הקטע בכביש 784 המוביל מצומת המוביל צפונה, אל כפר מנדא הוא בין היפים בארץ. הנוף שניתן לראות בו הוא ייחודי ומהמם. עצי אלון עתיקים, חורש טבעי שמעט מאוד ממנו נותר בארץ, מאגר אשכול הנראה כאגם מלאכותי (ונהדר לרכיבת אופניים מסביבו), תל חנתון העתיק, אלו רק מקצת הדברים שרואה הנוסע בקטע הקצר של כחמישה קילומטרים. אבל הכביש הזה הוא רע. הוא לא סולח. הוא קטלני.
אין לדעת מהו שמשך את תשומת ליבה של רגד סלאח, שנסעה עם שלושה פעוטות בכביש, והביא אותה לסטות מעט מהמסלול, לחרוג אל המסלול הנגדי. לעולם לא נדע, אך אפשר לנחש. כל אחד ואחת מאיתנו, הורים לילדים, היינו במצבים האלה. בכל מקום אחר זה היה יכול להיגמר אחרת. כביש 784 אינו סולח לטעויות.
בעשרים השנה שאני נוסע בכביש הזה מדי יום, הייתי עד לעשרות תאונות. מהקלות ביותר, ועד לקטלניות. אני מעריך כי במהלך השנים נהרגו על הכביש הזה, בקטע הכביש הזה ממש, עשרות אנשים. אתמול, מרגע פירסום התאונה, ועד שקיבלתי הודעת ווצאפ מרגיעה מקרובים של ידיד בחנתון, עברו עלי כמה דקות חרדה. לא רק אני, אשתי והילדים נוסעים תדירות בכביש, אלא גם כל בני היישוב אשחר, ולמעשה כל המשגבים. לכולם ברור מהו שצריך להיעשות בכביש. הכביש הוא צר, אין בו גדר הפרדה. אין לו שוליים. כביש דומה, כביש 66 המוביל ממגידו ליקנעם, סומן כ'כביש דמים', ועבר שידרוג - נבנה מעקה הפרדה לכל אורכו, נבנו מעקות בשוליים. השוליים הורחבו, ויש תכנית להפוך אותו לדו מסלולי ולאפשר מהירות של 110 קמ"ש.
שום דבר מזה לא נעשה. לא בתכנון. לא ייעשה בקרוב. מיליארדים מוצאים על בניית מחלפים. מנהרות הכרמל. כביש הקריות 22, מחלף גולני. את תושבי כפר מנדא מזניחים לנפשם. חייהם שווים פחות מתושבי מגידו או יקנעם.
כפר מנדא. בירת תאונות הדרכים של הגליל. לפי נתוני הלמ"ס מאה אחוז תושבים ערבים, מהם מאה אחוז מוסלמים. המקום בו הגיל הממוצע של הרכב הוא 10 שנים. 2 נקודות (מתוך 10) בדירוג הכלכלי חברתי. אחד מכל שלושה בוגרי תיכון זכאי לתעודת בגרות. 5.7 פטירות תינוקות לאלף לידות חי.63% מכלל השכירים משתכרים פחות משכר מינימום. 4047 כלי רכב מנועיים על 17000 תושבים. משהו מזה אומר הזנחה? משהו מזה אומר תאונות דרכים תמשכנה להתרחש? משהו מזה אומר שלמישהו בממשלה לא איכפת מכפר מנדא? שחייה של רגד סלאח וילדיה שווים פחות?
כן. לי זה אומר בדיוק את זה. זה שגם חיי שווים פחות, כי אני נוסע תדיר בכביש הזה, זה רק תוצר לוואי של השיטה. הכביש היורד מאשחר ליובלים עובר עכשיו שיפוץ מקיף. לא שלא צריך. צריך. מעקה הפרדה ב-784 צריך יותר. אני יהודי לכן אני מקבל. ושמישהו יעז לומר שזה לא נכון.
