הבלוג של אבו אלמוג

כולם בטח שמעו על הטבעונים שמינגלו להם חתולים בפארק. ידידי, מוטי פוגל, סיכם את האירוע בצורה הטובה ביותר: "אני רוצה להאמין שאם הייתי עומד בסיטואציה כזאת, הייתי בוחן את הדעות הקדומות שלי, מנסה להתגבר על הרתיעה הטבעית וטועם."  לטענת הממנגלים החתולים שמונגלו נלקחו לאחר שהומתו ברעל ממרפאה וטרינרית, ולא סתם גורדו משולי הכביש, כך שלו היה מוטי אכן נמצא שם ולוקח ביס, היה אפשר להוסיף גרם מוות ברשלנות (או הריגה) לרשימת העבירות, ובינתיים נא להוסיף לכתב האישום גם "שימוש ברעל מסוכן". אין לי מושג במה האשימו את החבר'ה האלה. אבל חוק העונשין הוא מגרש משחקים נהדר לפרקליט בעל דמיון ויזמה. בואו נציץ ב"מהומה ועלבון במקום ציבורי", "מטרד לציבור" החמור מעט יותר, "התנהגות פסולה במקום ציבורי", "מעשה העלול להביא מחלה", אבל יש עוד הרבה. אפשר לתפור כתב אישום נחמד מאוד עם כמה וכמה שנים טובות, אבל מה זה חוק העונשין כשמדי יום רוצחים עגלים?

אבל התגובה המאוד מדודה של מוטי היא של אדם מבוגר שראה ושמע דברים גרועים יותר מחתול מת. החבר'ה שם פנו לילדים, וניסו להגעיל ולזעזע אותם. תגובה פחות מדודה, אבל יותר לעניין, הייתה של העיתונאית צפי סער - "אם מישהו היה ניגש לבתי בפעוטותה ומראה לה פגר פשוט-עור הייתי פושטת לו את העור". אבל שוב, מה שווים רגשות של ילד אל מול זעקת העגל הנרצח?

שימו לב לטרמינולוגיה דרך אגב. המילה 'רצח' מיוחדת להמתה של אדם בנסיבות מסויימות מאוד. זו מילה קשה וטעונה. השימוש בה הוא במחשבה. מה ששמתי לב במעקב אחר הדיונים בפייסבוק, שתומכי הממנגלים - ויש בפיד שלי כמה וכמה כאלה - קוראים לחיות שהועלו על המנגל "גופות", כאשר לחיות שהועלו על המוקד במנגלים הסמוכים - תרנגולות, פרות וכבשים, השתמשו במילים "פגר". "גופה" מילה המיועדת לאדם. "פגר" מילה המיועדת לדבר מה מת, שיש בה כדי להגעיל ולזעזע. הסטנדרט הכפול - והשימוש הגמיש בטרמינולוגיה, ינותחו בהמשך. כרגע נקבע גבולות סמנטיים. מכיוון שמדובר בחיות ולא באנשים הן מומתות ולא נרצחות, והתוצר אינו גופה. התוצר המעובד הוא 'בשר' לסוגיו, אם הוא מיועד לאכילה, ו'פגר' אם אינו מיועד לאכילה.

אז? אין שום מערכת מוסרית בת קיימא ולפיה מה שעשו האנשים הללו - לפגוע ברגשות של ילדים מתוך מטרה להגעיל ולזעזע אותם ואת הוריהם, כדי לקדם מטרה שהיא בבסיסה פוליטית (אם אנחנו כאן בפוליטיקה, שהבסיס שלה הוא חילוקי דעות רציונליים, ולא באיזה עניין דתי של כת קיצונית). בפוסטים קודמים הסברתי שהטבעונות עצמה לא עומדת בהתאמה למערכת המוסרית שיצר עמנואל קאנט. מכיוון שזו המערכת המוסרית שאני מכיר היטב, ומשתדל ללכת לפיה (מערכת מוסרית מקבילה, ורווחת יותר, זו היודו-נוצרית, מעודדת אקטיבית אכילת בשר, ולכן ברור שהטבעונות וכל נגזרותיה ברמות אלו ואחרות של קיצוניות לא עומדות בה) אני יכול לנתח בצורה פשוטה מאוד את האירוע. אם מישהו מכיר מערכת מוסרית (ולא 'אפשר לעשות כל מה שצריך כדי למנוע רצח של חיות. שמענו. צריך ללכת כמה צעדים מעבר לזה ולתמוך את האמירה הזו באיזה עקרון בסיסי שמחזיק מים). שפגיעה בילדים מוצדקת לקידום מטרה פוליטית - סבבה. יש למטה כפתור תגובות.

