בימים האחרונים נאבקתי עם שילוב חמור ביותר של שפעת ודלקת ריאות, ולכן לא כתבתי כאן. מעת לעת הרהרתי שאם הפוסט האחרון שאפרסם יהיה האחרון שמופיע כאן על הנאומים הפיקטיביים הרי שלא נפרדתי מקוראי כהלכה, ולכן התחזקתי והחלמתי עד שהגעתי למצב בו אני יכול לכתוב פוסט נפלא זה. אגב - אם אשרוד עד יום שני אתם מוזמנים לשמוע אותי מדבר בכנס ההיסטוריונים הצעירים, ואני אפרסם בסוף השבוע את כל הפרטים המדוייקים. אני ממש רוצה לדבר שם, ורק אם אהיה במצב מאוד לא תפקודי, אוותר על זה.
אז ככה, המצב דורש פוסט מפוייס, בלי אף מילה על הבחירות או על נתניהו (אופס...?). ומה טוב יותר מניתוח מעמיק של שירו החדש של שמעון בוסקילה 'למה לי למה לך'?
אז נתחיל דווקא מהממתק ולאחר מכן במהלך מתודולוגי מדהים גם ננתח אותו -
שמעתם, הפנמתם, שמתם לב למילים? אז ככה. בוסקילה חמוד, וחוץ מהפשע הבלתי נסלח של שיתוף פעולה עם שלמה ארצי, אני די מחזיק ממנו. אבל בפשע הזה חטאו גדולים וטובים וביניהם שלום חנוך, אז בסדר, טעה טעינו טועים, עשינו כמה גרושים ממשיכים הלאה. עקרונית הבחור רוכב בהצלחה על הגל של 'מוזיקת עולם', ועושה אותה נהדר, אבל הוא לא האישיו כאן כי אני ב'מוזיקת עולם' או 'מוזיקה ים תיכונית' או חלילה 'מוזיקה מזרחית' לא מבין שום דבר חוץ מאובססיה בלתי מוסברת לזוהר ארגוב (עם סניפים בחבר'ה האלה של שנות השבעים, דקלון, סרוסי, צלילי הכרם וכאלה) שאני מסביר יותר בנוסטלגיה לבופור בשנת 1987 ופחות בהבנה של ממש בסוג הזה של מוזיקה, שדורש באמת הבנה ואוזן רגישה יותר ממה שלי יש.
אבל בטקסט אני מבין. הכותרת: 'מילים: יוסי גיספן' לא מבשרת טובות מבחינתי. אנסה באופן מאוד זהיר להימלט מכל המלכודות הפוליטיות והעדתיות הנפרשות כאן ואומר שמבחינתי הטקסטים שלו נעים בין הבלתי נסבל והבלתי נסלח. ושוב - יש רבים אחרים (הקוראים מופנים לפוסט קודם בשם 'עיונים בשירתו של י. לפיד') ממוצאים מגוונים שאני מוצא את הטקסטים שלהם בלתי נסבלים ובלתי נסלחים. ועם כל זאת, בשל חותם האיכות של בוסקילה, אנסה להתייחס לטקסט במלוא הרצינות האקדמית הראויה.
והנה - כבר על ההתחלה הפתעה! 'קשה לי בלעדיה אך יותר איתה'. הקורא חד העין בעל ההשכלה הקלאסית ודאי זיהה את הרפרנס למילותיו האלמותיות של מרטיאליס שמופנות כלפי לסביה שלו - NEC TECUM POSSUM VIVERE, NEC SINE TE. מרטיאליס, למי שאינו מכיר, הוא המשורר חד העט ביותר בכל דברי ימי האימפריה הרומית. אני לא סגור על זה שיש תרגום טוב שלו לעברית, אבל האפיגרמות שלו זה משהו מ א מ ם, ששומר על החדות שלו גם אחרי אלפיים שנה. הנה אחת בתרגום שלי - Tongilianus habet nasum, scio, non nego, sed iam nihil praeter nasum Tongilianus habet - לטונגיליאנוס יש אף, אודה, לא אכחיש, אבל מדוע אין לטונגיליאנוס דבר מלבד אף?
