אחר הצהריים טובים.
מקווה שאכלתם משהו טעים.
אבל אפילו יותר אני מקווה שישכילו האנשים לקרוא לאליס-אליס ולא עליזה או אליסה כי זה פשוט לא השם שלה.
כמה דברים יפים באופן יוצא מן הכלל.
נתחיל בקלאסיקה ונתגלגל משם: האיורים של John Tennial לספרו של לואיס קארול
החיות מאחור נהדרות
ועכשיו יש את טים ברטון שנראה כאילו יצא קצת מעולמו הוא, אבל בדיוק מספיק כדי לחדש בלי לאבד את מגע הקסם.
מה שיפה בתמונות האלו זה הרקע. תראו תראו כמה פרטים!
למשל - בתמונה הבאה יש *שיח ג'ירפה*. אותי אישית זה מאוד מרגש. מאוד!
איזה יופי שהם קצת יותר גדולים ממנה...
להלה. לפרחים יש פנים... המהמ....
הלנה בונהם קארטר, מלכת הלבבות
ג'וני דפ, הכובען המטורף (העניבה קול. וגם הידיים שלו, קול. וגם הכובע שלו, ניחשתם נכון: קול קול)
הקומקומים ברקע.
זה פשוט כל-כך יפה שזה גורם לרצות לצבוע את השיער לבבן ולגדל עכבר
(אני כותבת את הדברים האלו כאילו לא רציתי אותם כבר קודם.... רציתי. אבל זה חיזק את החשק :))
ואז נזכרתי בהפקה של ווג שהייתה חמודה במיוחד בגלל המעצבים שהשתתפו בתור הדמויות.
מארק ג'ייקוב הזחל
וויקטור וראלף הם טווידלדי וטווידלדם (וואו, קשה להקליד את זה)
זה מקסים בגלל השולחן והכיסאות הקטנטנים האלו. והעובדה שמישהו השקיע בדיוקן המזערי שעל הקיר מאחוריה.
וזה olivier theyskens בתפקיד לואיס קארלו עצמו - התמונה האהובה עלי מהאדיטוריאל כי הכל בה מושלם.
וסתם משהו מקסים שמצאתי בלי קשר לכלום, מתוך סרט ישן:
Alice in Wonderland, Lou Bunin, UK France, 1949
תראו את המלכה והארנב. והמלך? מעניין איך זה עשוי. מקסים.
תראו את הספר. מי שלא יקרא, מרובע.
אם לא אכלתם משהו טעים לצהריים, זה הזמן להתחיל לעבוד על ארוחת הערב. כל ערב הוא הזדמנות שנייה להצלחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Betty Orange