הנסיכה הקטנה

האנשים שצריכים לקרוא את המכתב הזה לא באמת יקראו נראלי אי פעם את זה .

מלבד להתפרק, זה לא נותן לי שום דבר .

והיכולת שלי לכתוב את זה מעידה על הכוונות שלי להגיד מה שאולי לא יכלתי לאמר לפני ארבעה חמישה חודשים שעוד הכל היה מוזר, קודר ואפל .

ועכשיו ?! אני לא רואה את זה ככה בכלל .

הכל אומנם הטשטש עם הזמן והזמן " עשה את שלו " אבל בתוך הלב, הכל נשמר כשזכרון מתוק ואולי גם קצת מר, הכל נסלח והיה ידוע מראש, מתישהו הכאב היה צריך לחלוף גם אם זה לקח לי שנתיים ?!  כן שנתיים, פרק זמן ארוך אבל לא התעייפתי, אי אפשר להגיד שבמשך שנתיים בכיתי, כאבתי והרהרתי במה שהיה במה שקורה, כמו שאתה חשבת עד לפני שנה .

אני אספר לך במכתב הזה בדיוק מה קרה במשך השנתיים האלה, שנתיים פלוס האלה, שאתה היית מאחורי הקלעים ולא באמת ראית את ההצגה, אז יש לי חדשות בשבילך, ההצגה נמשכת, היא חייבת להמשיך .

כשנפרדנו, עדיין הכל היה מטושטש בגלל הדמעות שעדיין לא ניגבתי מהעיינים . ראינו את הכל כמצב, שנגמר !

לא ... הכל רק התחיל .

להיות ביחד, להנות, להתחבק ולאהוב פשוט זה לא העיקר . אהבה היא רק חלק אמצעי שצריך מסביבה לבנות את העמודים שייצבו את החברות .

אני בכלל לא יודעת למה אני כותבת לך את המכתב ...

אולי כי אף פעם לא יצא לי לשלוח לך מכתב אמיתי שבא מהלב .

אולי כי כל פעם מנעתי מעצמי להרגיש באמת את מה שאני מרגישה ...

ואולי כי פשוט מנעתי מעצמי את הפחד של התגובה . חששתי וניסיתי להגן על עצמי כמה שיותר מפנייך .

אתה לא פגעת בי חס וחלילה פיזית ...

פגעת בי מילולית, מילה שווה " סכין חדה הישר ללב " למה ?!

כי אהבתי אותך בסך הכל ?!, כי כל פעם שהיית אומר לי משהו הייתי שומרת אותו עמוק בלב, אפילו המכתב שכתבת לי בכיתה ט' עדיין שמור אצלי היית מאמין ?! אחרי הכל ..., כי כל פעם שהיו אומרים עליך משהו לא במקום הייתי מגנה עליך כמו אשתך ?!

חחחח זה כל כך מצחיק להזכר זה אפילו טיפשי .

כי איך אפשר לזכור את הדברים הטובים אחרי מיליון דברים רעים שעשית לי ...

על כל דבר טוב אחד יש עשרה דברים רעים ...

וגם אחרי הכל

שזה כולל את זה, שהעלתי את מפלס הכינרת מהדמעות שבכיתי עלייך, את הלב השבור, את האשמות העצמיות ואת האהבה הגדולה שנתת לה לברוח .

לא מאשימה ...

רק שואלת, את השאלות שאף אחד לא ענה לי עדיין עלייהן ...

למה כשעזבת, לא עזבת באמת כולך ?! למה נשארת להתעלל בי נפשית ?! למה לא הנחת לי לנפשי ?!, למה לא נתת לי לעבור את הכאב הזה ?! והוספת והוספת והוספת והוספת לכאב ?! לא ביקשתי שתבוא ותתן לי חיבוק, אומנם רציתי אבל לא העזתי לבקש, פשוט רציתי שתלך, רצית לעזוב, אז למה לא עזבת והמשכת להתעלל בי ?!

הקללות, ההשפלות ... אוייבים או לא אוייבים ...

להגיד שאני מתגעגעת אליך ... ?! לא ...

למה שהיית אני כן מתגעגעת ... פשוט חבל שהפכת להיות כזה בן אדם ... אם אפשר לקרוא לזה התנהגות של בן אדם .

להגיד שאני אוהבת אותך ...

אני לא אגיד לך לעולם יותר ... גם אם זה נכון וגם אם זה לא נכון .

ממני אתה לא תשמע, קול הערכה, קול של פירגון, קול של אהבה תצטרך להשתמש בחברה שלך על זה .

שאין לי מושג, מה קורה איתכם וגם לא כזה מעניין אותי, זה אפילו לא צובט לי בלב, מעניין מה יהיה כשתיפרדו

אולי היא תכתוב מכתב דומה לזה ... מי יודע ?!

אהבה גדולה, לא נגמרת היא דועכת ונשארת לה פינה קטנה בלב ...

ליגל ...