אשליה

לא יכול לצאת מזה בחיים,מצולות הייאוש מנגנות לי שיר ישן ופותחות בשיטפון קולח על העצב שאין לו תחילה ואין לא סוף .

לא יכול לצאת מזה בחיים,מעמקי נשמתי משקפים לי זיכרונות אפלים ומעלים בי מראות שחורים שנצבעו בדמעות שקטות.

הרוח מוליכה אותי לדרך אינסופית ערירית וכואבת.

עכשיו השמיים צבועים באפור מכוסים בעננים,ביניהם נותרה רק דממה רועמת.

כל גלי הים העצומים מלאי הייאוש והחרדה מתנפצים על עולם מלא במכאובים.

הים מלא בדמעות שירדו מעיניים כואבות שלא מצאו לאן ללכת.

עצים שבורים ופצועים מנסים למצוא עוד דרך אחרת,הכל ערפל סביבי לא מוצא סיבה שלא דוקרת.

לא יכול לצאת מזה בחיים , זה סוגר ומתגבר מטפס על סולמות ארוכים מוקפים בלהבות של אש בוערת,שורפת הורסת ולוכדת.

הצער עצום והייאוש גובר מתפשט על אלפי קילומטרים שמפרידים בנינו,עולה על גבהות ממשיך לירידות עמוקות גובר על אלפי כוחות.

לא יוכל לצאת מזה בחיים כי לבי טבוע בתוך רגשות של צער ואכבה שלא מאפשרים לי עוד דרך אחרת