זה חרא להיות כלבה
זה עוד יותר חרא להתנהג כמו כלבה (כשלך בניגוד לאמיתית יש גם קצת מצפון, טיפה לא יותר מדי)
איזו הרגשה רעה יש
ירדתי עליו
עשיתי אותו כל כך קטן
מול כל החברים שלו
ירדתי על כל הדברים שיגרמו לו להיסתגר בחדר ולא לצאת משם לעולם
אסור להתנהג ככה
עם היו עושים את זה לי היה לי קשה לשמור על קשר עם מי שעשה את זה
רוב הסיכויים שהייתי גם דואגת שישברו לו תפרצוף, אבל זה כבר סיפור אחר
והוא לא עשה את זה
הייתה לו תאופציה, היא עדיין קיימת
אבל הוא לא משתמש בה
הוא ממשיך להיות איתי בקשר
מתנהג אליי כאילו כלום
אני יודעת שעמוק בתוכו הוא עדיין כועס על מה שעשיתי
הכבוד שלו נפגע בגללי, קשה לו עם זה
והוא ממשיך להיות בקשר
הוא לא נוטר טינה, הוא פשוט לא כזה
הוא סלח, הוא "שכח"
ולמה? בשביל מי? בשבילי ובשבילו,
קשה לי עם זה
זה עושה לי רע
איך בנאדם יכול לקחת פגם של מישהוא ולרדת עליו מכל צורה אפשרית מול עיניו וכל חבריו
ועוד אני עשיתי את זה, מלקת הפגמים, עם כל המשפחה הפסיכית שלי, הלחצויות הבלתי רצויות,היפרקטיביות והרשימה עוד ארוכה