הנה ארבעה שמות. רגד סאלח. גזל סאלח. איברהים סאלח. מועתז סואלחה. אזרחי מדינת ישראל שנהרגו על הכביש. עבור שלושה אזרחים אחרים יצאה הממשלה למבצע שעלה מיליונים, אם לא מיליארדים. על כביש 784 ימשיכו למות אזרחים. זה כל הסיפור. כשזה ביטחוני, פוליטי, תואם את ההגיון של הכיבוש, אין גבול להשקעה. אין גם יהודים וערבים. מוחמד פהמי קראקרה, הנער מעראבה שנהרג בגולן הביא להערכות יקרה מחדש של כוחות צה"ל בגולן הכבוש. לו היה קראקרה מחליט באותו בוקר לנסוע דרומה, ונהרג על כביש 784 קילומטרים ספורים מביתו, ולא מפגיעת טיל נט סורי ברמת הגולן, היו חייו ומותו עוברים למקבלי ההחלטות ליד האוזן, מבלי שישפיעו על דבר. ערבי שנהרג בתאונה בגליל זה טבעי. ערבי שנהרג מטיל נט של הצבא הסורי זה כבר סיפור אחר.
מדינת ישראל זנחה את כפר מנדא לאנחות. למדינת ישראל לא איכפת מה קורה שם. חייהם, כמו גם מותם, אינם מעניינים את מקבלי ההחלטות. חיינו ומותנו. תושבי הגליל.
הגליל (ישראל שמצפון לואדי עארה) שלח 15 חברי כנסת לכנסת הנוכחית. 12 וחצי אחוזים, הרבה פחות ממשקלנו באוכלוסייה. הנה שוב הרשימה, לכל המעוניין -
כל אחד ואחד מאלה בגד בייעודו. בגד ברגד סאלח. בגד בי. גם חברי הכנסת מחד"ש שבחרתי בהם. גם הם אחראים להזנחתה של כפר מנדא. חנין זועבי הייתה צריכה לזעוק על כביש 784 מדי יום. היא יודעת לזעוק. ההרוגה, רגד סאלח, היא בת עירה, נצרת. מצנע ושטרן היו צריכים להפוך שולחנות בקואליציה. פרנקל הייתה צריכה להלום באגרופה על שולחנו של הבוס. סמנכ"לית בשירות התעסוקה בצפון לפני שנכנסה לפוליטיקה, היא בטח מכירה את ההזנחה והעזובה לאורכו של הכביש, מכפר מנדא אל כאוכב אבו אל היג'א ומשם לסח'נין. לא איכפת לה. היא נציגה של ישראל השבעה, של הטייקונים של יעקב פרי. לבוס לא איכפת ממני. רגד סאלח היא לא באמת 'ישראלית'. אין ערבים ביש עתיד. זה לא 'מה ישראלי בעיניך'.
מה ישראלי בעיני? למות על כביש 784. אני יוצא עכשיו בדרכי לעבודה. יש לי צ'אנס לא רע להצטרף לרגד. אם לא היום אז מחר. אם לא מחר אז מחרתיים. אולי במותי אצווה לשאר את מעקה ההפרדה. ואולי לא. אני אמנם יהודי, אבל בפירוש כתושב הגליל שווה פחות.
וכל עוד נמשך המבצע הצבאי, אסיים שוב את הפוסט הקשה והכואב הזה בתפילה - פרוש סוכת שלום, על זרע ישמעאל בן הגר ועל בני יצחק בן שרה, ואמרו אמן.
הפסיכיאטר שלי, עורך הדין שלי והרופא שלי, אסרו עלי שלושתם לגלוש לאתר 'הקול היהודי'. "זה לא עושה לך טוב" הם אמרו. אבל מה לעשות שבזמן האחרון אני קצת תפסתי מין בלוז כזה, ואני רוצה להיות שמח. האתר הזה הוא 'חדשות ליהודים שמחים'. אז אני מגיע לשם בתקווה שמשהו ישמח אותי.