איזה צרות עשתה לסביה למרטיאליס אני חושב שאפשר לנחש משמה. הנקמה שלו הייתה מושלמת. הוא חיבר כמה מהאפיגרמות הכי שונאות אדם שלו בהתייחסות אליה. השם 'לסביה' נלקח, עד כמה שאני זוכר, מאהובתו הבלתי מושגת של קאטולוס, משורר רומנטי מתקופת יוליוס קיסר, כמה עשרות שנים לפני מרטיאליס. קאטולוס היה האב טיפוס של הבחור המתוסבך שמתאהב באישה הלא נכונה. לסביה שלו (שמה היה קלודיה מטלי. קאטולוס בחר את הכינוי לסביה בשל הדימוי הרומנטי באותה התקופה לאי לסבוס, דימוי השונה מעט מן הדימוי שיש לו כיום) הייתה רומאית הוללת ונשואה, ואחותו של אחד האנשים המסוכנים והפזיזים ביותר באחת התקופות הרגישות מבחינה פוליטית ברומא, קלודיוס פולכר. עד היום שרדה ההאשמה שהשניים האלו - קלודיוס וקלודיה, ערכו אורגיה של גילוי עריות בהשתתפות בתולות וסטליות. אנחנו די סוטים מהנושא, אבל בשביל לזרוק האשמה כמו 'איני יכול לחיות איתך אבל גם לא בלעדייך' צריך שהמואשמת תהיה מין קלודיה כזו - מאוד לא מושגת, מושכת בטירוף, מושא לאהבה לא נתפסת.
והבחורה של בוסקילה / גיספן? האם היא ראויה להיות המושא ל'איני יכול איתך אך גם לא בלעדייך' או שמא מופיעה שוב הסימולקרה המרושעת במלוא אימתה - מסמן שנפרד מן המסומן, כפתור ריפוד לקניאני שנתלש באכזריות, ועתה זה מעין רפרנס ללא מרופרנס, שאיבד את משמעותו ושוכפל שוב ושוב?
אז ככה. כנראה סימולקרה. הבחורה היא לא קלודיה, גם לא לסביה. בואו נספור את ההאשמות שמטיח בפניה גיספן ביצירתו -
* שרפה לי את הלב וגם את האשראי.
* לא ישן באלכסון על המיטה.
* רציתי לתת לה כוסית אחת אבל היא שתתה את כל הבאר, ולאחר מכן הייתה כה שיכורה שלא הצליחה לקיים יחסי מין.
תצוגה מיזוגנית למדי. הבחורה היא בזבזנית, שיכורה, ועצם קיומה מונע מהאוהב הנרגש את החופש המיני המוחלט (המתבטא בלישון באלכסון על המיטה) מה גם שלפעמים - תחזיקו חזק - היא אינה זמינה ליחסי מין.
בהקשר הזה, ובהתייחסות ל'נתתי לה כוסית שתתה את כל הבאר, הגיעה הבייתה, נרדמה, ולא הצלחתי להעיר אותה' נא להכיר את סעיף 345 (א) (4) לחוק העונשין הקובע כי אנס הוא הבועל אישה "תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;" סך הכל המשורר לא ציין איך הוא מתייחס למצב הזה, אבל מי שמגיע למצב הזה - תרגיע, תעשה מקלחת קרה. כי אם יקרה שם מצב שבו היית זה 'המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;' ובבוקר היא מגיעה לתחנת משטרה, אתה יכול לבטל סיבובי הופעות בכמה שנים הקרובות.
סך הכל השיר הוא קליל והומוריסטי, עד כמה שמיזוגניות מהסוג הזה יכולה להיות הומוריסטית. הקטע התלביבי כל כך, של מערכות היחסים התלביביות האלה, נוסח יצירתו העל זמנית של אבי אוחיון 'דרך השלום', בו מגיעים ישר לבית של הבחורה בתוך חמש דקות לאחר שפגשו אותה בבית הקפה, מחליף בזמן האחרון את מערכות היחסים הדיכאוניות של הזמר היותר נוגה מהעבר נוסח 'הודיעוני רעי כי ראוה בגיא עם אחר בחשאי'. אני די חושב שב'נוסח החדש' של הפזמונאות הקלה, אם הוא היה תופש אותה עם אחר בחשאי בגיא, הוא כמובן היה מציע שלישיה. ובכל אופן, יש מערכות כאלה שנחזות כמערכות של הסכמה וקלילות במובן הקליל של המילה, ולא נלווית אליהם מיזוגניה. כאן כשל גיספן ועמו בוסקילה כשבחר בשיר זה כלהיט מתקליטו.
