כותונת פסים לבנה בולעת אותי ועוטפת את כל יגוני.
כותונת פסים חשופה מנסה לבלום את כל בדידותי.
סביב סביב ראשי מתנועע ,מחפש את מזורי.
קבור בתוך חדר קטן,שם אולי אמצא את מנוחתי.
משתרע על כל הרצפה כאילו כבר איבדתי את כל שארית שפיותי.
גופי קופץ מנסה לחלץ את תקוותי.
דמויות קוראות בשמי,דוחפות אותי,אוחזים בידיי מעירים את מצוקתי.
עומד צולע יחף עם חורים בכל גופי,חשוף עירום מחכה שיבואו להציל את נפשי.
שוקע בתוך עצמיויודע שאני זה לא אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