אז ככה במסגרת הזאת מצאתי ראיון נורא מעניין עם כבוד הרב יוסי אליצור, שרוצה 'להילחם במחפים מפשע ולא להעמיס סכנות על חיילי צה"ל". ככה ראיון די ארוך ששם יש גם את הפנינה הבאה: "אם מוכרחים לפגוע בחפים מפשע, ובמלחמה ברשעות ובטרור מוכרחים לנהוג כך, מוטב לשנות את סולם הערכים ואת סדרי העדיפויות. אם כעת נוהגים לשלוח חיילים חפים מפשע למלחמות מסוכנות, נעדיף לפגוע במחפים על פשע, וגם באלה שעל הגבול בין להיות חפים מפשע לבין מחפים על פשע (כמו תינוקות בני משפחת הרשעים, שאמנם כעת חפים מפשע אבל כמעט בודאי יגדלו להיות מחפים על פשע). פגיעה בהם תביא לריווח לא רק בטווח המיידי – בו הכרח שתהיה פגיעה בחפים מפשע – אלא גם בטווח הרחוק".
אז הייתי יכול להשתולל ולכעוס וכל זה, אבל למה? אני רוצה להיות יהודי שמח. בואו ניקח את זה למקומות חיוביים. הקטע למשל של לפגוע בתינוקות, שאולי כרגע חפים מפשע אבל יגדלו להיות מחפים על פשע, ופגיעה בהם זה רווח גם בטווח המיידי וגם בטווח הרחוק, לקח אותי למקומות נורא רחוקים. בקטע של 'הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ." זה בטוח טקסט שכבוד הרב מכיר, ויש שם ממש כאילו תכניות יפות איך להילחם בתינוקות כאלה שחוששים שיגדלו ויהיו מחפים על פשע. אז כבוד הרב אומר 'פגיעה' ולא מדבר על היקף, ואולי המדובר בתינוק שניים וגמרנו. אבל למה אם כבר הולכים על תינוקות וזה, בואו ניקח את זה למקום של מקסימום אימפקט ותועלת, בסדר?
אז ככה, אנחנו מדינת חוק, נכון? אז יהיה חוק כזה מסודר (וסך הכל אני בטוח שבשיחת טלפון אחת בין אורית סטרוק ונפתלי בנט אפשר להסדיר גם את זה ויותר) 'חוק הירדנה תשליכוהו התשע"ד -2014) שיהיה בו מין סעיף כזה 'כל הבן היילוד הירדנה תשליכוהו, וגם כל הבת' כי בניגוד לפרעה שהבעיה הדמוגרפית שלו הייתה כנראה פחותה וחי בזמנים יותר פרימיטיביים כבוד הרב אליצור לא מבדיל בין תינוקות זכרים ונקבות בקטע של פגיעה במחפים על פשע.
ובואו נאמר שתהיינה שתי מיילדות אמיצות. נקרא להן שפרה ופועה, שתצלנה רק תינוק אחד קטן. נקרא לו מוסא. ובואו נאמר שהחברה הנורבגית של הבן של נתניהו יוצאת לטבול בירדן ופתאום היא רואה תיבה קטנה צפה על פני המים. והיא לוקחת אותו, ומגדלת אותו שם על גלידה פיסטוק בין רהיטי הגן בקיסריה. והוא גדל להיות בחור לתפארת, ויום אחד הוא יעמוד בפני נתניהו, מטה בידו, וידרוש 'שלח את עמי'! וככה נקווה שלא יהיה עשר מכות וכזה, כי סך הכל ביבי יותר חכם או יותר לחיץ מפרעה, אבל בסוף יהיה לנו בסבבה מדינה פלסטינית ושתי מדינות לשני עמים וכל זה.