שמעון - אתה מסוגל ליותר. רק אל תלך לשלמה ארצי לטקסטים. יש עוד כותבים חוץ משלמה ויוסי. אני מקווה שבקרוב יצטרף לפול הכותבים המחפשים תעסוקה יוצר הלהיטים יאיר לפיד. זה יכול להיות שילוב מנצח. לך על זה.
ניקסון, מגדולי הנשיאים שידעה האומה האמריקנית, ידע לטהר את האורוות במפלגתו, לחשוף הכל ולהוציא אל האוויר החופשי גם פרשיות מביכות ביותר. אמנם, חשיפת 'פרשת ווטרגייט' סמוך כל כך לבחירות עלתה לו במספר רב של קולות, אך הוא הצליח, למרות הכל, לשרטט את דמותו של המועמד הדמוקרטי ג'ורג' מקגוורן כשמאלן קיצוני, וזכה לניצחון הסוחף אותו ביקש. את כהונתו סיים לאחר שמונה שנים בהן הגיע להשגים מרשימים, וגם לאחר פרישתו המשיך להיות אחד מהכוחות המניעים מאחורי הקלעים של הפוליטיקה האמריקאית. מותו, ב-1994, ייזכר כאחד ממפגני האבל המרשימים שהעניקה האומה האמריקאית לבכירי בניה, מעמד לו זכה לא מעט בזכות הנאום הזה, המוזכר כאבן דרך ביחסיהם של הנשיא ועמו.
"מיי פלואו אמריקנס. כמוכם נדהמתי לשמוע על הפריצה למטה הבחירות של המפלגה הדמוקרטית. הוריתי על פתיחת חקירה פנימית מקיפה, שאת תוצאותיה אני מביא בפניכם, ללא כל הסתרה, ומציג את האמת אותה גיליתי, עד כמה שאינה נוחה ומטרידה. על הוועדה לבחירה מחדש של הנשיא - CRP, השתלטה קבוצה קטנה של אנשים בעלי אמביציה ללא מצרים, שאינם בוחלים בכל מעשה לקידום מטרותיהם. על אף שאני מאמין בכוונותיהם הטובות, ובהיותם אמריקאים פטריוטים ואוהבי עמם החרדים מן העתיד הקשה שתדע אמריקה אם חלילה ינצחו מועמדי השמאל הקיצוני הדמוקרטים, אין ולא יכולה להיות כל הצדקה למעשים מסוג זה. לא ידעתי על המעשים בעת שנעשו, ועתה, משגיליתי אותם, אני בוש ונחרד בדיוק כמוכם. הוריתי לאלתר על פירוקה של הוועדה, ועל השעייתם לאלתר מכל תפקידיהם של ג'ון מיטשל, גורדון לידי והווארד האנט, כמו גם על ראש צוות הבית הלבן בוב הולדמן. ביקשתי מן הסנטור הזוטר מקנזס, רוברט דול, לעמוד בראש ועדה של הסנאט למציאת האחראים למעשה, ולו בדרגים הגבוהים ביותר. אני מודיע מראש שאקבל את כל ממצאיה של הוועדה, ואחשוף בפניה כל מסמך וכל חומר שיתבקש על ידה. מיי פלואו אמריקנס - בבחירות האלו עומדת בפניכם החלטה על הבחירה בדרכה של אמריקה. יש רק תוצאה אחת נכונה, תוצאה שתמשיך בדרך שהובלתי בארבע השנים האחרונות, ולא תוביל לסטייה מהדרך ולהליכה למחוזות רדיקליים של הוזי הזיות אידיאליסטיים. הבחירה הזו צריכה להיעשות בדרך דמוקרטית, וזו אחת הסיבות שאני זועם על הממצאים החמורים שהתגלו, שבבסיסם חוסר כבוד להליך הדמוקרטי. אך היא צריכה להיעשות. אני קורא לכם לחשוב על הדרך בה אתם רוצים ללכת. על צומת הדרכים העומדת בפנינו, ולהצביע. אני סמוך ובטוח כי ההחלטה שתקבלו תהיה ההחלטה הטובה לאמריקה."
הנאום השני - משה קצב, 2006.