אז ככה. טו מייק א לונג סטורי שורט. קאנט דיבר על 'הציווי הקטגורי'. לזה יש כמה וכמה נוסחים. האהוב עלי ביותר הוא "עשה פעולתך כך שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד". אציין כי גם לפי נוסחים אחרים של הציווי הקטגוריה המעשה הזה הוא לא ממש מוסרי, אבל כאן הדברים ברורים. האנשים הללו השתמשו בילדים בני שלוש וארבע, למעשה פגעו בהם, וזאת לא כדי להשיג איזו תכלית הקשורה בהם (הם עצמם לא יהפכו לטבעונים כתוצאה מהמיזם הזה. די ברור) אלא כדי להשיג איזו מטרה פוליטית. לזעזע את הורי הילדים, ואולי את הציבור בכללותו, כדי לקדם את מטרתם. בקטע של הפצת המסר - שכנוע ודאי שאין כאן, זעזוע, ויצירת נראות בציבור. בקיצור, הם הסתכלו על הילדים כאמצעי ולא כתכלית. אצל קאנט זה 'נו נו נו' גדול. אבל שוב, כשרוצחים עגלים, מי זה לעזאזל עמנואל קאנט?

אנסה לסיים במשהו שלדעתי סוגר את הנקודה. הרעיון הוא שאין הבדל בין חיה לאדם. שפגיעה בחיה אסורה כפגיעה באדם. שמותר לפגוע ברגשות, לזעזע, לגרום לטראומה, כדי להפסיק פגיעה בחיה. כי אל מול הפגיעה בחיה הפגיעה ברגשות אנוש היא חסרת ערך. אז למה לא למנגל שם תינוקות? זו לא בעייה להשיג גופות של ילדים רכים, כשם שהשיגו גופות של חתולים. במקרה הגרוע אפשר לשים תצפיות בבית קברות, ובלילה פשוט להגיע למקום עם את ומכוש. 

אז יש הבדל בין אדם לחיה? כנראה שכן. ואידך זיל גמור. אם יש דבר אחד שאין בטבעונות הקיצונית זה קונסיסטנטיות. כתורה פילוסופית יש כאן הרבה חורים וסתירות. רטוריקה רמה לא יכולה לכסות על זה. אבל כבר מזמן לא מדובר בדרך חיים, בהרגל אכילה, במערכת רציונלית. מדובר באמונה דתית, וככזו, הרציונליזם רחוק ממנה. אמונה דתית שאין לה מערכת מוסרית בסיסית המונעת פגיעה באדם, שאין לה אלוהים, שהציווי הבסיסי היחיד שלה הוא למנוע פגיעה בחיות הנתפסות כשוות ערך (ואף עולות במקרים מסויימים, כשם שרגשות הילדים שהם אדם נתפסים כפחותים בערכם אל מול הערך של קידום זכויות החיות) לאדם, זה מתכון לאסון. יותר ויותר אנשים נתפסים לכת הזו על כל גילוייה הקיצוניים.

האמת - מקווה שלא נתתי להם רעיון עם התינוקות. הזהרתי כאן כמה וכמה פעמים מפעולותיה של כת 269. הפגיעה עברה מפגיעה בחפצים (גרפיטי, מילוי מזרקת אגם בצבע אדום, הנחת ראשי חיות כרותים במקומות ציבוריים) לפגיעה רגשית בבני אדם. הקו לפגיעה פיסית הוא קרוב. אני ואתם יכולים להיות הקורבנות הבאים. צריך להפסיק את זה עכשיו כשזה עוד קטן.