אתם רואים לאיזה כיוונים חיוביים אפשר לקחת גם את הדברים שנראים בהתחלה הכי קשים והכי שליליים? כי אני יהודי שמח, ואני בטוח שגם לכבוד הרב היה קשה לומר שצריך לפגוע בתינוקות, אבל זו ההלכה ואין מה לעשות. לא באנו לכאן כדי לשחק, נכון? צריך לומר את הדברים כהווייתם ולא לאפשר פגיעה בחיילי צה"ל.
ממתק? כל שיר שיש בו 'בייבי' מתאים. אבל בואו נלך על קאט סטיבנס, שהוא כידוע ד'אהריסט אמיתי, ויש לו שיר יפה עם בייבי, וסך הכל השיר הזה גם מבטא המון המון דברים שאני מרגיש כלפי אלמוג ששלשום סיימה את הבגרות האחרונה לשנה הזאת. שיהיה לכם יום שמח, יהודים! וסך הכל כמו שהולכים לרופא, ומקבלים דעה נוספת, אז ככה לפני שאתם פוגעים בתינוק, תבדקו עם עוד רב, בסדר? רק כדי שיהיה סגור מכל הכיוונים שזו ההלכה. לא יועיל לא יזיק. רק אל תלכו לרב שלי כי הוא רפורמי, והם לא נחשבים. והם אומרים לפעמים דבר כזה -
פרוש סוכת שלום, על זרע ישמעאל בן הגר ועל בני יצחק בן שרה, ואמרו אמן.
האמת, אני לא ממש עוקב אחרי הסטטוסים שלה, ואלמלא חבר פייסבוק עילאי ומתנשא שירד עליה שהיא כותבת דעאש ולא דאעש (כמובן داعش ראשי תיבות של الدولة الإسلامية في العراق والشام) גם לא הייתי קורא את דבר החוכמה הזה. אז לעניין הזה ניתן לגשת מכמה כיוונים. אפשר גם לשאול איזה צורה תהיה לפרהסיה הישראלית מבחינת צניעות נשית אם הבית הלאומי יעלו לשלטון, איזה עונשים גופניים נמצאים במשפט העברי שהבית היהודי דורש את שילובו בחוקי המדינה (טרחתי וקראתי את המצע) ומה בדיוק הגבולות הטריטוריאליים של מלכות ישראל שהם מוכנים להתפשר עליהם, ואני די מוכן להתערב שהם קצת חופפים לחליפות האיסלאמית של דאעש. אבל זו פיקנטריה.
מה שכן טוב שהיא מודעת למה שקורה בעיראק, שזה באמת הדבר הכי חשוב שקורה היום, הרבה מעבר לנושא של החטופים והמבצע "שובו בנים" (הכוונה לשובו משוחררי עסקת שליט לכלא, כי את הבנים שנחטפו כנראה המבצע הזה כבר לא כל כך רוצה להחזיר, אחרת אי אפשר להבין את ההתנהלות שלו) שעושה שמות בתושבי הגדה.
אז ככה, כאן יש שני עניינים, והאחד יותר חשוב מהשני. טוב שהיא מסיקה ש'אסור לנו לוותר על אף סנטימטר אדמה, ואסור לנו לסמוך על אף אחד מלבד עצמנו'. אני דווקא חושב שבמצב של מסגרות לאומיות מתפרקות ומחתרות ג'יהאד עולמי חוצות גבולות, האינטרס העליון של ישראל הוא ליצור חיץ משמעותי בצורת גבול בינינו לבין כל הדבר הזה ממזרח. הגבול הזה הוא הקו הירוק. מי שממסמס את הקו הירוק, ויוצר מדינה דו לאומית, מעבר לכל עניין האפרטהייד וזה, גם מביא את החבר'ה הנחמדים מדאעש עמוק לתוך השטח של מדינת ישראל הריבונית. מי שיוצר גבול בין לאומי מוכר יכול לשלוט במה שקורה בו. מי שממסמס את הגבול מביא הבייתה את הג'יהאד האיסלמי וכל החבר'ה. אבל ייתכן שהראייה של איילת שקד יותר נכוחה וכל זה והיא ממש לאומית ולא רוצה לוותר על חבלי מולדת שזה סבבה. הפיסקה השנייה שלה קצת הדליקה אותי - "אסור לנו לסמוך על אף אחד מלבד עצמנו".