סגנונו הנשיאותי של קצב היה ממלכתי ומכובד. את האירועים הגדולים שהסעירו את המדינה בתקופת נשיאותו - האינתיפאדה השנייה, ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה, הובילו אחרים. קצב שמר על ריחוק מן האירועים ועל נימה ממלכתית ומכובדת, מעל לוויכוח הפוליטי השוטף. על רקע זה באה בתדהמה הידיעה כי ניהל רומן עם אחת מעובדות הבית, וכי זו ניסתה לסחוט אותו על רקע זה. וידויו הפומבי המרגש, כשלצידו רעייתו גילה, עורר שיח עמוק ונוקב. אל מול אלו שראו בכל מערכת יחסים בין בכיר והכפופה לו כדבר שאינו מקובל, נמצאו רבים שראו בהודאה בחולשה האנושית, ובבקשת הסליחה הפומבית, כאקט ראוי, המכבד את מוסד הנשיאות. הוויכוח גווע כעבור מספר ימים כשפרצה מלחמת לבנון השנייה, ולא התחדש לאחר מכן. יתרת כהונתו של קצב הוקדשה לעבודה מול המשפחות השכולות, וסיוע לתיקון נזקי המלחמה. כיום, לאחר פרישתו, משמש קצב מנהל 'מרכז קצב לפיתוח הנגב' מוסד חינוכי מרכזי הדואג לתשתיות החינוך בנגב, והממוקם בקריית מלאכי. גם כיום קצב הוא מרואיין מבוקש בתכניות טלוויזיה ורדיו, ורבים רואים שיבה אפשרית שלו למרוץ הפוליטי, אם הנסיבות יאפשרו זאת בעתיד.
"אזרחי מדינת ישראל. בוש ונכלם עומד אני היום בפניכם, ומתוודע על מעשה שעשיתי. מעשה שאינו יאות. נפלתי בקסמיה של אישה צעירה ממני בשנים וניהלתי עמה רומן. לאחר זמן מה הערכתי מחדש את מעשי. הבנתי כי שגיתי, וכי נפלתי קורבן לחולשת אנוש. חטאתי בפני משפחתי, ובפני רעייתי גילה. ברגע זה ובמקום זה אני מתחנן לסליחתה ולסליחת ילדי היקרים. גילה נתנה לי להבין כי היא אכן מצאה את גדלות הלב לסלוח לי, ועל כך אוקיר אותה עד אחרון ימי. כאן זה מתחיל, אזרחים יקרים, וכאן זה ייגמר. אני מבקש גם את סליחתה של האישה, שודאי תלתה ביחסים בינינו תקוות שלא היו בנות מימוש. אם יש דבר מה שאמרתי או עשיתי שהוביל אותה למסקנה שגויה זו, אני מתחרט על כך. כנשיאכם, אני אמור להעניק מופת ציבורי להתנהגות ראויה, ובכך כשלתי, וגם את סליחתכם אני מבקש. אני מקווה שבשארית כהונתי אוכל לכפר על שחטאתי בפניכם, אזרחי ישראל. ביני ובין משפחתי הדרך עוד ארוכה לסליחה ולשיקום. אך כל עוד גילה כאן לצידי ואוחזת בידי אני יודע כי יש לי עוד תקווה, כי הדברים בינינו יכולים לשוב ולהיות כשהיו."
הנאום השלישי - בנימין נתניהו, 18.2.2015.