ועוד משהו - כאן ממש כתבתי על האמת הבסיסית שבראיית העולם הצמחונית והטבעונית. על כך שלצרכי קיימות והפחתת הפגיעה בסביבה יש מקום לחשוב על דרכים להפחתת הצריכה של מוצרים מהחי. על כך שאין הצדקה לפגיעה בחיות באופן בו הן נפגעות בייצור ובשיווק התעשייתי. בשנים האחרונות, לא מתוך טבעונות אלא מתוך דאגה גרידא לבריאותי, עברתי לתזונה מאוזנת שפירושה צריכת הרבה פחות בשר. אם יבואו אלי בטוב, אני בא בטוב, ואם כולם ינהגו כמוני - סבבה. כמדברים איתי על פגיעה בסביבה ועל המנעות מאכזריות - יש עם מי לדבר. כשבאים אלי עם חתול מת - אני לוקח ביס. כזה אני. מה שאתם עושים זה מרחיקים אנשים כמוני מתמיכה במטרה שלכם. זה עד כדי כך פשוט. 

ממתק? נשמע קצת מקאברי בנסיבות, נכון? עדיף שלא.

הארץ יצא ביוזמה ברוכה והעלה תשע עשרה הצעות לשיפורה של המדינה. האמת - לא משהו. ההצעות האלה (לשכוח את השואה, לדבר עברית קלוקלת, הורות אלטרנטיבית. משהו על שעון לילה בשעון קיץ וכאלה) לא ממש רדיקליות לכשעצמן, ומקויימות במדינת תל אביב כתבן כלשונן מזה עידן ועידנים, ועדיין זו רחוקה מגן העדן הפרחוני שההצעות הללו אמורות להביא אליו. סימן מדאיג הוא ששתיים מן ההצעות הן ברוח ציוויי הדת הטבעונית (לאסור על פרסום בשר, כל מי שאוכל סטייק יחוייב לגדל עגל כחיית מחמד) מה שמראה ששוקן, בהחלטה מודעת, מתאים את עיתונו לצייטגייסט של דרי המרחב המנטלי שבין קפה קזינו לקפה אירופה, ברמה של 'יודע צדיק נפש בהמתו'. אתם לא ממש נעלבים כשמשווים אותכם לבהמות, נכון טבעונים? על זה מבוססת הדת שלכם, לא? אנו, בגליל, נמשיך לדהור אל האופק בעקבות ד'אהר בעזות נפש כשבידינו פולקע של עוף, במרחב המנטלי שבין עימאד בנצרת לאבו סאבר בעראבה. בקיצור התלביבים האלה כל כך מנותקים מהעולם שכל פעם שאני קונה את הארץ ביום שישי אני נשבע בזקנו של ד'אהר שזו הפעם האחרונה. חלק גדול של המאמרים סתם מעצבנים אותי, וחלק אחר מאוד לא רלבנטי לחיים שלי. וזה עוד אמור להיות הביטאון שלי כשמאלן רדיקלי. פחחחח.

טוב, ולענייננו. אחת ההצעות שם הייתה של אלון עידן שהציע 'לשון נקבה בכל טקסט כללי חובה'. באופן אופייני המדובר במאמר מתחכם, שהסיבה שהוא נותן לשינוי הלשוני הרדיקלי משהו שהוא מנסה להכניס, היא שהסלאש (דרוש/ה נהג/ת למשאי/ת כבד/ה) אינו אסתטי וגורם לו לכאב ראש. המהלך האידיאולוגי הוא ברור. לוקחים בעייה אמיתית - העברית כשפה מיננית שבה העדפה ברורה למין הזכרי, היוצרת עוד בבסיס אצל לומדי השפה בינקותן הבחנות פטריארכליות שתלווינה אותן כל חייהן, ומלעיגים אותה. אז באמת אפשר להלעיג על זה, ולסיים את המאמר במילים "זה לא כל כך עניין של מגדר, כמו של כאבי ראש. הקו הנטוי/ה פשוט משתלט/ת על המציאות והופך/ת את השיטוט בישראל לבלתי נסבל/ת." אז אני חושב שאני מצחיק ומתוחכם כי דיברתי על הקו הנטוי/ה, ולא אמרתי משהו רציני או אמיתי, ודיברתי על משהו מגדרי אז אני גם נורא שמאלני ופמיניסט. גועל נייפש.

