לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אבו אלמוג


Dum spiro - spero

Avatarכינוי: 

בן: 56



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2013    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

8/2013

איסלנד - משוב הקוראים הגדול


אני נוסע לאיסלנד ואחזור אחרי יום כיפור.

 

בעצם אני נוסע עוד כמה ימים, אבל החלטתי לכתוב את הפוסט הזה עכשיו כדי לסמן עליו "V". אם לא יקרה משהו בלתי צפוי ברמה של מלחמה עם סוריה, או מהפכה צבאית שמעלה לשלטון את שי פירון או משהו מהסוג הזה תשמעו ממני רק אחרי יום כיפור.

 

בבלוג הזה לא יופיעו תמונות או רשמים מהמסע לאיסלנד. אני רוצה לחוות את החוויה בעצמי, ולא כצופה מהצד המתעד אותה עבור קהל לא מוגדר של קוראים. מאז שפתחתי את הבלוג אני חי פחות את החיים של עצמי, ויותר משמש כמתבונן (משתאה לפעמים) בחיים שלי. לא הפעם. אני כל כך מושקע - כלכלית ונפשית - בטיול הזה, שאני רוצה לחוות מכלי ראשון כל חוויה, בלי לחשוב איך אני מתעד אותה ומה אכתוב עליה. איני לוקח כל אמצעי להתחבר לרשת. לא סלולרי ולא מחשב נייד.

 

נורא מצטער. מי שרוצה, גילי חסקין למשל - ואפשר להיות חבר שלו בפייסבוק בסבבה, עושה טיולים נהדרים ומתעד אותם. אתם לא צריכים אותי בשביל זה. כמובן שאם יקרה משהו מאמם ברמה של פסל של דאהר אל עומר דוהר על סוסו בכיכר המרכזית ברייקיאוויק - שקשור לנושאים שהבלוג הזה עוסק בהם בדרך כלל - איידע אתכם לאחר מעשה.

 

אז למרות הבגידה הצורבת הזאת אני משאיר לכם שיעורי בית, שלא יהיה לכם משעמם כשאני איננו.

 

זה סקר הקוראים הגדול. אתם נדרשים לענות עליו. נועד לשפר את השירות. משהו כמו עשרים שאלות ורק שתיים שלוש מהן עוסקות בדאהר.

 

 

תראו, אנשים, יש לי כמה עשרות עוקבים כאן, כמה עשרות מנויים במייל וכמה עשרות מנויים בפייסבוק ובטוויטר. אם אתם רוצים להשפיע על התכנים של הבלוג הזה, תנו משוב. אני מצפה לכמות משמעותית של טפסים כשאחזור. אחת הסיבות שאני כותב עכשיו ולא ממש כשאני יוצא זה שאם יש בעיה עם הטפסים, לא מתמלא או לא נשלח, אני רוצה לדעת מזה.

 

אני רוצה לדעת מי אתם, מה מעניין אתכם, מתי טוב לכם לקרוא, ומה טוב לכם לקרוא. לא מתחייב ליישם, אבל טוב לי לדעת.

 

בקיצור - זו זכות לתת שירות. מלאו ותיהנו.

 

מתחייב כאן ביורק, אבל היא כל כך ניינטיז. הנה חבר'ה שאף פעם עוד לא ביקרו בבלוג הזה, הדד וגרסיה, שרים דילן, אחד הנחמדים שלו. מצטער. תקוע ב-1987.

 

 

נכתב על ידי , 27/8/2013 18:16   בקטגוריות אישי, כתיבת הבלוג  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדה ק. ב-31/8/2013 22:02
 



יש תקווה בכרמיאל


אז מה בעצם קרה ב-2011 - 2013?

 

הייתה מחאה, צעדנו, מחינו, צעקנו, גרנו באוהל, הדלקנו לפידים, תופפנו בטמבורים, ואז היו בחירות, ובחרנו בדיוק באותו הדבר. והסדר החברתי הקודם, המעוות, נותר, רק הפעם הוא הביא בכנפיו עוד אי צדק ועוד אי שוויון.