"אזרחים יקרים. הערב קראתי, כמוכם, את דו"ח המבקר. המדובר בדו"ח קשה וחריף בצורה יוצאת דופן, ואיני מתחמק מלקחת אחריות אישית. שגיתי, טעיתי. לא אטיל אחריות על איש. לא על רעייתי שרה, שאינה נושאת במשרה רשמית, ולא על מי מעובדי הבית, לרבות מני נפתלי, שאינו יכול לשאת באחריות להוראות שקיבל ממני. אני רק מקווה שאקבל ממר נפתלי את אותה מידה של הגינות ושל קבלת אחריות שאני מעניק לו. אזרחים יקרים - גם אם האישומים אינם פליליים - והם אינם פליליים - הם מעידים על שגיאה חמורה ששגיתי. לא הבנתי עד תום את המשמעות של ניהול בית מכספי הציבור. בתקופה בה חיסכון ויעילות הם צו השעה, לא הייתי חסכוני ולא הייתי יעיל. חרגתי מכל מתחם של סבירות. לא נתתי דוגמה אישית. אך בכוונתי לתת דוגמה אישית. אני מבקש מכם הזדמנות נוספת. גם יריבי אומרים עלי שאני לומד מהר, ומסיק מסקנות משגיאות. שגיתי - ורק אני יכול לתקן. הדבר שכאב לי יותר מכל הוא שהסתבר כי עובדים נאמנים - מאבטחים ועוזרים, נשאו בהוצאותי הפרטיות ולא קיבלו על כך החזר. עוד היום זימנתי כל אחד ואחד מהם לשיחה אישית והחזרתי לו את כספו, בצירוף הצמדה וריבית. הזמנתי אותם לארוחה בביתי, שתהיה על חשבוני הפרטי. מיניתי ועדה בלתי תלויה בראשותה של חברת הכנסת גילה גמליאל לקביעת מסגרת תקציבית סבירה להוצאות בית ראש הממשלה, שתיתן את מסקנותיה באופן מיידי, ואקבל מראש את מסקנותיה, גם אם פירוש הדבר יהיה צמצום כואב בהוצאות שביכולתי להוציא, וירידה משמעותית ברמת החיים שלי ושל בני משפחתי. אני מקווה שבתקופת כהונתי הבאה אוכל להוכיח שאני זכאי לאמון שאתם נותנים בי."
וכך נחסכו אי אלו שנים של חקירה וחקירה פלילית ושימוע וטיוטה של כתב אישום והמלצות המשטרה, ודעת המיעוט של הפרקליט הזה, והבג"צ, והשלום והמחוזי והעליון ודעת הרוב וכל זה וכל הווג'ייראס, וגם ניצח בבחירות. אשרי המאמין.
לקוראי הבלוג הזה די ברור שאם רוצים לדעת מה יהיה בעתיד אז באים רק לכאן. מכיוון שרוח הנבואה של אבות אבותי אדמו"רי סטרעטין נחה עלי, אני משחרר כאן מדי פעם נבואות די קולעות, כמו למשל הקטע הזה בו חזיתי בצורה מדוייקת את העונש שיקבל קצב במחוזי דקות ספורות לפני גזר הדין. היו עוד כאלה, מדוייקות יותר ופחות. יש לי רקורד לא רע.
אז ככה. האמת היא שאבות אבותי אדמו"רי סטרעטין די ניערו חוצנם מעלי, ומחכים רק שאבעט בדלי, כלשונו של הביטוי האמריקאי הוולגרי, כדי שיוכלו לבעוט אותי באופן אישי לגיהינום המיועד לרפורמים. אבל היגיון פשוט וכמה כללי אצבע שהולכים לפיהם יכולים לתת תחזית לא רעה, גם אם הסטרעטינים ברוגז בדיוק כשצריך אותם. למשל שמעתי היום את רביב דרוקר ברדיו מדבר על הקליפ ההזוי של שרה נתניהו ומושיק גלאמין, והוא נשמע כמו החתול שבלע את השמנת. איזה שמנת? את כל תנובה.
אז בשלב הזה של החיים שלי ההבדל ביני לבין רביב דרוקר הוא שאצל רביב דרוקר יש את דו"ח מבקר המדינה על ההתנהלות האישית של נתניהו כבר יום שלם להתענג עליו, ואני ביחד עם כל האזרחים נדע את הפרטים ההו כה מענגים האלה רק מחר בצהריים. ואיך אני יודע שיש שם פרטים הו כה מענגים? לא רק החיוך של דרוקר. גם הקליפ של שרה משדר איזה מצוקה. שלא לומר היסטריה. שלא לומר אבדן עשתונות. הבעל שלה דווקא מסתדר די טוב בסקרים, והממשלה הבאה - ימין + ימין קיצוני + חרדים + אופורטוניסטים + אנשים שמבקשים את הקול שלי בשביל לגנוב אותו ולעשות ההיפך בדיוק ממה שביקשתי מהם לעשות - בכל צירוף של אלו - כבר די תפורה. אז כנראה שההיסטריה באה ממקור אחר.