בכמה זמן האחרון אני מעורב בפרויקט בו מעורבות שתי אקדמאיות נוספות (ובכירות ממני), כך שבמערכת היחסים בינינו יש רוב נשי של שתיים מול אחת. מכיוון שכך, לפי כללי העברית הנכונים, במקום בו יש רוב נשי יש לדבר בלשון רבות. כך שהרגלתי את עצמי במיילים שאני שולח לנסות ולדבר בלשון רבות, וכך גם כשאני מדבר איתן בטלפון. זו הצצה מבהילה משהו לעולם בו אני נטול פריבלגיות. הפריבלגיה הגברית הבסיסית, להתייחס לעצמי בלשון רבים התואמת את המגדר שלי, נשללה ממני, כשם שהיא נשללת בכל מקום בו הולכים על פי הכלל הארכאי הישן המחייב לשון רבים בכל מקום בו מצוי ולו זכר אחד לפחות, ולמעשה בכל מקום בו אני נמצא, כזכר אחד.

זה נתן לי חרך הצצה לכל הפריבלגיות מהן אני נהנה, ממש מבלי לחשוב, כאחוס"ל גברי ולבנבן. עד כמה אני לוקח כמובן מאליו דברים שהם בלתי אפשריים עד כדי משאת נפש בלתי מושגת לאחרים? כנראה הרבה מאוד. ברמה הזו הדיבור בלשון רבות הוא אך שיעור נדרש בענווה. מומלץ לכל אחד. 

העובדה שהייתי צריך מאוד לחשוב על מה שאני אומר ולשתול את המיכאליזמים האלו במודע, גרמה לי לשאול לגבי המצב המנטלי של אותן הדוברות העוברות באופן אוטומטי ללשון רבים. האם גם הן צריכות להתאמץ או שמא זהו מעין אוטומטיזם לשוני המהווה כניעה לדוקסה המקובלת, והפנמה הביטואלית של כללי המשחק, ושל ההגמוניה הלשונית הגברית? קוראותי היקרות, אנא השכלנה אותי.

עד עתה זה כמעט ולא גלש לכאן. היה מאמר אחד, על הטבות מס להומואים, ב'טרקלין', בו התנסיתי לראשונה בכתיבה מסוג זה, עם משפטים כמו "על הצעת החוק חתומות חכיו"ת חכמות ומכובדות. איש אינו חושד בניצן הורוביץ למשל כי הוא בעד המשך החברה הפטריארכלית, בעד המודל המסורתי של המשפחה בו האישה היא המפרנס המשני, ובו הגבר הוא המפרנס העיקרי. אותן ח"כיות חכמות ומכובדות לא חשבו עד הסוף." אני חושב שאשתול כאן מעתה משפטים כמו "ואנו, הד'אהריסטיות, דוהרות אל האופק, עזות נפש, כשאנו מותירות את התלביביזמים מאחורינו, כגלילאיות אמיתיות". אתן מתבקשות לקבל בהבנה. גם אם אגלוש לי בחזרה לנוסח הפטריארכלי הישן והטוב של שימוש בלשון רבים אתן מתבקשות להבין. גדלתי עם זה 46 שנים וקשה לשנות.

אבל צריך לנסות. השינוי יגיע מכאן. כמו בכל מקום, גם כאן, להסתכל על הדברים מנקודת המבט של הצד השני, הוא צעד הכרחי בדרך לשינוי. לכו על זה, גברים אמיתיים מדברים בלשון רבות. זה דרך אגב מפגין גם ביטחון עצמי אמיתי במיניות הגברית. צריך להיות גבר אמיתי ונטול פחדים ותסביכים כדי לדבר ברבות. באמת. 