מה זה נכון! כי סך הכל בעשרים וארבע השעות האחרונות כשאנחנו התעסקנו בכל מיני דברים כאן, קרה דבר די מדאים ומאמם, ומאוד מדאיג, שאף אחד לא סיפר לנו עליו. אבל הגויים בסי בי אס לא ממש מתביישים לשדר את זה, ואני מתכוון לברית הצבאית בין ארצות הברית לבין איראן. רגע, לא מאמינים? סבבה. תלחצו על הקישור, תראו את הכתבה (לפני כן יש איזה חצי דקה פירסומת לאיזה סנדביץ' עוף. דווקא מעורר תיאבון.) ותמשיכו לקרוא.
אז? אז כל מדיניות החוץ הישראלית בעשור האחרון קרסה ברעש נוראי. טוב, גם כל מדיניות החוץ האמריקאית, על עשרות מיליארדים רבים שהושקעו בעיראק, וכמה אלפי חיילים אמריקאים הרוגים שעכשיו מסתבר שהכל היה לשווא. אבל ככה זה בעולם החד ממדי של טובים ורעים וציר הרשע וכאלה. מסתבר שיש סונים טובים, וסונים רעים, וסונים עוד יותר רעים, ושיעים טובים, ושיעים רעים, ולפעמים השיעים הרעים יכולים להיות גם טובים כשהם עוזרים להילחם נגד הסונים המאוד רעים. לך תבין, הערבים האלה חבר'ה לא צפויים ומאוד מורכבים. זה לא כמו במערבון שהטובים לובשים כובע לבן והרעים שחור.
ומשזה נאמר - מדינת ישראל ביזבזה עשרות מיליארדי שקלים בעשור האחרון בהכנות לתקיפה באיראן שנראית עכשיו קצת לא לעניין. גם נורא התרכזנו בלהתנחל ולדכא את העם הפלסטיני במקום להתקדם לשלום אזורי, וליצור סביבנו חיץ של גורמים מתונים שאנחנו מעודדים אותם ומשתפים איתם פעולה. והיו כמה וכמה הזדמנויות לזה בעשור האחרון. מי שאחראי לזה זה מר בנימין נתניהו וחבריו לדעה ולממשלה, ואיילת שקד ביניהם. אז בבקשה להגיד יפה 'שגינו', לשים את המפתחות על השולחן, ולתת לאנשים עם רעיונות אחרים לנהל את העניינים. זה המינימום המתבקש, לא? אני לא מבקש החזר מלא על כל המיליארדים שהלכו לריק עם ההכנות לתקיפה הזאת. רק אולי שיחזירו את הרהיטי גן מקיסריה לירושלים, ואם נשבר כיסא שיקנו חדש.
איילת, מי שלקח אותנו לכיוון הזה, מי ששם את נושא הגרעין האיראני במרכז, ויצר מדיניות של עימות עם כל העולם, צריך להסיק את המסקנות. זה נהדר לכתוב בפייסבוק 'אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו'. זה עבד יופי במצדה. אני לא רוצה סיבוב חוזר.
אז זה ככה משהו גלובלי. את הדעות שלי - המאוד מגובשות על מבצע 'שובו אחים' הנכנס ליומו ה-12 אשמור להזדמנות אחרת. וזו תגיע, כי גם כאן אני לא ממש מבסוט ממה שקורה.
ממתק? זוהר תמיד מנחם. אותי לפחות. והעיקר - פרוש סוכת שלום, על זרע ישמעאל בן הגר ועל בני יצחק בן שרה, ואמרו אמן.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
