6 ימים ליומולדת של אחותי.
12 ימים לחופש חנוכה.
14 ימים ליומולגת של אבא.
16 ימים עד לנסיעה עם מיסטרס לתל אביב.
18 ימים ליומולדת של ג'ייק ג'ילנהול
24 ימים;
*כריסמס
*סנטר (אולי)
30 ימים לנובי גוד.
31 ימים עד 2010.
49 ימים ליומולדת 14 (+מסע שיכנועים לטיסה חוזרת לברלין)
59 ימים לתעודות סמסטר א'.
מצב רוח טוב כזה.. לרקוד, להשתגע, להתאהב מחדש (:
לעצום עיניים ולדמיין אותנו רוקדים וצוחקים ונהנים,
ויוצאים החוצה ומתמזמזים מול כל העולם ואישתו,
לשים זין על כולם, וחוזרים לרקוד בפנים,
וההרגשה הכי טובה בעולם, רק אני והוא, שנינו,
בלי אף אחד אחר.
עריכה 2.12 :
חזרתי הביתה מוקדם יותר, הרגשתי חרא ובצדק. אתמול בערב הגעתי למצב של תת-חום (35.5 בערך) עם סחרחורות וכאב ראש בצד אחד של הראש,
כבר כמעט הגעתי למצב של הזיות ופשוט נרדמתי.
אני לא יודעת מה קורה לי, אני עייפה מדי וכנראה שזה משפיע על המצב הרפואי שלי אם זה הגיע עד מצב של תת חום.
וגם החלום שהיה לי, היה הזוי לגמרי.
הייתי איתו במקום שדומה לניו יורק והלכנו עם כל השכבה לשם ונכנסנו לאיזשהו בניין מסריח כזה,
וסיפרו לנו סיפור על ילדה שהתרסק עלייה מטוס (הגיוני, לא?) והיא מתה.. ואחרי זה סתם הסתובבתי איתו עד שהגענו למקום כזה מוזר,
והסתכלתי עליו והוא עליי וחייכתי ופשוט זה קרה מעצמו שהתנשקנו והחלטנו שהצעד הבא שלנו יהיה להודיע לכולם שאנחנו זוג,
וכשחזרנו לאותו בניין מסריח.. משהו נצנץ בשמיים, וכשהסתכלתי זה נראה כמו משהו לבן וגדול.
והבנתי. זה המטוס שבא אליי להרוג אותי.
והוא התרסק עליי.
ואז התעוררתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