אז ככה - נבואה ראשונה - זה לא יזיז לאף אחד. כולם יודעים שהוא כזה. כולם מצביעים לו עוד פעם ועוד פעם. מי שמצביע לו לא יתרשם מתקציב זה או אחר של סושי, או מגלידת פיסטוק או אלכוהול או אנ'לא יודע מה שימצאו שם. יהיה הרבה רעש. אלה יגידו ככה ואלה יגידו ככה (הספין של ביבי כבר מובנה בתוך הדו"ח, שמסקר את ניהול בית ראש הממשלה ומשכן הנשיא. אפשר לשחק יופי ב'גם פרס', וזה משחק נהדר כי סך הכל גם פרס אגו מניאק בזבזן כספי ציבור לא קטן) ואז יקרה משהו או דאעש או סרטון או פיגוע במדינה אירופית או נאום בקונגרס וכולם ישכחו וביבי ינצח בבחירות.
נבואה שניה - כולם ישכחו? לא כולם. יש כאלה פרקליטים ומשטרה שכששחיתות ממלכתית עוברת נקודה מסויימת של ראוותנות ופליליות הם נדבקים כמו ספחת. כי ביבי יכול לצחוק על גלידת פיסטוק בסרטונים ובארץ נהדרת, ולרדת כאסח על הבקבוקים, אבל האנשים האלה - ואני מה זה מכיר אותם טוב - פורטים את זה למילים נורא לא יפות כמו מרמה והפרת אמונים, מילים שאפשר לקחת ולכתוב במין מסמך כזה שנקרא כתב אישום. ושופטים - גם כאלה אני מכיר פה ושם - לא מתרשמים מסירטונים. באמת. זה יכול אפילו לבוא בסבבה בראיות התביעה בקטע של כוונה פלילית.
אז מה היה לנו עד כאן? היה לנו שביבי נבחר עוד הפעם, אבל שהוא מסתובב בקדנציה הזו עם מטרה גדולה על הגב, נחקר הלוך ושוב, ויש שימוע וטיוטה וכאלה. זה יכול לקחת שנים, ובמקרה הזה עם כל פרקליטי הצמרת שמסתובבים שם ומפחידים את המבקר ואת היועץ המשפטי זה גם ייקח. מה שאומר שמי שמצביע ביבי, גם אם הוא מאמין שביבי הולך לנהל טוב את המדינה ואת הכלכלה ולהלחם באמת באיראן ובדאע"ש (דרך אגב, זה לא הולך ביחד. חיזקת אחד החלשת את השני.) ולהביא שלום בטוח כי הוא הבטיח עוד ב-1996 ולא קיים, כי השמאלנים הפריעו לו, אה... ולטפל בשמאלנים; אז המישהו הזה צריך להבין שמה שביבי הולך לעשות זה להחקר במשטרה ולהוציא הודעה של הדובר ולהגיע לשימוע ולישיבה בפרקליטות ולהגיב על מה שאמר השוטר הזה ומה שאמר הפרקליט ההוא. תחשבו על השנה האחרונה של הכהונה של שרון, או של אולמרט. זה הולך להגיע לשם.
אז בקיצור - אם מישהו רוצה מדינה מתפקדת, אז אפשר להצביע כל דבר חוץ מביבי. כי אם הוא ייבחר יהיה לנו סיפור נחמד של קדנציה עגומה שרובה פלילים והדחה בסופה. מצד אחד זה חמוד כי אז אולי לא יהיה לו זמן לעוד מלחמה בעזה או בצפון. מצד שני הוא תמיד נגרר לעניינים האלו בניגוד לטובתו ולטובתנו, אז אם הוא יהיה עסוק גם בלנהל את המלחמה בפרקליטות וגם בלנהל את המלחמה בחמאס, אז אשקרה הוא הולך להפסיד באחת מהן ואני לא רוצה לחשוב באיזה. והיי, אם היו לנו שתיים שלוש מדינות ספייר, והבית של כל מי שקורא את הבלוג הזה לא היה בטווח הטילים, אז זה היה אפילו יכול להיות משעשע באופן פרוורטי.
ממתק? הקוראת PK התלוננה לפני שני פוסטים שהממתק היה פופי ומתוק מדי. אז סידרתי לה בלוזיסט זקן וצרוד וחורקני בפוסט הקודם, אבל עכשיו אני חושב להביא את סטיבי ריי ווהן מנגן הנדריקס. ועד שלא אקבל אישור לגבי איכות הממתקים לא אפסיק עם הבלוז. הבנת?
כה פסק האדמו"ר הזקן מסטרעטין בשבתו במתיבתא הרעפארמית בסח'נין שעל נהר החילזון, ואידך זיל גמור.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