אנ' לא יודע עד כמה השיר הזה פמיניסטי, למרות שעם כותרת כמו "PROUD MARY" לא יכול לצאת משהו ממש שוביניסטי, וקרידנס האלה די גברים מזוקנים בסופו של דבר, אבל בא לי לשמוע אותם עוד פעם. מה לעשות. לא קשור לשום דבר שכתבתי כאן. שבוע טוב.

בניין יש בעירי עפולה, ו'בית פיינגולד' שמו. זהו הבניין הראשון שהוקם בעפולה, ימיו כימי העיר. הוא הוקם על ידי היזם והפילנתרופ שלמה פיינגולד, דמות מרתקת מימי ראשית היישוב, שבנה בניינים דומים בירושלים, תל אביב וטבריה. מחזונו של פיינגולד נותרו אך מעט בניינים ברחבי הארץ. בניין בירושלים, בית מלון הרוס בטבריה, ו'בית פיינגולד' בעפולה. בית זה ראה הכל, ושמע הכל. הוא משקיף מזה כשמונים ותשע שנים על עפולה. במאורעות תרפ"ט, כשחששו ראשוני עפולה משכניהם בג'נין, כינסו את הנשים והילדים בחצרו הפנימית של הבית. בילדותי היה שם קולנוע ו'נווה אור' שמו. היום זו שדרה של חנויות. לצידו של הבית נבנה מלון, ו'מלון מרכזי שפירא' שמו. במלון לנו גדולי האומה, ח.נ. ביאליק, הרב קוק, בן גוריון וז'בוטינסקי. באחרית ימי המנדט שימש הבית כמפקדת הכוחות הבריטיים בעפולה. במשרדי תלויה תמונה של המלון בתקופה זו, כשלפניו משמר של חיילים בריטיים. עיריית עפולה מודעת היטב לערכם ההיסטורי של שני הבתים. את השדרה שיחזרה, בעלות רבה ובעמל רב, בניסיון להחזיר מה מגדולתה בעבר. את המלון הכריזה כ'בניין לשימור' מטעם המועצה לשימור אתרים. הציבה עליו שלט כחול, למען ידעו כל הבאים את קורותיו, קישטה אותו בציורים ופסיפסים המתארים את קורותיו. שכיית חמדה עפולאית שמדי יום אני נהנה לראותה.

והנה, על אחד מעמודי בית פיינגולד טרח מאן דהוא וכתב את המספר האניגמטי 269. FREE 269. לא סתם כתב. בצבע אדום, באותיות גדולות שגודלן כמטר. מיהו ומהו 269 שיש לשחררו? האם הוא אסיר מצפון? האם נכלא על לא עוול בכפו? האם הוא אחד מאותם אלו שמוחזקים על ידי שלטונות חושך בפינה אפילה של העולם, ואינם מוכרים בשמם אלא במספרם בלבד?

269 הוא עגל. הוא נגנב על ידי פעילים רעולי פנים על מנת 'להצילו'. אלו לא הסתפקו בכך, אלא בפומבי וברוב עם צרבו את המספר 269 על בשרם בברזל מלובן על מנת להזדהות עמו. את מספרו רשמו על קירות בית פיינגולד.

מה רצו להשיג בכך? איש מבין העוברים בשדירה, פרט למשחית האלמוני ולי, אינו יודע מיהו ומהו 269. אני בספק אם בכתובת זו יש כדי להעביר ולו אדם אחד על דעתו, ולשכנעו לתמוך בטבעונות (כך גם, אגב, הססמה המשכנעת 'טבעונות - כי חלב זה לתינוקות' שרשם מאן דהוא בעיפרון מתחת לאותו גרפיטי). זהו אינו מעשה של תעמולה, הקוראת לרואה אותה לעשות מעשה. זהו מעשה של הטלת אימה והותרת סימון טריטוריאלי. אנו הטבעונים הקיצונים, גם לכאן הגענו, בדומה לגרפיטי של כנופיה או של ארגון טרור. אלו לא הסתפקו בכך, והשחיתו בכתובות - מפורשות יותר - גם את חזיתו ההיסטורית של המלון, בצד הנאה שקושט בפסיפס ובשלט של המועצה לשימור אתרים.

