטרוק מציגה עצמה באופן עקבי כראש ארגון הפועל לקידום 'זכויות אדם'. אני מקווה שהיא תזכור את ההגדרה הזו. אעקוב אחרי הרקורד שלה בעניין.

ועוד משהו קטנטן - ארבעה קולות לחד"ש באשחר. זה נחמד. יש אל מי לחייך ברחוב, ואני כבר לא ארגיש כמשוגע הבודד. זה אחוז מכלל הבוחרים ואלקטורט משמעותי לקראת המשך המאבק האסכטולוגי, הנצחי, בשער הצהוב.

אז מה? אז ביבי ראש ממשלה לעוד ארבע שנים, כשבתפקיד הנווט במטוס יושב לפיד - נווט בלתי מנוסה, מעשן סיגרים, וחובב ויסקי. בסך הכל שינוי לא מי יודע מה, למרות שהשתדלתי להדגיש כאן את נקודות האור. מה שצריך לעשות זה אופוזיציה חד משמעית, שתמשיך ותזעק את זעקת J14 - העם דורש צדק חברתי. העם לא קיבל את הצדק החברתי בבחירות האלו, ומגיע לו לקבל את הצדק החברתי. צריך לעשות חיים קשים לממשלה הזו, המשופעת בסתירות פנימיות, במגמות סותרות, ושראש ממשלתה איבד את ההילה של 'בלתי מנוצח' או 'קינג ביבי'. אני רואה את זרעי הסוף כבר בהתחלה. כבר במדגם הבחירות. עבודה, חדש, מרצ, צריכים להפגין התנגדות חד משמעית, ואופוזיציה איתנה. להמשיך ולזעוק - די לכיבוש, די לפערים החברתיים, די לגזענות. מי שלא מסמן אלטרנטיבה וכיוון ברור מאבד כוח למי שמציג עצמו כאיש של שינוי ורפורמה, אבל הוא בעצם עוד מאותו הדבר. כשזה יתרסק, אני רוצה שהשמאל יהיה שם לאסוף את השברים. וזה אפשרי רק באופוזיציה לוחמת. שלי - נראה אותך. יש לך הזדמנות של פעם בחיים. קחי אותה.  

אז ככה. אני מועמד לבלוג הזהב, וזה כבוד גדול ודורש פוסט וכל זה, (תודה מריאט! את אלופה!), אבל אני מתחיל את מסע הבחירות רק אחרי הבחירות (יהיה פוסט קורע לב שיסביר למה בגלל שקרעו את השמאל בכנסת אז לפחות צריך לתת לי את בלוג הזהב), וחוץ מזה מתמודדים נגדי אייסים כמו טליק וקנקן התה, אז קצת קשה לי להמליץ על עצמי, ואני חושב איך לגבש פוסט שמצד אחד יסביר למה אני מת עליהם, ומצד שני יסביר למה צריך להצביע לי. 

רציתי לשים את הפוסט הזה עם ההימור שלי על התוצאות מחר ככה לפני ההכרזה, אבל סעיד הזמין אותי לסיבוב קלפיות בעראבה, מה שבטח יהיה שווה פוסט, אז אני מפרסם עכשיו. כן, זה יום אחרי יום, כבר שלושה ימים ברצף, אבל ראבק, בחירות אחת לארבע שנים. אז אני מפרסם כאן את ההימור שלי, ואני מבקש מכל מי שמגיב כאן שירשום הימור משלו, ומי שיהיה הכי קרוב יזכה בכבוד ויקר, ובעוד ארבע שנים של ביבי שיעביר בסבבה, כי אולי אנחנו מדרדרים למעמד של מדינה מצורעת מבחינה בינלאומית, עם משטר פנימי פרוטו-פאשיסטי קלריקלי, ופערים חברתיים בלתי נסבלים, אבל זכית בטוטו הבחירות אצל אבו אלמוג! אז הנה, בקיצור, ההימור שלי -

* הליכוד ביתנו - 38. למה? כי זה הכי הגיוני. כי הם יחזרו הבייתה. כי ביבי יפחיד אותם. כי בסך הכל זה תמיד יותר גרוע מהסקרים. כי כך נגזר עלינו.

* בנט - 14 - למה? הוא בטרנד. הוא בזון שלו. הוא עף על עצמו. מה שיקרה אחרי כן בכנסת עם ארבעה עשר הגמדים ההזויים של שילגיית ההייטק עם פני המלאך מרעננה, יהיה מאוד הזוי, אבל בשביל זה יש בחירות, לא? אני די סגור על זה שהם לא יגמרו את הבחירות בתור סיעה אחת, ו'מכסחי העמלקים' שחושבים שצריך להוריד את הר הבית עם F-16 מהאוויר, יפרשו בגלל הריב הנוראי עם 'שומרי הצניעות' שרוצים לחייב בחוק כל ילדה מגיל שלוש בקוד הלבוש של הרב אבינר, ואולי רק בשביל זה שווה להצביע בנט. גם אם אתה חילוני. זה כדאי. ההצגה הכי טובה בעיר. שם את אלקין בכיס הקטן.

* ש"ס 13 - אריה שאג, מי לא יירא? וגם המון אנשים שלא רוצים להצביע ליכוד בגלל הרוסים בישראל ביתנו. וגם המון אנשים שמכל מיני סיבות לא ענו על הסקרים. זה מגזר שקשה לפלח.

* עבודה - 16 - כי צפוף במרכז. כי אף אחד לא באמת מאמין ששלי תהיה ראש ממשלה. כי זה כנראה הגבול שהם יכולים להגיע אליו. כי אף אחד לא לקח בחשבון שכשאין מועמד ריאלי מהמגזר החקלאי אז משהו באירגון של יום הבחירות הולך להידפק באופן עמוק. 

