עכשיו אני מתחיל להרגיש את זה יותר.
זה הולך ומתגבר ולא מותיר לי כל ברירה.
עכשיו אני מרגיש את זה יותר כי אני תקוע בתוך מבוי סתום ואין לי משם מוצא.
הכל סיבי מתחיל להתפורר,להסדק,כלום לא נשאר שלם .
לא מוצא נחמה,אפילו רק אחד של תקוה.
השאלות מציקות,והבעיות צפות.
המחשבות כואבות מטרידות והורסות.
הזמן חולף הימים נעלמים,מקרבים אותי לסוף פרק ראשון של החיים.
בלי הגנה ,בלי יותר מדי ברירה.
זה פה ואין מקום לבריחה.
יום אחרי יום,בעיה אחרי בעיה,מנסה להתעלם ולפעמים יש גם הצלחה.
מתי זה יגמר.
מתי אני אדע...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