תאמרו - גרפיטי על בניין, מה בכך? מבחינתי זו אמירה ברורה המעמידה את האידיאולוגיה הקנאית של אותם משחיתים מעל כל ערך תרבותי שהוא, מעל המסורת, מעל ההיסטוריה, מעל ערכים של יופי אורבני. מבחינתי דומה הדבר להשחתת פסלי הבודהא בבמיאן על ידי הטליבאן, כשעלו לשלטון באפגניסטן. הרס של שכיית חמדה, אוצר תרבות אנושי, בשם אידיאולוגיה קיצונית. אך מה לאותם אנשים ול'תרבות אנושית'? לדידם האדם הוא אך חיה. סמלם, שהשחית את המלון, הוא כף יד, כפה חייתית, וטלפי ציפור, העומדים בשורה, שווי ערך. אם האדם הוא אך חיה, הרי שתרבות אנוש אינה בעלת משמעות. 

היורופסקאיות חדלה זה מכבר מלהיות העדפה קולינארית. זה מכבר קיבלה סימנים של דת. כת קיצונית. עיקרי האמונה של הכת נשמעים לכל אדם רציונלי כהבל. הטענה שאכילת בשר מזיקה לבריאות, שהאדם הוא אוכל עשב מטבעו, ומעבר לכך, שהאדם שווה לחיות בכל, היא רק הבסיס השגוי והשקרי למבנה מורכב של אמונות ודעות, שאינן ניתנות לביסוס רציונלי. נסיונות לחבר אנשים אלו אל המציאות, באמירות כדוגמת זו שמעבר לכלכלה עולמית המבוססת רק על אכילת צמחים יגרום לאסון אקולוגי גלובלי, או העובדה הידועה לכל שגידול צמחים למאכל כרוך לכשעצמו בהרג רב של חיות שדה קטנות וחרקים, נתקל בחומה בצורה של הכחשה. 

סימנם של אלו המשתייכים אל הכת, בניגוד למי שקיבל עליו את הטבעונות מטעמים של חמלת אמת לבעלי החיים, וחוסר רצון ליהנות מסבלם, הוא חוסר יכולתם להתנער ממעשי אלימות וונדליזם המבוצעים בשם האידיאולוגיה הקיצונית. יורופסקאי אמיתי ישתמש בכל לוליינות מילולית אך לא יגנה את האלימות או הוונדליזם. ניסיתי זאת עם כמה ממכרי היורופסקאים בעת שאותו גורו הזוי היכה את העיתונאי אראל סגל, בשל כך שהלה לבש מעיל עור, וביקשתי כי יגנו את המעשה כאלימות שאין לנקוט בה. זה היה משעשע חמש דקות, ואחרי כן זה התחיל להיות מפחיד.

גם כאן אני צפוי לתגובות כאלה, ומוכן להתערב כי אלו תכלולנה את החיבור האהוב על היורופסקאים לנאצים ולנאציזם (שווה יהיה להעביר את החוק האוסר על השימוש במילה 'נאצים' רק כדי לנקות את המרחב שלנו מהשיח הזה) - "ואם אתה היית נכלא במחנה ריכוז ומחכה להוצאתך להורג, לאיזו התנהגות שלי היית מצפה? האם היית רוצה שאמחה בשקט, או שאכתוב גרפיטי, או שאף אפעל באלימות כדי לשחרר אותך?"

יורופסקאי יקר. העגל 269 לא מצפה לכלום. אין לו יכולת 'לצפות'. מאחורי העיניים הגדולות אין הרבה מוח. המדובר בעגל. הוא אינו יודע מה שיקרה לו בעתיד. הוא אינו יודע שימות. הוא אינו מסוגל להבין את עצם קיומו. הוא עגל. ואפשר לשאול גם את השאלה ההפוכה, באיזו פעולה היה נוקט העגל כדי לסייע לי? אבסורד? אם המדובר בחיה מטומטמת שאינה מסוגלת לעקרונות של מוסר, ויכולה לרצות לסייע לי במצוקתי, אם חלילה אכלא במחנה ריכוז, מהיכן המחוייבות שלי כלפיה? 