 

זה הסיפור הפשוט שאפשר לספר. בפועל, מי שציפה שהבחירות של 2013 במישור הלאומי יביאו לשינוי שגה. השינוי הוא תזוזה טקטונית עמוקה במעבה האדמה. תזוזה של לוחות גיאולוגיים. שינוי תודעתי. מבנה העל נשמר, לעת עתה, אבל מתחת לפני השטח רוחשים דברים חדשים, נפלאים.

 

את הדמוקרטיה הייצוגית שלנו, בה אנו נותנים את קולנו פעם בארבע שנים לאדם המייצג אותנו, נשפר בדמוקרטיה ישירה, דמוקרטיה מתדיינת, דמוקרטיה חיה וקיימת, דמוקרטיה הצומחת מהשטח. דמוקרטיה של אנשים. ובמילים אחרות - המבחן הוא לא בבחירות 2013 לכנסת, שהיו מוקדמות מדי, ועמוסות מדי בנושאים אחרים, ובהן נתנו, כולנו, למניפולטורים לגזור את הקופון של המחאה החברתית, ולהשתמש בו לצרכיהם. המבחן הוא בבחירות המקומיות. בבחירות האלה יישמע קול אחר, חדש, שונה, יפה, סולידרי.

 

סולידריות היא מילת המפתח. היא המבחן. לשמה צעדנו. סולידריות בין גברים ונשים, חזקים ומוחלשים, יהודים וערבים. את הסולידריות הזו רצו לקחת מאיתנו המניפולטורים בבחירות הכלליות, המסכסכים אותנו זה בזה, ומנסים להביא אותנו להצביע על פי אינטרס אישי צר. לא עוד. אלף פרחי סולידריות יפרחו באלף רשויות מקומיות.

 

אני יכול לדבר כאן על הרבה דברים - על הרשימה הנפלאה של מרצ בכפר סבא הכוללת את חברתי הטובה הלוחמת החברתית רוויטל לן. על המצב בערים המעורבות, על אנשים הקוראים לעירם 'עיר יהודית' ועל הצורך של הבוחר לדחות את האמירות האלה בשאט נפש. על הנעשה בירושלים, בתל אביב ובנצרת ובעפולה. אבל בחרתי לדבר על משהו חדש ויפה שקורה בכרמיאל. 

 

אני מביא את ההודעה לעיתונות שהוציאו אנשי תנועת "קשת - צדק חברתי לכרמיאל" בקיצורים הנדרשים - 

 

"תנועת "קשת – צדק חברתי לכרמיאל" התארגנה בחודשים האחרונים על ידי פעילים ותיקים בקהילה הכרמיאלית, ומתמודדת בבחירות המוניציפאליות לעיריית כרמיאל. מושג "הקשת" מבטא עבורנו את שוויון ערך האדם, ללא הבדל דת, צבע, מין ומגדר – כי לכולנו יש מקום על פני האדמה, בעירנו הנפלאה והאהובה – כרמיאל. מגעים מוצלחים נערכו בין פעילי מרצ, חד"ש, תנועת "עלה ירוק", מפלגות ערביות, ותנועות חברתיות נוספות, להקמת רשימה משותפת לבחירות למועצת עיריית כרמיאל. התנועה שוקלת גם להציב מועמדת או מועמד לראשות העיר. הן המצע והן הרשימה של תנועת "קשת - צדק חברתי לכרמיאל", מבטאים את רעיונות הצדק החברתי של ספטמבר 2011; פלורליזם של קהילות, זכויות יסוד חברתיות לכולם, והתנהלות דמוקרטית של מוסדות השלטון. הרשימה המשותפת של תנועת "קשת", תכלול ייצוג שווה ליהודים וערבים, גברים ונשים ונציגי קהילות חברתיות בעיר.
את התנועה מובילים דינה דוד תושבת כרמיאל, אשת חינוך, מקדמת פעילויות של התחדשות יהודית בעיר וחברת מרצ, ואיברהים שעבאן תושב כרמיאל ותיק, עיתונאי ופעיל בתנועת חד"ש."