* מרצ - 6 - כי זה הגודל הטבעי שלהם. כי הבחירות הקודמות היו סטיית תקן. כי זה באמת מגיע להם להכפיל את הכוח. 

* ליבני - 4 - כי אין שום סיבה להצביע ליבני. כי זה היה טרנד ונגמר. כי ליבני פרץ זה נשמע כמו בדיחה לא ממש מצחיקה. כי הזקן של מצנע כבר איבד את הסקס אפיל שהביא אותי להצביע לו ב-2003. למעשה אני מייחס 3 מארבעת המנדטים ליכולת הארגון של פרץ. השאר זה אנשים שהתבלבלו בין פז לצפ.

* מופז 3 - מרחמים. וכי ברגע שהסקרים מראים שהוא עובר את אחוז החסימה יש מין אפקט גימלאים כזה שאנשים כבר לא מפחדים להצביע בעדו. גם אחרי שראיתי את רשימת ראשי העיריות שבעדו, אני חושב שיש כאן כוח אירגון ושינוע ששווה משהו ביום הבחירות.

* לפיד - 7 - כי יש הרבה אנשים לא חכמים בעולם, אבל לא עד כדי כך הרבה.

* חד"ש - 5 - כי אני מאמין שמשהו זז בציבור היהודי, ושיקבלו שם הפעם הרבה קולות יהודיים, בנוסף לנתח מהמגזר הערבי המובטח להם מדי בחירות. וגם כי צריך להכניס את נבילה אספניולי לכנסת, וכאן אני לא מקבל 'לא' כתשובה. הם היו קרובים לזה רק 3000 קולות בבחירות שעברו. אני מאמין שהם יצליחו הפעם.

* בל"ד 4 - כי כך אומרים הסקרים.

* רע"ם תע"ל 3 - כי כך אומרים הסקרים.

* אגודה - 5 - כולל הקולות מבית הקברות בבני ברק.

* אמסלם - 2 - יש לו הרבה באזזז בציבור החילוני. בתור ש"סניק הוא יודע גם לשנע אנשים ביום הבחירות. התרשמתי מאוד מהכתבה על תומכי אמסלם בסח'נין. זה בדיוק סוג הדברים שיכול להיות ההבדל בין לעבור את אחוז החסימה ולהישאר בחוץ.

* עוצמה לישראל - 0 - אין כל כך הרבה נערי גבעות. הקולות של המתנחלים הממסדיים ילכו לבנט. אולי גם קצת לליכוד. הקיצוניים לא יגיעו לאחוז החסימה. אני מקווה שיהיו קול אחד פחות.

* ארץ חדשה - 0 - המון באזז באינטרנט ובשדרות רוטשילד. אבל האינטרנט זה לא הקלפי. זה לא קרוב להיות הקלפי. חוץ מזה לאלדד יניב יש שיק של מין נסיך האופל כזה, ואנשים לא קונים את החזרה בתשובה. גם הזקן של רני בלייר קצת מפחיד.

* דעם - 0 - האמת, אם הפיד שלי בפייסבוק היה אינדיקציה, אסמאא אגבריה זחאלקה הייתה מרכיבה את הממשלה. אבל הוא לא. ולא כל העולם בלוגרים שמאלנים רדיקלים. אני חושב שהם לפחות יכפילו את מה שקיבלו בפעם שעברה, ויגיעו ל-5,000 קולות, ועם כל האהבה והכבוד זה קולות שילכו לפח כשצריך להילחם בביבי.

עלה ירוק הרשימה הליברלית - 0 - אותו דבר בערך. אנשים עם אמירה, ועם רצון, והמון באזזז בפיד שלי בפייסבוק. אפס תוצאות כבר כמה מערכות בחירות, ואני לא רואה איך השינוי מגיע עכשיו.

אמנון יצחק - 0 - כאן דווקא יכולה להיות איזה הפתעה, כי זה גם כן מגזר שקשה לפלח ויכול להיות שהוא חומק מתחת לרדאר של הסוקרים. העובדה שש"ס טרחו לתת שם מכות בעצרת שלו אומרת לי שהם לוקחים אותו ברצינות וזה שווה עיון. אבל קשה לי להאמין שהוא יגיע ל-65,000 קולות.

כלכלה , אור, המשיח, הגימלאים, הסם החדש, הישראלים, הפיראטים - היה נחמד ולהתראות בבחירות הבאות. שמאלוב ברקוביץ' - אני מקווה שאת מושקעת עד צוואר מבחינה פיננסית במסע הבחירות הזה, כי התעמולה שלכם הייתה הכי דוחה שראיתי, ומישהו צריך להיענש על הדבר הזה. 

אז זה ההימור שלי. מאוד אשמח לראות את ההימורים שלכם. בהצלחה לכולנו! ביי! ותצביעו, נשמות, תצביעו! פעם בארבע שנים שואלים אותכם מה דעתכם, מה, לא תענו?

אה, ועוד משהו קטן. הבחירות זה דבר מלחיץ ומעצבן. בטח גם נפסיד והימין יעלה שוב. עם ביבי וכל האלקינים והפייגלינים והבנטים והזוועות. אז תזכרו שיש מקומות מקסימים ומאממים בעולם, שאף אחד לא יכול לקחת מכם. הנה תמונה שצילמתי היום של השקיעה מעל ימת בית נטופה. בכל פעם שמעצבנים אותכם תסתכלו בזה. אין עוד דבר כזה בעולם, וזה בדוק. יאללה - להצביע!