אני, לעומת העגל, בעל הבנה, ומה שמבדיל אותי, כבן אדם, מן העגל 269, הוא היכולת שלי להפשטה, זאת אומרת בין היתר להנאה מאוצרות תרבות, וביניהם בית פיינגולד ומלון מרכזי שהשחתת בשמו של אותו עגל. התחושה האיומה, מחמיצת הלב, שהייתה לי כאשר ראיתי את הוונדליזם, שקולה כנגד כל הסבל שסבל אותו עגל בטרם 'שוחרר'. 

זו, אגב, אמת בסיסית בה אין מכירים הטבעונים. סתם טבעוני יימנע מאכילת דבש, שכן זה מופק על ידי ניצול דבורים. אדם מנוצל חש כי עמלו נלקח ממנו. הדבורה אינה חשה בדבר. התחושה - עבדתי, השקעתי, והנה מישהו בא ולקח את פרי עמלי, היא דבר שהדבורה אינה מסוגלת לו. המוח שלה נמצא כמה וכמה רמות מתחת לחשיבה מופשטת מסוג זה. הקיצוניים שבהם יימנעו גם מאכילת שמרים מאותה הסיבה. מוזר? לא. סימן לכת. יורופסקאי אמיתי ישקר גם שקר טיפוסי, שנועד להגעיל את אוכל הדבש, טקטיקה יורופסקאית מוכרת, ויקרא לדבש 'קיא של דבורים' כשם שהוא קורא לביצה 'וסת של תרנגולת'. כשם שאין לתרנגולת מחזור חודשי, וכל חומרי ההזנה הדרושים לייצור אפרוח נמצאים כבר בביצה עצמה, בניגוד לנקבות היונקים המרפדות את הרחם שלהן בחומרים מזינים שהפרשתם היא המחזור החודשי, כך אין הדבש 'קיא', אלא שהוא מיוצר באיבר מיוחד הקרוי 'קיבת הדבש' שאינו משמש לעיכול אלא לייצור דבש, ואין לו מקבילה בחיות שאינן דבורה.

היינה כתב כי במקום בו שורפים ספרים, ישרפו גם בני אדם. במקום בו אין כבוד לאוצרות תרבות, אין כבוד לאדם. מי שאין לו כבוד לאדם, והוא מסרב להתנער מאלימות, יגיע לאלימות. זו תהיה כמובן מאוד מוצדקת ומאוד מוסרית. שכן יתרונם הגדול של היורופסקאים על יתר בני התמותה הוא מוסריותם העליונה, שאינה ניתנת לערעור, וגורמת לכך שכל אמירה שלהם היא צודקת ומוסרית, וכל מעשה שלהם הוא צודק ומוסרי. כשזו תגיע, יישפך גם דם, וכבר התנ"ך ידע ש'שופך דם האדם באדם דמו יישפך'. תגיע גם תגובת הנגד. בשלב זה יורופסקי מזכיר לי את המנהיג המורמוני ג'וזף סמית' שכידוע נרצח על ידי המון לינצ'אי לאחר שנכלא בשל פוליגמיה. איני יודע את העתיד, וייתכן שיורופסקי זה יחיה חיים מאושרים ושלווים עד מאה ועשרים, אך כל כת קיצונית זקוקה למרטיר, ואם לא יהיה זה יורופסקי, יהיה זה אחר. בעגל אין די. יש צורך בקפיצת איכות למרטיר אנושי, וזאת מן הסיבה המאוד מאוד פשוטה, שגם היורופסקאי הקיצוני ביותר חש, בעמקי ליבו, את ההבדל האיכותי בין חיה לאדם.

עגל 269 אינו סתם עגל. זהו עגל הזהב. מעשה עגל הזהב הסתיים באלימות, ובמותם של שלושת אלפי איש. בואו לא נגיע לשם. אפשר לעצור את זה עכשיו.