 

 אל מול הגזענות, אל מול השנאה ההדדית, אל מול ההתכנסות המגזרית צמחה מאדמת כרמיאל תשובה ראויה.

 

שיתוף הפעולה הזה בין מרצ וחד"ש במישור המוניציפלי יכול להיות התשובה במישור הלאומי אם חלילה יעבור 'חוק המשילות' וימנע ייצוג נאות לאנשי חד"ש בכנסת הבאה. כאן רואים שזה אפשרי. במודל של שיתוף פעולה, של ייצוג שווה, של קול שווה לכל מגזר, של פלורליזם של קולות שונים המשתלבים להרמוניה.

 

זה קורה, וזה אפשרי, וזה יפה, וזה הכרחי, וזה העתיד.

 

וזה בגליל. וזה דאהריזם במובן המדוייק של המילה. וזה יכול לקרות גם במשגב, וזה יכול לקרות בכל מקום.

 

ותחזיקו להם אצבעות. כי מכרמיאל צומחת התקווה.

נכתב על ידי , 25/8/2013 18:21   בקטגוריות אקטואליה  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבו אלמוג ב-27/8/2013 05:18
 



בבכות ילדינו בצל גרדומים




בבכות ילדינו בצל גרדומים



את חמת העולם לא שמענו.



כי אתה בחרתנו מכל העמים,



אהבת אותנו ורצית בנו.



כי אתה בחרתנו מכל העמים,



מנורוגים, מצ'כים, מבריטים.



ובצעוד ילדינו אלי גרדומים,



ילדים סוריים, ילדים חכמים,



הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים -



הם קוראים רק לאם: אל תביטי.



ואוכל הגרזן בימים ובליל.


 


מאת נתן אלתרמן. שינויים קלים - ג. אבו אלמוג.


 


הג'נוסייד שעורך הרודן הסורי בבני עמו הגיע אתמול לשיאים. אין אדם שיכול לעמוד כנגד תמונות הזוועה מדמשק. אין אדם - זאת חוץ מהרוסים, הסבורים שהמדובר בפרובוקציה של המורדים שנועדה לצרכי תעמולה בסמוך להגעת הפקחים הבינלאומיים, והסינים שהצביעו כנגד חקירת המקרה באו"מ. בין הרוסים ובין הסינים יש לנו כבר חצי מהאנושות שלא איכפת לה, או שתומכת בצורה פעילה באסד. אבל לנו, כיהודים, קורבנות הג'נוסייד החמור ביותר שנערך אי פעם, ששואלים מזה כשבעים שנה את השאלה - היכן היה העולם, עלינו מוטלת חובה מיוחדת להרים את קולנו ולזעוק, וכן מדינת ישראל, כמי שכבשה ומחזיקה באופן לא חוקי באדמה סורית כבושה, עליה מוטלת חובה מיוחדת לסייע לעם הסורי בשעת מצוקתו.


 


לא מספיק לדבר. ולעשות - צבאית - אסור. כי התערבות צבאית פירושה מלחמת הכל בכל שתאפיל על כל מה שהיה עד עכשיו, תביא אך לקטל בחיילים ישראלים ולא תסייע למורדים בשום דבר ועניין, וזאת מן הסיבה הפשוטה שהתערבות ישראלית לטובת כל צד שהוא בעוד ישראל מחזיקה באדמה סורית כבושה, תחשב על ידי העולם הערבי ועל ידי הסורים עצמם כנסיון להתערב בענייניהם ולהרוויח עוד מעט הישגים טריטוריאליים. ואכן, בעקבות הצבאות המתערבים יגיעו גם אלו הרואים בחורן אדמת אבות קדושה לא פחות מן הגולן, וידרשו לחדש שם את ההתיישבות היהודית שנפסקה, ולגאול את אדמות המולדת. אם מישהו חושב שאני הוזה, שיחשוב שוב.


 


אז מה צריך לעשות?


 


צריך להכריז מייד כי ממשלת ישראל תקיים מגעים להחזרת הגולן לעם הסורי עם כל ממשלה דמוקרטית שתקום בסוריה לאחר בחירות חופשיות. עד אז ישמש הגולן לשיקום פליטי מלחמת האזרחים. לפתוח בגולן מחנות פליטים, בתי ספר ובתי חולים של שדה, ולפתוח 'גדר טובה' נוסח זו שהייתה בלבנון, שתאפשר מעבר של פליטים לתחומי הגולן. בכך יהיה עשייה של ממש מבחינה הומניטרית, סיוע ממשי לעם הסובל מג'נוסייד, וצעד קדימה לקראת שלום אזורי במציאות הלא יציבה שלאחר 'האביב הערבי'.


 


זה כמובן פתרון לא שפוי ולא הגיוני. שיא של שמאלנות להכעיס. הגולן? להשתמש בו לשקם פליטים סורים? מה הוא מעשן האיש הזה? והתשובה היא כלום. אחרי משטר לפיד גם עראק אני בקושי שותה. זו כנראה בעייה אחרת שמביאה אותי לפיתרון הזה שמנוגד לדעה של 99% מהישראלים שרוצים להמשיך את הכיבוש בכוח של אדמת הגולן.


 


אם זה לא, אז מה כן? להמשיך לעמוד מנגד כשבמרחק קילומטרים ספורים מגבולנו מתבצע רצח עם. להשתמש בטבח לצרכים פוליטיים פנימיים וחיצוניים לצקצק חזק מאוד בלשון. להחזיק באדמה כבושה מזה 47 שנה. זה שפוי וריאלי. זה המעשה הציוני הראוי. זה לא יציל אפילו ילד סורי אחד, אבל בעצם זו לא בעייה שלנו, וביני לבינכם - ערבים הורגים אחד את השני, צריך לשמוח, לא?


 


אז הילדים הסורים ימשיכו למות, אנחנו נמשיך בכיבוש בגולן. נראה את החדשות בטלוויזיה, וכמו שכתב מאיר אריאל (קוצים א' באלבום 'זרעי קיץ') -



"נותנים ילדה קטנה שקועה בבוץ ואין מה לעשות.

ילדה קטנה שוקעת לי בבוץ ואין מה לעשות.

אני בכורסתי אמשיך לרבוץ

לי אין מה לעשות.


האלה שיורים שם ברחוב - האם זה אמיתי?

האלה שיורים שם ברחוב - האם זה אמיתי?

האם זה קטע חדשות רטוב -

או סרט איכותי?"


 


אז ככה. "אור לגויים" כבר לא נהיה. גנבי קרקעות העומדים מנגד כשהורגים ילדים בגז סארין יותר מתאים. הנוסח הרפורמי לתפילת "אתה בחרתנו מכל העמים" הוא "אתה בחרתנו עם כל העמים". כשאומר את התפילה ביום ו' אחשוב על הילדים הסורים. ואגיע אולי למסקנה שאכן, אנחנו ככל העמים. ככל מי שעמד מנגד לפני שבעים ואחת שנה, כשלקחו את כל משפחתי, הכריחו אותה לחפור את קברה, וירו בה. לא יותר, אבל גם לא פחות.


 


 


נכתב על ידי , 22/8/2013 12:32   בקטגוריות אקטואליה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבו אלמוג ב-22/8/2013 20:56
 



לדף הבא
דפים:  

120,066
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבו אלמוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבו אלמוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)